מצלמים

רוצים לדעת עוד? לחצו

שנתיים ולא רואים את האופק

לפני כשנה התחלנו לצלם

התחלתי לצלם לפני שעברנו דירה וכשהגעתי לצומת דרכים בה הייתי צריכה לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפולים.

  המצלמה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי ומצאתי את עצמי נהנת מכל רגע ורגע.

צילמתי כשבא לי וכשהרגיש לי נכון, ולאט לאט נרקם לו תהליך עם הרבה רגעים מיוחדים, זכרונות, צחוקים, בכי ומה לא..

מזמינה אתכן לצלול לסיפור שלי, להנות, לצפות, לקבל (אולי) תובנות, לראות ולהבין מה זה אומר להיות מטופלת פוריות דרך המצלמה…

—————————————————————————————————————————-

הצילומים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.

סגור

3 חודשים לפני החתונה הפסקתי גלולות- מגיל 22 אני רוצה להיות אמא, בעיקר בשביל הידיעה שאחרי כל מה שעברתי בחיים מבחינה גופנית אני יכולה להיות בהריון.

הגוף שלי השתבש הורמונלית- הרגשתי את הרחם שלי עובדת שעות נוספות, החזה גדל כמעט ב3 מידות, אין ספק שזה גרם לרוני אושר רב (-: ואני כל הזמן הרגשתי שהנה אוטוטו אני לא מקבלת מחזור ומתבשרת שאני בהריון.

הגעתי ליום החתונה בלי הריון אבל פלוס 10 קילו שנוספו בגלל מה שעבר על הגוף שלי.

רוני ואני- תמונה לפוסט במצלמים

אני מגדירה את עצמי כבחורה די עניינית וברגע שראיתי שעד החתונה אני לא נקלטת ולאור העבר העשיר שלי עם גניקולוגים החלטתי ללכת להיבדק- הרי לא מזיק לבדוק שהכול תקין.

עשיתי בדיקות הורמונליות ביום 3 לוסת והגעתי לבדיקה ואגינלית.

"כנראה לא תוכלי להיכנס להריון באופן טבעי"- מה? למה? לא חשבתי שזה מה שיגידו לי. יש לך שחלות פוליציסטיות ויש בעיה ברירית הרחם.. בשלב הזה לא מאוד הבנתי מה זה אומר אבל הרופא מכיר אותי וליווה אותי הרבה שנים והחלטתי לזרום איתו- העיקר להוכיח לגוף שלי שאני אהיה בהריון.

התחלתי לקבל הורמונים- איקקלומין ואסטרופם- שעוררו את האנדומטריוזיס מהתרדמת שבה היה שרוי.

האנדומטריוזיס גרם לואגינסמוס לא קל, ואחרי 2 מחזורי טיפול עם הורמונים וקיום יחסים עברנו להזרעות.

לא היה לי קל פיזית כל הזרעה בשילוב עם הואגינסמוס היה מבצע, וכל לחץ החיים שלי לא הוסיף. באותה התקופה הייתי לקראת סיום התואר שלי במשפטים, עבדתי בתחום משאבי אנוש והתחלתי להקים עמותה חברתית בשם "דרורס"..

סה"כ עשיתי 10 הזרעות, רובן כפולות, עברתי 3-4 רופאים ובסוף הגעתי להפריות.

 ————————-

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה