מצלמים

רוצים לדעת עוד? לחצו

הרגע הזה שאת מבינה

לפני כשנה התחלנו לצלם

התחלתי לצלם לפני שעברנו דירה וכשהגעתי לצומת דרכים בה הייתי צריכה לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפולים.

  המצלמה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי ומצאתי את עצמי נהנת מכל רגע ורגע.

צילמתי כשבא לי וכשהרגיש לי נכון, ולאט לאט נרקם לו תהליך עם הרבה רגעים מיוחדים, זכרונות, צחוקים, בכי ומה לא..

מזמינה אתכן לצלול לסיפור שלי, להנות, לצפות, לקבל (אולי) תובנות, לראות ולהבין מה זה אומר להיות מטופלת פוריות דרך המצלמה…

—————————————————————————————————————————-

הצילומים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.

סגור

אני לא אשכח את הרגע הזה…

ישבתי באוטו דיברתי עם גילה המדהימה, אחות במקצועה שליוותה אותי לאורך כל התקופה והבנתי שזה לא הולך להיות קל.

היא פירטה לי בקצרה מה התהליך של ההפריות כולל ואני הרגשתי שהמילים עוברות לידי, מרחפות להן בצד הדרך והדבר היחיד שעובר לי בראש איך אני עכשיו אשנה את חיי רק בשביל להביא ילדים כשיש לי עוד כל כך הרבה חלומות מעבר..

והשאלות רצות- למה אני? עברתי כל כך הרבה לא מגיע לי שקט? זה סה"כ פעולה פשוטה של קיום יחסים והופ יש הריון, איך הגיוני שזה כל כך מסובך?

ישבתי באוטו ופשוט בכיתי, הוצאתי את נשמתי והבנתי שאני צריכה כוחות והרבה, אנרגיות מלא וגם הומור כי בלי זה אי אפשר לעבור את התקופה.

כהרגלי התחלתי לשתף ולספר ועל הדרך נחשפו בפני המון נשים שגם הן עוברות את התהליך בדיוק כמוני, זה הקל עלי במקצת לדעת שיש עוד נשים במצבי למרות שבכנות באותו הרגע הרגשתי לבד, כי אף אחת בסביבתי הקרובה בסטטוס הנוכחי שהייתי בו עברה את מה שאני עוברת.

ידעתי שאני חזקה, ידעתי שרוני מדהים, ותומך ומבין אז מהבחינה הזאת הייתי רגועה אבל לא ידעתי איך הגוף שלי ישרוד.

הבנתי שאני הולכת לעבוד בלהביא ילדים

————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה

  1. עדי ה מדהימה אני חייבת לציין שהיה לי מבורר ולא היו לי רגע אפילו קטן של ספק שהדרך שבחרת בזה שאת נחשפת ומשתפת את דרכך הלא קצרה בתהליך הלא פשוט הזה זו את .שאוהבת לעזור לשמח ולדאוג מכל הלב והנשמה .את עושה עבודת קודש .. . תמשיכי כך אוהבת

    • רבקה יקרה!

      רק עכשיו אני רואה את מה שכתבת.. ריגשת אותי,

      אין ספק שהחשיפה לא פשוטה אבל לאט לאט אני מבינה יותר ויותר עד כמה היא הכרחית,

      תודה על התמיכה לאורך כל הדרך,

      אוהבת,

      עדי