סיפורי נשים

רוצים לדעת עוד? לחצו

הקלילות שאחרי..

סיפורי נשים

אנחנו שונות מגברים, בנויות שונה, חושבות שונה..

גם בתוכנו כל אחת היא עולם ומלואו ותמיד כייף ללמוד ולהכיר נשים חזקות, לשמוע וללמוד מהן

הייתי שמחה להכיר אתכן, נשים שעברו ושעוברות את התהליך-

אז

מי את? בת כמה את? יש לך ילדים? את נשואה? רווקה? באיזה מסגרת משפחתית את מביאה ילד- יחידנית, בחוזה, יחסים חד מיניים

איך את מתמודדת או התמודדת עם התהליך ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית? איך הטיפולים השפיעו על הקשרים שלך עם חברות? איך הטיפולים השפיעו עליך מבחינה מקצועית, במקום העבודה?

הרי יש בך הרבה מעבר לטיפולים בחיים.

מה הסיפור שלך?

——————————————————

תכתבי לי ואפרסם rettersblog@gmail.com

סגור

היי עדי,
חגגנו אתמול יום הולדת שנתיים לאביב, הרמתי אותו על הכיסא והוא היה הכי מאושר בעולם.
לא יכולתי להפסיק לחשוב על השבע שנים שניסינו להיכנס להריון ולא הצלחנו.
עברנו 10 הפריות!! זה מספר בלתי נתפס בעיניי
שבע שנים שהרגשתי שכל חודש הזוגיות שלנו, החיים שלנו, הקיום שלנו בעצם- עומד למבחן. נצליח לשרוד עוד סבב בלי ילדים או לא? הוכחנו כבר מספיק כוח סבל בשביל לקבל ילד או לא?
אני זוכרת שבשלב מסויים הציפייה הפכה אצלי לכאב פיזי ממש.
כאב לי בידיים שכל כך רצו כבר להחזיק תינוק. שכל כך רצו כבר להרגיש את הכובד של גוף קטן שמתערסל בתוכן.
הייתי מרגישה איך כל הציפייה הופכת לנמלים באצבעות, כמו אחרי שנרדמים בטעות על היד.
כל הזמן היו לי דלקות במפרק של יד ימין, ואף רופא לא ידע בדיוק למה…
אחרי ההפריה השמינית גילו לי פריצת דיסק (מה שגרם גם לפסק זמן מהטיפולים) ואני כל הזמן חשבתי לעצמי שזה מאוד הגיוני, עם כל הציפייה שיש עליי……
אני זוכרת שאחרי הלידה הרגשתי הרבה יותר קלילה, ולא רק בגלל הבטן שירדה.
ידעתי שזהו, הטיפולים עברו, ההריון עבר, הלידה עברה- ויש לי ילד מתוק ובריא. אני אימא.
וגם אם הוא יהיה בן יחיד (אני כבר בת 42 ולא בטוחה אם ננסה עוד פעם…) אני יודעת שקיבלתי את מה שכל כך חיכיתי וציפית לו- ואני אסירת תודה על זה!!

 

 
 6.9 טקסט

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה