ראש השנה…
אני יודעת שיש בנות שעוברות טיפולי פוריות והמילים האלו מעבירות בהן צמרמורת.
עוד פעם ארוחה משפחתית עם כל הדודים והדודות שלא ראינו שנה שלמה (או לפחות מאז פסח…)
עוד פעם המבטים
השאלות
ההצעות והעצות- תאכלי ריבת אתרוגים, תלכי לרבנים, תשטחי על קברי צדיקים ופשוט תרגעי!! אל תספרי ימים.
וגם כשיש את המשפחה הכי מכילה ותומכת, וגם כשאף אחד לא אומר מילה- הרי את הבטן ההריונית של הבת דודה אי אפשר להסתיר ומהתינוקות ומהילדים שרצים מתחת לשולחן אי אפשר להתעלם.
וזה קשה, וזה כואב. ברור.
אבל אני גם מאמינה שאנחנו יכולים לבחור את הדרך שלנו להסתכל על הדברים. שאופטימיות ומחשבה חיובית אולי לא תכניס אותנו להריון, אבל היא יכולה לעזור לנו לעבור את הדרך הלא פשוטה הזאת.
ראש השנה זאת הזדמנות מצוינת לעשות שינוי בדרך חשיבה ובמקום להסתכל על הכישלונות שלנו להחליט שהשנה נקדם לפחות משהוא אחד שקשור אלינו.
נלך לראות יותר סרטים, נחזור להיפגש עם החברות שקצת הזנחנו, נצא לצימר עם הבעל, נחליף מרפאה, נחליף את הרופא שאנחנו לא אוהבות, נפסיק עם ההזרעות ונתחיל עם שאיבות (למרות שזה מפחיד אותנו ממש), ניקח הפסקה… כל אחת ומה שמתאים לה.
אפשר לשבת סביב השולחן עם המשפחה ורק לחשוב על השנה שחלפה לה בלי הריון, ואפשר להגיד לעצמנו שכל שנה שעוברת בעצם מקרבת אותנו לרגע בו נהייה אימהות.
כי בסופו של יום כולנו נזכה! אם לא השנה הזו אז בשנה הבאה!
מאחלת לכולן שנה נהדרת, פוריה ומפרה והלוואי שבשנה הבאה אלו יהיו הילדים שלנו שישחקו תופסת בין הבית לבין השדות.