מפגשים וסדנאות

רוצים לדעת עוד? לחצו

אני נהנת לטייל, לנהוג, להסתובב, לאכול, לראות דברים יפים ומעניינים, להעשיר את עצמי ולקבל השראות.

בזיכרוני יש אינסוף טעמים וחוויות שצברתי עם השנים- מסעדות ושווקים, חנויות בוטיק שוות,

ובבית יש לי חדר מלא בהפתעות שאספתי מכל העולם- סרטים, קופסאות, דפים וניירות, בדים, מפות, אקססוריז ועוד.. איתם אני מעצבת שולחנות.. מבשלת, משקיעה מחשבה, עורכת שולחן ומשתדלת להפוך כל אירוח לחוויה.

כל פעם אביא לכן טעימה קטנה ממשהו שריגש אותי, שאהבתי ועל הדרך אשמח לפרגן לבעל העסק..

אני מזמינה אתכן לצאת איתי לטיול השראה ולמצוא דברים יפים, מעניינים וחדשים…

יש לכן רעיונות? תשלחו לי- אני מבטיחה לחוות ולשתף..

סגור

יצירה- מילה מופלאה שלמדתי לאהוב עם השנים והתחלתי להבין שאני אדם יוצר.

בתיכון הייתי ילדה לא שגרתית, אף פעם לא אהבתי ללמוד. בית הספר היה בשבילי מקום של יצירה, חברים וצחוקים. במבחני הדס אמרו לי שמתאים לי ללמוד אומנות, באותו הזמן- לא הבנתי מה הקשר שלי לאומנות…

היום בהסתכלות אחורה אני מבינה שכל דבר שעשיתי לאורך השנים זאת אומנות.. אומנות זה לא רק לצבוע במכחול, אומנות זה נפש.. נפש של יוצר, אומן..

הקמתי את מועצות התלמידים בבית ספר דרור, שהיה אז בית ספר נסיוני, עבדתי קשה ושיגעתי את ההורים בין הפקה אחת לשנייה.

כל יום הולדת שלי הייתה חגיגה עוצמתית עם מאות מוזמנים.

בצבא על אף הקשיים הבריאותיים שחווויתי (לחצי לקרוא עוד) יצאתי לקורס מדריכות צפ"ה- צוות פיתוח הדרכה והקמתי את מערך ההדרכה הראשון בבא"ח גולני.

והחתונה שלי.. הפקה במגרש כדורגל, חוויה בפני עצמה.

ויש עוד אלפי סיפורים ודברים שעשיתי שעם הזמן גרמו לי להבין שכל דבר שאני עושה, אפילו הבלוג, נוגע ביצירה, בבניית משהו חדש מאפס.

אפילו את ארבל יצרתי באופן לא שגרתי

כנראה שזה טבוע בי ולא אוכל לצאת מזה.. כמו דיבוק פנימי וצורך עז ליצור ולשנות..

ולמה אני מספרת את זה- כי הבנתי עם השנים שאני פשוט צריכה לקבל את זה, ולא להילחם בעצמי בגלל שהחברה שלנו מכתיבה לנו באיזה דרך כדאי לנו ללכת, מהי הדרך הנורמטיבית בה כדאי לנו לחיות את החיים.. אני לא נורמטיבית וכנראה שלעולם לא אהיה..

אז למדתי לאפשר. לאפשר לעצמי לאהוב את הדברים שאני עושה, ולעוף עם הרצון שלי ליצור הכי גבוה שאפשר.. ומצאתי את עצמי מלקטטת.. מלקטטת דברים של יופי, בונה לעצמי ארמון מדברים שרק אני אוהבת.. שגורמים לי לחוש כייף וסיפוק כשאני מסתכלת עליהם- בדים, מפות, כלים, סרטים.. לפעמים אני סתם אוהבת להסתכל עליהם בלי לעשות איתם יותר מדי.. למדתי על עצמי שאני יכולה לעוף במחוזות הדמיון ולעשות דברים יפים…

היום אני מוצאת את עצמי יוצרת בדרכים אחרות..

מה דעתכם על הפוסט?

* חובה