סיפורי הצלחה של adi weiss bar-sade
השי שלנו לשנה החדשה

בצד ימין למלעלה, אנחנו, זוג אופטימי, בתחילת ה-30 שלו בערב הסילבסטר 2013, ביום בו החלטנו שיאלללה אנחנו מוכנים להביא ילד לעולם.
שנה אחרי ועשרות רופאים, בדיקות ואכזבות שוב חגגנו את הסילבסטר. 2014 הייתה באופן רשמי השנה האלטרנטיבית במסע אל ההריון והיא כללה פחות רופאים ויותר מטפלים מכל הסוגים
(ובאמת שביקנו את כ-ו-ל-ם מצפת ועד ירושלים)
אז מה היה לנו?
נטורופת
רפלקסולוגיה
דיקור
כירופרקט
ביו פידבק
קוראת בקפה (כשמחפשים תקווה פונים לכל מי שעזר אי פעם למישהו שמכיר מישהו…)
רבנים
טיפול באנרגיה
דימיון מודרך
וזוהי רק רשימה חלקית…
אזזזזז אחרי שפתחתי את כל הצ'אקרות אבל עדיין לא הושג ההריון לו יחלנו כ"כ החלטנו לקחת הרבה אווייר ולעלות שלב- טיפולי פוריות.
שתי מילים שמשקלן לא פחות מטון וחצי.
בתמונה הקטנה מצד ימין למטה זהו היום בו עברתי שאיבת ביציות בבית החולים בתאריך ה- 15.12.15 ב- 18.12.15 החזירו לי 2 עוברים לגוף בתהליך של הפריית מבחנה.
ואז מחכים… ומחכים….. ומחכים….
וזה מרגיש כמו נצח והנה הגיעה הבשורה וגם הסילבסטר של 2016
את בהריון. הלם שוק.
זה כבר לא חלום. הצלחנו
ומאותו הרגע החל מסע חדש…
המסע אל האמהות, המסע אל ההורות.
אז לנו יש את כל הסיבות שבעולם לחגוג את השנה החדשה כי המעגל נסגר והשי המדהים שלנו הגיח לעולם איך לא, רגע וחצי לפני ראש השנה.
ועכשיו שאנחנו תכף מציינים את ראש השנה האזרחי
אני מרגישה שהגשמתי חלום. אני אמא.
שלוש מילים עם עוצמה מטורפת- אמא-
כותבת ולא מאמינה
אז סוף סוף אפשר לנוח (או שלא… ) 😉
המסע המטלטל הסתיים ועכשיו לפנינו מסע חדש, מסע שהוא לכל החיים
רוצה כמעט לסיים בשתי מילים