הראש מוצף במחשבות. מחשבות שרק מטופלות פוריות יוכלו להבין..
הלבטים, החששות, התקפי הצחוק והבכי, השמנה, הורמונים, לקבל מחזור כל חודש וכל דבר שמלווה אותנו ומוקצן בתקופה המאתגרת הזאת.
כתבתי לאורך כל תקופת הטיפולים ונערמו לי אינסוף מילים שלאט לאט התחברו לסיפורים קצרים.
בואו לקרוא ולחוות מקרוב דרך העיניים שלי מה זה להיות מטופלת פוריות.
——————————————————————————————————————————
הסיפורים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.
הולכת לשירותים, בודקת את התחתונים, מתפללת (!) שלא אראה אפילו כתם קטנטן אחד. יוצאת.
חוזרת לשירותים, בטוחה שראיתי משהו, מתקשרת לחברה, זהו זה אבוד/ לא זה לא אבוד/ כן זה אבוד!
פעם בשבוע זה קורה לי, חמש דקות בהן אני מתייאשת, הייאוש עובר לי בורידים, או ש… אולי זה ההורמונים?
חברה שלי מזכירה לי שרק אתמול עשיתי החזרה, אני צריכה לפעמים שינערו אותי, כי אני עייפה מלעשות את זה בעצמי.
הימים עוברים, ואני הולכת הלוך חזור לשירותים, דווקא נחמד שם לעתים.
יום לפני הבטא: שעת צהריים, משהו בתחושה לא נעים – זה מתחיל, אני מתפתלת מכאבים, אני מתיישבת ומסתכלת למטה.
הוא הגיע………. הכתם בתחתונים.
————————————————————-
איך עליך עוברים הימים שלפני הבטא? גם מוצאת את עצמך מפחדת מהאסלה?
עדי
