כבר שנה אני עם כאבים…

רק סיימתי את התיכון, רק השנייה עליתי על הבמה עם שמלה אדומה מזעזעת ושיחקתי אמא פריחה, אני עוד ילדה, לא מבינה בכלל מה המשמעות של המילה לקיים יחסים..

בסרטים הכל נראה כל כך קל, כל כך פשוט.. מדליקים נרות, האישה לובשת איזה בגד סקסי שהיא קנתה במיוחד למפגש עם גבר החלומות שלה שיגיע על הסוס הלבן, והם מתחילים להתנשק.. בסוף הם שוכבים..

גם אני רציתי לחוות ככה את הפעם הראשונה שלי.. תמיד דמיינתי את זה במים, הייתה לי מעין פנטזיה- בג'קוזי עם נרות, תחתונים סקסיות וסבון קצף מפנק..

ואז הגיעה אמא- "זה ממש לא כמו בסרטים!" לא הבנתי למה היא מנפצת לי את הפנטזיות, נערה מתבגרת עם הורמונים משתוללים, מותר לי לפנטז ולהנות מזה.

נסענו לצימר, כל כך התרגשתי, פעם ראשונה בצימר עם בן זוג, הכל היה מושלם, כמו בסרטים, עד שהגענו לג'קוזי.. הבנתי שהכאבים שלי הם לא סתם, שילדה לא סובלת במשך שנה ואין לה כלום.. חזרתי הביתה שבורה, בוכה ומתוסכלת..

ראיתי בעיניים של אמא שלי את הדמעות, היא אישה חזקה, ממש לא בוכה בקלות.. אבל היה ברור לשתינו שיש בעיה.

התחלנו במירוץ.. אחרי הרופאים, אחרי הסקרנות מה יש לי..

הייתי לפני הגיוס לצה"ל, התקבלתי להיות מדריכת חי"ר.. בנקודת הזמן הזאת הבנתי שעומדת בפני תקופה מאתגרת… בשבילי ובשביל המשפחה שלי… כדי להבין למה כואב לי…

 ————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי