הראש מוצף במחשבות. מחשבות שרק מטופלות פוריות יוכלו להבין..
הלבטים, החששות, התקפי הצחוק והבכי, השמנה, הורמונים, לקבל מחזור כל חודש וכל דבר שמלווה אותנו ומוקצן בתקופה המאתגרת הזאת.
כתבתי לאורך כל תקופת הטיפולים ונערמו לי אינסוף מילים שלאט לאט התחברו לסיפורים קצרים.
בואו לקרוא ולחוות מקרוב דרך העיניים שלי מה זה להיות מטופלת פוריות.
——————————————————————————————————————————
הסיפורים משקפים את התהליך האישי שאני עברתי ואינם באים להעיד על התהליך אצל כל מי שעוברת טיפולי פוריות.
לפני כמה ימים נזכרתי בתקופה של ההזרעות.
זאת הייתה אחת התקופות הכי קשות שלי בטיפולים.
ההזרעות עצמן כאבו לי נורא (ובגלל זה את ההפריות עשיתי כבר בהרדמה מלאה), אבל הכי קשה הייתה לי ההתמודדות הנפשית בימים בהם היינו צריכים להעביר את הזרע למרפאה להשבחה.
אלו היו ימים של טירוף, ושל לחץ ומתח נפשי בלתי נתפס.
היינו מגיעים הביתה מהעבודה ומתחילים את 'המרוץ אחרי הזרע', כשיש לנו שעה (שעה!!) בלבד להעביר אותו למכון עם כל הפקקים של כביש החוף.
כל פעם מחדש ישבתי והתפללתי בלב שנגיע בזמן, שהכל יעבור מחדש. הייתי יושבת באוטו על קוצים, עם המחשבה שאם נאחר וחס וחלילה הזרע יהרס רוני יצטרך לעמוד בסיטואציה לא נעימה…
ידעתי כמה כל העניין הזה קשה ומורכב לכל גבר, ולא רציתי להעמיד אותו במצב הזה.
והרמזורים, הם כמובן תמיד היו אדומים, כאילו מנסים להגיד לי משהו…. כל רמזור אדום בדרך הרגיש לי כמו נצח!!
אין לי אפילו מילים לתאר את התחושות שעברו עלי באותם רגעים….
————————————————————-
לפעמים הקושי שלנו הוא בדברים הקטנים, היום יומיים שלא מסתדרים.
מה הדבר שהכי הלחיץ אותך בתקופת הטיפולים? אשמח אם תשתפי.
עדי
