מחשבות

רוצים לדעת עוד? לחצו

אם רק היו אומרים לי…

מחשבות

הראש מוצף במחשבות. מחשבות שרק מטופלות פוריות יוכלו להבין..

הלבטים, החששות, התקפי הצחוק והבכי, השמנה, הורמונים, לקבל מחזור כל חודש וכל דבר שמלווה אותנו ומוקצן בתקופה המאתגרת הזאת.

כתבתי לאורך כל תקופת הטיפולים ונערמו לי אינסוף מילים שלאט לאט התחברו לסיפורים קצרים.

בואו לקרוא ולחוות מקרוב דרך העיניים שלי מה זה להיות מטופלת פוריות.

——————————————————————————————————————————

 הסיפורים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.

סגור

אם רק היו אומרים לי…

כמה פעמים אני נתקלת במישהי שאומרת את המשפט הזה וכל אחת מהמקום שלה..
אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק תמיד מרגישה מוצפת רגשית בשאלה- ״אם היו אומרים לי קודם… אם היו לוחצים אותי להתחיל… היום הייתי כבר אמא״

אישה שעברה כל כך הרבה עד שגילתה מה הבעיה שבגללה היא לא נכנסת להריון… ברוב המקרים זה נגרם מפאקים בדרך או בשפה יותר משפטית רשלנות כי אף רופא לא טרח להגיד לה לעשות בדיקת קרישיות יתר, צילום רחם, היסטרוסקופיה או אולי לבדוק בעיה גנטית בעובר..

אם רק היו אומרים לכן אז הייתן עושות? לא בהכרח..

היום ברור לי שכל אחת עוברת מסע שונה, מסע של הבשלה ומגיעה לתשובות ולתוצאות בדרך שלה.
התפקיד שלנו הסביבה זה להמשיך להגיד גם אם לא תמיד נעים לשמוע כי בסוף זה מחלחל..
גם אם קידמנו אישה להתחיל שימור פוריות בגיל 40 ולא 444 יכול להיות שגרמנו לה לזכות בילדים ביולוגים שלה..
לפעמים עם כמה שקשה להתחיל, להחליט, אנחנו לא רוצות להגיע לנקודה שבה
אנחנו חשות החמצה.

אל תתביישו להבין, לחקור ופשוט לעשות- כי כל מי שרוצה תהיה אמא!

טקסט 14.12

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה