יש את הרגע הזה שבו את מבינה שאת מטופלת פוריות…
הרגע הזה שבו כל המשמעות נופלת עלייך בבת אחת. משהו בתמימות הולך לאיבוד באותו רגע.
אני זוכרת שישבתי במכונית בחניה ודיברתי עם האחות המדהימה שליוותה אותי בתהליך. פתאום זה הכה בי. המחשבה 'אני מטופלת פוריות' וכמה שחשבתי שאולי אצטרך להתמודד עם זה כבר מאז שאני בת 18, זה תפס אותי לא מוכנה.
לא הפסקתי לבכות.
באותו רגע הבנתי שאני עומדת לפני דרך שאת הסוף שלה אף אחד לא באמת יכול לראות. ששום דבר בה לא בטוח. שהפריות לא מבטיחות הריונות, והריונות לא מבטיחים ילדים….
ולמרות שאחר כך היו לי עשרות רגעים של אופטימיות ושל חוזק, אני זוכרת את הרגע הזה במכונית בחניה ואת הפחד וחוסר האונים שהרגשתי….
בגלל זה קצת קשה לפעמים לראות אנשים שממהרים לפרסם בפייסבוק תמונות של בדיקות הריון ואולטרסאונד מהשלבים הראשונים של ההריון, כי זה שלבים קריטיים שאף אחת לא יודעת האם ההריון יסתיים בידיים מלאות.
בתור מטופלת פוריות אני מבינה שאתה אף פעם לא יכול לדעת. שעד שאין לך תינוק שלם ובריא בידיים הכל יכול לקרות.
מה שבטוח שבסוף כל מי שתבחר תהיה אמא גם אם הדרך לא קלה!