מצלמים

רוצים לדעת עוד? לחצו

בדרך לשאיבה מספר 3 בבית חולים אלישע

לפני כשנה התחלנו לצלם

התחלתי לצלם לפני שעברנו דירה וכשהגעתי לצומת דרכים בה הייתי צריכה לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפולים.

  המצלמה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי ומצאתי את עצמי נהנת מכל רגע ורגע.

צילמתי כשבא לי וכשהרגיש לי נכון, ולאט לאט נרקם לו תהליך עם הרבה רגעים מיוחדים, זכרונות, צחוקים, בכי ומה לא..

מזמינה אתכן לצלול לסיפור שלי, להנות, לצפות, לקבל (אולי) תובנות, לראות ולהבין מה זה אומר להיות מטופלת פוריות דרך המצלמה…

—————————————————————————————————————————-

הצילומים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.

סגור

הגיע הרגע אחרי 2 סבבים של שאיבות וערב הורמונלי לא פשוט שמצאתי את עצמי צורחת על רוני למה השולחן במרפסת עומד לרוחב ולא לאורך.

אין ספק שב-24 שעות לפני שהולכים לשאיבה יש מתח ולחץ, איך תעבור עלי ההרדמה, איך אני ארגיש אחרי והכי חשוב, כמה ביציות ישאבו לי…

בשבילי זאת שאיבה ראשונה שאני עוברת בבית חולים אלישע, וזה סוג של סגירת מעגל בשבילי. לפני 10 שנים עברתי ניתוח ואגינלי בבית חולים אלישע מהבעיה שסבלתי ועוד מהדהדת בגופי- וסטבוליטיס.

אז רגע לפני רוני ואני באוטו, מתרגשים וחוששים…

—————————————————

מוזמנת לכתוב איך את מרגישה לפני שאיבה,

עדי

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה