נפגשתי אתמול עם חברה שהתחילה טיפולים.

היא ממש בהתחלה, עדיין עושה בירורים ובדיקות לגלות איפה הבעיה, והשאלה שהכי חוזרת אצלה היא 'למה זה קורה לי? למה דווקא אני?'

גם אני שאלתי את עצמי את זה בתחילת הדרך. כולנו בעצם, לא?

אין תשובה לשאלה הזאת, וככל שעובר הזמן אני יודעת שלצערי כל אחת מאיתנו מקבלת קושי אחר להתמודד איתו בחיים האלו.

יש כאלו שקשה להם בפרנסה, יש כאלו שקשה להם באהבה. לי קשה בילדים. זה הקושי שלי ולמדתי לקבל אותו בלי שאלות. למדתי לקבל אותו ולנסות לעשות מהלימון, לימונדה הכי טעימה ומתוקה שיש.

כי בסופו של יום זה לא משנה איזה מכשול עומד בפני, זה משנה איך אני מתמודדת איתו. אני הפכתי את הטיפולים לתשוקה שלי ומצאתי בהם את המקום שלי לעזור לנשים אחרות.

הלוואי והייתי יכולה לגרום לאותה חברה לראות כבר עכשיו שהקושי הגדול הזה יכול אולי גם להיות המקום ממנו היא תצמח ותגלה על עצמה דברים חדשים.

אבל זה משהו שהיא תצטרך להבין בעצמה תוך כדי תהליך, וכל מה שנשאר לי זה להיות לצידה ולחבק חזק חזק.

———————————————————–

גם לך יצא לשאול את עצמך לפעמים למה דווקא את? איך התמודדת עם התחושות האלו?

אשמח אם תספרי לי

עדי