את התחושה המייאשת שבה אנחנו נכנסות לשירותים ורואות דם על התחתונית – והדמעות זולגות

את הרגע הזה שאנחנו מגיעות לברית ומבקשים מאיתנו להכניס את התינוק, אנחנו רועדות – והדמעות זולגות

את היום הזה שאנחנו כל כך שמחות ואז מישהו שאנחנו מכירות רואה אותנו ברחוב ושואל בתמימות ״מה עם ילדים״? – והדמעות מתחילות לצוץ

את הבוקר הזה שאין לנו כוח להניע ובא לנו רק לשאול את עצמנו ״למה זה קרה דווקא לי״? – והדמעות מרטיבות את הכרית

את התחושה שאנחנו מלאות בהורמונים ולא משנה מה יגידו לנו או איך – הדמעות יזלגו

התהליך הזה מלא בדמעות.. דמעות של עצב, של משבר, של כאב.. דמעות שעוד רגע ממש יתחלפו בדמעות של אושר…

מאחלת לכולנו סופ״ש בלי הרבה דמעות..