הרטרס » עדי רודיטי רטר http://www.retters.co.il בלוג פוריות Tue, 15 Dec 2020 13:29:56 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.2.38 מבצע העברת עוברים http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 15 Dec 2020 13:29:56 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1319 אחרי שלא הייתה החזרת עוברים 3 פעמים!! הזרקות, כדורים והורמונים בלי סוף לא הצליחו להביא את הגוף למצב של החזרה, אני מחליטה לעבור רופא ובית חולים. אבל מה עושים עם העוברים? יש לי 8 והם די יפים.. —————————————————————————————- יצא לך להעביר עוברים בין בתי החולים? עדי

הפוסט מבצע העברת עוברים הופיע ראשון בהרטרס

]]> אחרי שלא הייתה החזרת עוברים 3 פעמים!!
הזרקות, כדורים והורמונים בלי סוף לא הצליחו להביא את הגוף למצב של החזרה, אני מחליטה לעבור רופא ובית חולים.
אבל מה עושים עם העוברים? יש לי 8 והם די יפים..

—————————————————————————————-

יצא לך להעביר עוברים בין בתי החולים?

עדי

הפוסט מבצע העברת עוברים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/feed/ 0 סדנאות לנשים שלוקחות חלק בפרויקט http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/ http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/#comments Thu, 10 Dec 2020 11:53:12 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1309 יצירת קהילה עם הנשים שלוקחות חלק בפרויקט חברה למסע, כל אחת תוכל להצטרף לסדנה ולהכיר עוד נשים מאזור המגורים שלה. נפגשתי עם 3 נשים מקסימות ובליווי של איריס אהרון– מאסטר בבניית סדנאות וליווי נשים וזוגות, אנחנו בונות לכן סדנאות כייפיות ומרגשות והכל בחינם. מזמינה גם אותך להצטרף לקהילה שלנו, מלאי את השאלון ובקרוב תהיי גם את

הפוסט סדנאות לנשים שלוקחות חלק בפרויקט הופיע ראשון בהרטרס

]]> יצירת קהילה עם הנשים שלוקחות חלק בפרויקט חברה למסע,

כל אחת תוכל להצטרף לסדנה ולהכיר עוד נשים מאזור המגורים שלה.

נפגשתי עם 3 נשים מקסימות ובליווי של איריס אהרון– מאסטר בבניית סדנאות וליווי נשים וזוגות, אנחנו בונות לכן סדנאות כייפיות ומרגשות והכל בחינם.

מזמינה גם אותך להצטרף לקהילה שלנו,

מלאי את השאלון ובקרוב תהיי גם את חלק מאיתנו..

מפגש סדנאות חברה למסע

————————————————————-

מחכות לך, הצטרפי לפרויקט,

עדי

הפוסט סדנאות לנשים שלוקחות חלק בפרויקט הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/ 0 2 עדי http://www.retters.co.il/2-%d7%a2%d7%93%d7%99/ http://www.retters.co.il/2-%d7%a2%d7%93%d7%99/#comments Thu, 15 Oct 2020 12:31:03 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1175 התחושה שיש 2 עדי ליוותה אותי המון שנים- עדי במיטה ועדי מחוץ למיטה. שנים זה הטריד אותי, איך במיטה אני הופכת להיות כמו חיה פצועה- הכל כואב לי, הכל מכווץ באופן בלתי נשלט

הפוסט 2 עדי הופיע ראשון בהרטרס

]]> התחושה שיש 2 עדי ליוותה אותי המון שנים- עדי במיטה ועדי מחוץ למיטה. שנים זה הטריד אותי, איך במיטה אני הופכת להיות כמו חיה פצועה- הכל כואב לי, הכל מכווץ באופן בלתי נשלט

הפוסט 2 עדי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/2-%d7%a2%d7%93%d7%99/feed/ 0 יושבים בשולחן חג ואני לא מצליחה לחייך http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%97%d7%92-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9a/ http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%97%d7%92-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9a/#comments Wed, 09 Sep 2020 19:54:01 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1101 תמיד לפני החגים הייתה אוירה מיוחדת במשפחה שלנו… משהו קסום ומיוחד.. אמא שלי תמיד אומרת שאם אבא שלי לא היה מקפיד לשמור על המסורת ולכבד את המשפחה שלו ואת החגים היא בכנות הייתה מחפפת.. אז גדלתי בבית עם ערכים חזקים של מסורת- מסורת משפחתית של אחדות בחגים ותמיד אותה טקסיות- היינו לובשים בגדים חדשים, ותמיד נוסעים

הפוסט יושבים בשולחן חג ואני לא מצליחה לחייך הופיע ראשון בהרטרס

]]> תמיד לפני החגים הייתה אוירה מיוחדת במשפחה שלנו… משהו קסום ומיוחד..

אמא שלי תמיד אומרת שאם אבא שלי לא היה מקפיד לשמור על המסורת ולכבד את המשפחה שלו ואת החגים היא בכנות הייתה מחפפת..

אז גדלתי בבית עם ערכים חזקים של מסורת- מסורת משפחתית של אחדות בחגים ותמיד אותה טקסיות- היינו לובשים בגדים חדשים, ותמיד נוסעים לסבא של אבא, סבא יעקב כדי לאחל חג שמח גם אם זה היה רק לחצי שעה. בסוף שכבר היינו מגיעים לערב חג, אבא שלי תמיד הקפיד שנהיה בשקט ואנחנו ממש אוהבים לצחוק ולדבר, מנצלים כל רגע בצחוקים וביטות מתחת לשולחן לפני שהוא מסתכל עלינו בעיניים פתוחות ואנחנו יודעים שרצוי שנפסיק.

לאבא שלי, כך אני מרגישה יש חולשה אלי, אם הוא רק רואה אותי טיפה לא מחייכת, או בוכה, אני מרגישה שהלב שלו נשבר. אין לו מסוגלות להכיל את זה ברמה הרגשית.. אבא שלי אדם מיוחד ובטח כמעט כל אחת ואחד אומרים את זה על אבא שלהם, אבל אבא שלי מעבר לעובדה שהוא אבא מדהים בעיני ובן זוג מקסים לאמא שלי הוא אישיות מיוחדת- אדם מלא בערכים, נתינה ללא גבולות, איש אהוב, צנוע, עם לב ונשמה שבאמת רק מי שפגש בו ומכיר אותו יבין על מה אני מדברת.. קשה לתאר אותו במילים- הוא כולו לב אחד גדול!

 

מאז החתונה החגים שלי נראים קצת אחרת.. אני לא מצפה להם כמו שציפיתי… אני מרגישה שכל מי שסביבי בהריון, כאילו אלוהים מחלק מתנות קטנות לכולם לפני החגים ורק אותי הוא שוכח..

הפחד מלבכות בערב חג, הפחד שישאלו אותי מה איתך? איך את מרגישה? בעזרת השם בקרוב תהיי בהריון.. רק הפחד מלפני הורס אותי מבפנים.. וכאן גם המחיר שאני משלמת בלשתף ולחשוף.. אני חשופה מול כולם, מול כל מי ששואל ומתעניין, אני לא מסתירה שאני מאוד רוצה להיות אמא, שאני כבר מאחלת לעצמי שיגיע הרגע ואני אתבשר בבשורה שגם אני בהריון.. אני כל כך עצובה, עצובה מהמחשבה שעוד חג הגיע ואני עדין לא אמא.

הפוסט יושבים בשולחן חג ואני לא מצליחה לחייך הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%97%d7%92-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9a/feed/ 0 מאגר תרופות- גיליון מתעדכן און ליין http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f/#comments Thu, 20 Aug 2020 21:18:59 +0000 http://www.retters.co.il/?p=874 היי יקרה, כמה פעמים הרופא שינה לך את הפרוטוקול באמצע טיפול ונשארו לך תרופות שסתם ישבו במקרר ולא ידעת מה לעשות איתן. כמה פעמים הייתה חסרה לך תרופה ולא ידעת למי ולאן לפנות כדי להשיג אותה.. המטרה במאגר התרופות זה שתוכלי למצוא איזה תרופה שאת צריכה, באזור המגורים הכי קרוב אליך.. ————————————– אהבת? אשמח שתכתבי

הפוסט מאגר תרופות- גיליון מתעדכן און ליין הופיע ראשון בהרטרס

]]> היי יקרה,

כמה פעמים הרופא שינה לך את הפרוטוקול באמצע טיפול ונשארו לך תרופות שסתם ישבו במקרר ולא ידעת מה לעשות איתן.

כמה פעמים הייתה חסרה לך תרופה ולא ידעת למי ולאן לפנות כדי להשיג אותה..

המטרה במאגר התרופות זה שתוכלי למצוא איזה תרופה שאת צריכה, באזור המגורים הכי קרוב אליך..

בקרוב בתי חולים (3)

————————————–

אהבת? אשמח שתכתבי תגובה,

עדי

הפוסט מאגר תרופות- גיליון מתעדכן און ליין הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f/feed/ 0 וסטבוליטיס http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1/ http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1/#comments Sun, 26 Jul 2020 10:00:24 +0000 http://www.retters.co.il/?p=977 וסטבוליטיס! איך מתחילים להתמודד עם מילה כל כך מורכבת שטומנת בחובה קשיים כה רבים? אחרי שקראתי בעיתון לאישה את מה שכתבה הבחורה, ואחרי ששיתפתי את אמא שלי

הפוסט וסטבוליטיס הופיע ראשון בהרטרס

]]> וסטבוליטיס!

איך מתחילים להתמודד עם מילה כל כך מורכבת שטומנת בחובה קשיים כה רבים?

אחרי שקראתי בעיתון לאישה את מה שכתבה הבחורה, ואחרי ששיתפתי את אמא שלי

הפוסט וסטבוליטיס הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1/feed/ 0 החלום שלי http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments Wed, 08 Jul 2020 22:48:04 +0000 http://www.retters.co.il/?p=902 אני עובדת בימים אלה על פרוייקט נוסף, סוף סוף השקתי את הבלוג ואני מרגישה שעכשיו זה הזמן שלי.. לעוף גבוה ולא לפחד, ללכת להגשים את כל החלומות שלי. כל השנים האחרונות התנהלתי בתחושה שעוד מעט אני אתפנה ואז אוכל להגשים את החלומות שלי, הנה עוד רגע קטן אני חוזרת מהטיול לחו"ל, מסיימת ללמוד, מסיימת לחפש

הפוסט החלום שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני עובדת בימים אלה על פרוייקט נוסף, סוף סוף השקתי את הבלוג ואני מרגישה שעכשיו זה הזמן שלי.. לעוף גבוה ולא לפחד, ללכת להגשים את כל החלומות שלי.

כל השנים האחרונות התנהלתי בתחושה שעוד מעט אני אתפנה ואז אוכל להגשים את החלומות שלי, הנה עוד רגע קטן אני חוזרת מהטיול לחו"ל, מסיימת ללמוד, מסיימת לחפש בן זוג מתאים לחיים, מסיימת עם הטיפולים, עוד רגע ואני מסיימת.. תמיד הייתי באמצע משהו..

ועכשיו, אני מרגישה חופשיה, משוחררת ורוצה לנסות ולהתנסות..

אני בונה תוכנית עסקית לפתיחת מקום לנשים- בית להשראה.. מלא בכל טוב, מקום שבאים אליו כדי לצאת מבית אחד ולהיכנס לבית אחר ולהרגיש הכי אתן שבעולם.

להנות עם חברות, עם נשים נוספות, לשוחח, ולהעצים האחת את השנייה וכל זה תוך לגימת תה משובח או קפה מיובא בטעם ארומטי.

זה החלום שלי ואני משתפת אתכן בו כי אולי בקרוב החלום הזה יתגשם (-:

הפוסט החלום שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 0 טלילה/קרן שביט/נתנאלה http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%9c%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%9c%d7%94/#comments Sat, 04 Jul 2020 21:18:22 +0000 http://www.retters.co.il/?p=872 הפוסט טלילה/קרן שביט/נתנאלה הופיע ראשון בהרטרס

]]> הפוסט טלילה/קרן שביט/נתנאלה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%9c%d7%94/feed/ 0 http://www.retters.co.il/870/ http://www.retters.co.il/870/#comments Sat, 04 Jul 2020 21:14:39 +0000 http://www.retters.co.il/?p=870 מגיל מאוד צעיר אני בתחושה שקיבלתי 2 מתנות- האחת זה היכולת להיות פתוחה ולשתף אנשים גם בדברים אינטימיים שעוברים עלי והשנייה שקיבלתי את כל הבעיות המיניות עם המילים המסובכות- וסטבוליטיס, אנדומטריוזיס וואגינסמוס

הפוסט הופיע ראשון בהרטרס

]]> מגיל מאוד צעיר אני בתחושה שקיבלתי 2 מתנות- האחת זה היכולת להיות פתוחה ולשתף אנשים גם בדברים אינטימיים שעוברים עלי והשנייה שקיבלתי את כל הבעיות המיניות עם המילים המסובכות- וסטבוליטיס, אנדומטריוזיס וואגינסמוס

הפוסט הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/870/feed/ 0 מנמנמות- הסלון http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/#comments Tue, 16 Jun 2020 20:18:34 +0000 http://www.retters.co.il/?p=109 הסלון במהלך הטיפולים יש לא מעט רגעים שבהם אנחנו מרגישות צורך להיות לבד, להתנתק בשביל לצבור כוחות. אחת הפינות הכי כיפיות בבית היא הסלון- יש טלוויזיה, כריות, שלל שמיכות, שטיח, שולחן ונוחות מרבית. כל אחת מתייחסת לסלון בדרך אחרת אחת- יושבת ורואה טלויזיה השניה- נמרחת על הספה ומתכסה עם השמיכה השלישית בכלל עובדת על המחשב

הפוסט מנמנמות- הסלון הופיע ראשון בהרטרס

]]> הסלון

במהלך הטיפולים יש לא מעט רגעים שבהם אנחנו מרגישות צורך להיות לבד, להתנתק בשביל לצבור כוחות.

אחת הפינות הכי כיפיות בבית היא הסלון- יש טלוויזיה, כריות, שלל שמיכות, שטיח, שולחן ונוחות מרבית.

כל אחת מתייחסת לסלון בדרך אחרת

אחת- יושבת ורואה טלויזיה

השניה- נמרחת על הספה ומתכסה עם השמיכה

השלישית בכלל עובדת על המחשב וחושבת שזה חלל עבודה

הרביעית- קוראת ספר ושמה רגליים על השולחן

החמישית- אוכלת

השישית- מדברת בטלפון כשהטלויזיה פתוחה

(תמונות לקטגוריות)

  1. מי אני

שירן-

אני משולבת. אני נמרחת עם השמיכה, שמה רגליים על השולחן ואוכלת שם רק קורנפלקס. לא תמצאו עובדת בסלון אבל תמצאו אותי רואה רק תוכניות סתמיות.

עדי-

אני הכל ביחד- הסלון זה המשרד, ברקע תוכניות בישול, בטלפון איזה ריכול עם חברה, תמיד עם שמיכה כי קר לי בבית..

(תמונות של שתינו בסלון)

  1. מי את? כתבי לנו
  2. איך להפוך את הרביצה בסלון לנעימה וכייפית יותר:

פוסט של אתן בסלון

פוסט של הפקת בדים

תמונות של פריטים שיש לנו בסלון

– שהסלון לא יהיה עמוס בפריטים

– שהצבעים יהיו נעימים לך בעין

– להוסיף כריות או שטיח שישלימו/ יחממו את האווירה

הפוסט מנמנמות- הסלון הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/feed/ 0 הזמן לא עובר עד הבטא http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%90/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%90/#comments Tue, 16 Jun 2020 10:18:16 +0000 http://www.retters.co.il/?p=443 את אחרי הזרעה והחזרה ואת יודעת שלפניך 12-14 ימים של צפייה לא פשוטה. לכן, עד התשובה המיוחלת אנחנו מציעות לך להכין עצמך לבטא. ואיך תעשי זאת: לבוש: בתקופת ההמתנה אנחנו השתדלנו ללכת עם בגדים נוחים וקלילים כדי לא להרגיש כבדות מדי (גם ככה את מלאת הורמונים וכל הסיטואציה עצמה מכבידה)…   בחרנו להמליץ על מספר

הפוסט הזמן לא עובר עד הבטא הופיע ראשון בהרטרס

]]> את אחרי הזרעה והחזרה ואת יודעת שלפניך 12-14 ימים של צפייה לא פשוטה.

לכן, עד התשובה המיוחלת אנחנו מציעות לך להכין עצמך לבטא. ואיך תעשי זאת:

לבוש:

בתקופת ההמתנה אנחנו השתדלנו ללכת עם בגדים נוחים וקלילים כדי לא להרגיש כבדות מדי (גם ככה את מלאת הורמונים וכל הסיטואציה עצמה מכבידה)…

 

בחרנו להמליץ על מספר פריטי בייסיק שמבחינתנו הכי נכונים לתקופת ההמתנה הזו:

*את לא חייבת להיראות בייסיקית לחלוטין, ואת תמיד יכולה להוסיף אקססוריז כמו שרשרת/עגילים/צמידים שישדרגו את הלוק הזה.

בית:

הבית היה המפלט מבחינתנו ולכן הרגשנו צורך ליצור הרגשה נעימה וכיפית בכל מיני חללים בבית, בדגש על הסלון, כיוון שרוב היום רבצנו שם בזמן ההמתנה.

מבחינתנו בסלון הכי כייף להתכרבל, להתפנן ולנוח, ולכן היה לנו הכי קל לשלב בו כל מיני פריטים שאהבנו כדי להפוך אותו למקום הנעים והחם שהוא רק בשבילנו.

תיבת טקסט: כרית חימום של ספרינקלס 69 ₪ תיבת טקסט: מגוון כריות של סטודיו בייסיקתיבת טקסט: שמיכת טלויזיה מפנקת של נאפ 349 ₪ בחרנו להמליץ לך על מספר פריטים לסלון שמצאו חן בעינינו ויכולים מבחינתנו להפוך את הסלון למקום כייפי ונעים:

*תמיד חשוב שיהיה לידך בקבוק מים, או במקרה של עדי גם בקבוק אופטלגין J

אוכל:

אוכל מנחם זו לא מילה גסה!

בתקופה הזו הרשינו לעצמנו להתפנק ולאכול דברים קצת משמינים מהרגיל כמו פיצה, שווארמה והרבה שוקולד וגלידה.

בחרנו להמליץ לך על גלידרייה מגניבה שאנחנו אוהבות:

הפוסט הזמן לא עובר עד הבטא הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%90/feed/ 0 http://www.retters.co.il/808/ http://www.retters.co.il/808/#comments Tue, 16 Jun 2020 09:38:53 +0000 http://www.retters.co.il/?p=808 יצירה- מילה מופלאה שלמדתי לאהוב עם השנים והתחלתי להבין שאני אדם יוצר. בתיכון הייתי ילדה לא שגרתית, אף פעם לא אהבתי ללמוד. בית הספר היה בשבילי מקום של יצירה, חברים וצחוקים. במבחני הדס אמרו לי שמתאים לי ללמוד אומנות, באותו הזמן- לא הבנתי מה הקשר שלי לאומנות… היום בהסתכלות אחורה אני מבינה שכל דבר שעשיתי

הפוסט הופיע ראשון בהרטרס

]]> יצירה- מילה מופלאה שלמדתי לאהוב עם השנים והתחלתי להבין שאני אדם יוצר.

בתיכון הייתי ילדה לא שגרתית, אף פעם לא אהבתי ללמוד. בית הספר היה בשבילי מקום של יצירה, חברים וצחוקים. במבחני הדס אמרו לי שמתאים לי ללמוד אומנות, באותו הזמן- לא הבנתי מה הקשר שלי לאומנות…

היום בהסתכלות אחורה אני מבינה שכל דבר שעשיתי לאורך השנים זאת אומנות.. אומנות זה לא רק לצבוע במכחול, אומנות זה נפש.. נפש של יוצר, אומן..

הקמתי את מועצות התלמידים בבית ספר דרור, שהיה אז בית ספר נסיוני, עבדתי קשה ושיגעתי את ההורים בין הפקה אחת לשנייה.

כל יום הולדת שלי הייתה חגיגה עוצמתית עם מאות מוזמנים.

בצבא על אף הקשיים הבריאותיים שחווויתי (לחצי לקרוא עוד) יצאתי לקורס מדריכות צפ"ה- צוות פיתוח הדרכה והקמתי את מערך ההדרכה הראשון בבא"ח גולני.

והחתונה שלי.. הפקה במגרש כדורגל, חוויה בפני עצמה.

ויש עוד אלפי סיפורים ודברים שעשיתי שעם הזמן גרמו לי להבין שכל דבר שאני עושה, אפילו הבלוג, נוגע ביצירה, בבניית משהו חדש מאפס.

אפילו את ארבל יצרתי באופן לא שגרתי

כנראה שזה טבוע בי ולא אוכל לצאת מזה.. כמו דיבוק פנימי וצורך עז ליצור ולשנות..

ולמה אני מספרת את זה- כי הבנתי עם השנים שאני פשוט צריכה לקבל את זה, ולא להילחם בעצמי בגלל שהחברה שלנו מכתיבה לנו באיזה דרך כדאי לנו ללכת, מהי הדרך הנורמטיבית בה כדאי לנו לחיות את החיים.. אני לא נורמטיבית וכנראה שלעולם לא אהיה..

אז למדתי לאפשר. לאפשר לעצמי לאהוב את הדברים שאני עושה, ולעוף עם הרצון שלי ליצור הכי גבוה שאפשר.. ומצאתי את עצמי מלקטטת.. מלקטטת דברים של יופי, בונה לעצמי ארמון מדברים שרק אני אוהבת.. שגורמים לי לחוש כייף וסיפוק כשאני מסתכלת עליהם- בדים, מפות, כלים, סרטים.. לפעמים אני סתם אוהבת להסתכל עליהם בלי לעשות איתם יותר מדי.. למדתי על עצמי שאני יכולה לעוף במחוזות הדמיון ולעשות דברים יפים…

היום אני מוצאת את עצמי יוצרת בדרכים אחרות..

הפוסט הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/808/feed/ 0 דמעות http://www.retters.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa/#comments Fri, 13 Jan 2017 09:07:57 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1985 דמעות- כמה שאנחנו מכירות את זה מקרוב.. את הרגע הזה שאנחנו מבינות שהחודש זה לא הצליח -והדמעות זולגות את הרגע שראינו מישהי שהרגע התחתנה ואנחנו נשואות כבר 5 שנים ואפילו בטא חיובית אחת לא היתה לנו – והדמעות זולגות את התחושה המייאשת שבה אנחנו נכנסות לשירותים ורואות דם על התחתונית – והדמעות זולגות את הרגע

הפוסט דמעות הופיע ראשון בהרטרס

]]>

דמעות- כמה שאנחנו מכירות את זה מקרוב..

את הרגע הזה שאנחנו מבינות שהחודש זה לא הצליח -והדמעות זולגות

את הרגע שראינו מישהי שהרגע התחתנה ואנחנו נשואות כבר 5 שנים ואפילו בטא חיובית אחת לא היתה לנו – והדמעות זולגות

את התחושה המייאשת שבה אנחנו נכנסות לשירותים ורואות דם על התחתונית – והדמעות זולגות

את הרגע הזה שאנחנו מגיעות לברית ומבקשים מאיתנו להכניס את התינוק, אנחנו רועדות – והדמעות זולגות

את היום הזה שאנחנו כל כך שמחות ואז מישהו שאנחנו מכירות רואה אותנו ברחוב ושואל בתמימות ״מה עם ילדים״? – והדמעות מתחילות לצוץ

את הבוקר הזה שאין לנו כוח להניע ובא לנו רק לשאול את עצמנו ״למה זה קרה דווקא לי״? – והדמעות מרטיבות את הכרית

את התחושה שאנחנו מלאות בהורמונים ולא משנה מה יגידו לנו או איך – הדמעות יזלגו

התהליך הזה מלא בדמעות.. דמעות של עצב, של משבר, של כאב.. דמעות שעוד רגע ממש יתחלפו בדמעות של אושר…

מאחלת לכולנו סופ״ש בלי הרבה דמעות..

טקסט 13.1 ראשית 12.1

הפוסט דמעות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa/feed/ 1 תודה על הזכות להתרגש http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%a9/#comments Sun, 08 Jan 2017 08:58:47 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1978 יום ראשון.. חשבתי להתחיל אותו אופטימית במיוחד למרות שאצלי התחושות מעורבות.. אני אף פעם לא מעלה תמונות שנשים שולחות לי, סמסים מרוגשים ואפילו לא הודעות תודה שאני מקבלת מכל מי שאני מלווה באהבה.. אבל פתאום חשבתי על זה עד כמה כל הודעה על בטא חיובית/ תמונת אולטרסאונד מהשקיפות או מהסקירה וכמובן תמונות מהלידה מרגשות אותי

הפוסט תודה על הזכות להתרגש הופיע ראשון בהרטרס

]]>

יום ראשון.. חשבתי להתחיל אותו אופטימית במיוחד למרות שאצלי התחושות מעורבות..

אני אף פעם לא מעלה תמונות שנשים שולחות לי, סמסים מרוגשים ואפילו לא הודעות תודה שאני מקבלת מכל מי שאני מלווה באהבה.. אבל פתאום חשבתי על זה עד כמה כל הודעה על בטא חיובית/ תמונת אולטרסאונד מהשקיפות או מהסקירה וכמובן תמונות מהלידה מרגשות אותי בטירוף..
אני מרגישה כאילו יש לי חלק בלידה של כל כך הרבה ילדים שהגיעו לעולם..

אז הרבה מכן אני מכירה רק מהרשת, חלק גדול אני מכירה גם פנים מול פנים אבל שתדעו שכל הודעה כזאת גורמת לי להרגיש שאני בדרך הנכונה, שמה שאני עושה באמת תורם וגורם לכן לחייך ולתקווה..

אז תודה! על הזכות להתרגש כל פעם מחדש…
ובקרוב אצל כל מי שרוצה…

טקסט 8.1

הפוסט תודה על הזכות להתרגש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%a9/feed/ 0 זה כבר לא חלום http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d/#comments Tue, 03 Jan 2017 08:52:39 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1974 סיפורי הצלחה של adi weiss bar-sade השי שלנו לשנה החדשה בצד ימין למלעלה, אנחנו, זוג אופטימי, בתחילת ה-30 שלו בערב הסילבסטר 2013, ביום בו החלטנו שיאלללה אנחנו מוכנים להביא ילד לעולם. שנה אחרי ועשרות רופאים, בדיקות ואכזבות שוב חגגנו את הסילבסטר. 2014 הייתה באופן רשמי השנה האלטרנטיבית במסע אל ההריון והיא כללה פחות רופאים ויותר

הפוסט זה כבר לא חלום הופיע ראשון בהרטרס

]]>

סיפורי הצלחה של adi weiss bar-sade
השי שלנו לשנה החדשה

בצד ימין למלעלה, אנחנו, זוג אופטימי, בתחילת ה-30 שלו בערב הסילבסטר 2013, ביום בו החלטנו שיאלללה אנחנו מוכנים להביא ילד לעולם.
שנה אחרי ועשרות רופאים, בדיקות ואכזבות שוב חגגנו את הסילבסטר. 2014 הייתה באופן רשמי השנה האלטרנטיבית במסע אל ההריון והיא כללה פחות רופאים ויותר מטפלים מכל הסוגים
(ובאמת שביקנו את כ-ו-ל-ם מצפת ועד ירושלים)
אז מה היה לנו?
נטורופת
רפלקסולוגיה
דיקור
כירופרקט
ביו פידבק
קוראת בקפה (כשמחפשים תקווה פונים לכל מי שעזר אי פעם למישהו שמכיר מישהו…)
רבנים
טיפול באנרגיה
דימיון מודרך
וזוהי רק רשימה חלקית…
אזזזזז אחרי שפתחתי את כל הצ'אקרות אבל עדיין לא הושג ההריון לו יחלנו כ"כ החלטנו לקחת הרבה אווייר ולעלות שלב- טיפולי פוריות.
שתי מילים שמשקלן לא פחות מטון וחצי.
בתמונה הקטנה מצד ימין למטה זהו היום בו עברתי שאיבת ביציות בבית החולים בתאריך ה- 15.12.15 ב- 18.12.15 החזירו לי 2 עוברים לגוף בתהליך של הפריית מבחנה.
ואז מחכים… ומחכים….. ומחכים….
וזה מרגיש כמו נצח והנה הגיעה הבשורה וגם הסילבסטר של 2016
את בהריון. הלם שוק.
זה כבר לא חלום. הצלחנו
ומאותו הרגע החל מסע חדש…
המסע אל האמהות, המסע אל ההורות.
אז לנו יש את כל הסיבות שבעולם לחגוג את השנה החדשה כי המעגל נסגר והשי המדהים שלנו הגיח לעולם איך לא, רגע וחצי לפני ראש השנה.
ועכשיו שאנחנו תכף מציינים את ראש השנה האזרחי
אני מרגישה שהגשמתי חלום. אני אמא.
שלוש מילים עם עוצמה מטורפת- אמא-
כותבת ולא מאמינה
אז סוף סוף אפשר לנוח (או שלא… ) 😉
המסע המטלטל הסתיים ועכשיו לפנינו מסע חדש, מסע שהוא לכל החיים
רוצה כמעט לסיים בשתי מילים

יש תקווה

שתפו כי איפשהו עכשיו יושבים אמא או אבא לעתיד שאיבדו את התקווה והייאוש השתלט עליהם.
כ"כ הרבה פעמים במהלך המסע שמעתי על אנשים אחרים שהצליחו, על ניסים, ניפלאות, כישופים ומה לא! אבל לא תמיד זה מעודד בעיקר אם זו עוד עצה שכבר אין לך כח לשמוע…
או עוד דודה או מכר שאומר לך לא לחכות כי זה הולך ונהיה קשה ככל שמתבגרים… (כאילו שבחרנו במצב). אתה מרגיש פגום, וצריך כ"כ הרבה כח ותמיכה להתמודד עם כל מה שקורה בדרך…
מביך, לוחץ, מתסכל, מתיש, מייאש, מעצבן, מרחיק ומקרב- אלו רק חלק קטן מהמילים המתארות את מה שהרגשתי במהלך המסע אל ההריון.
לא הייתי מצליחה לעולם בלי התמיכה וההכלה של תומר Tomer Bar-sadee הבן זוג שלי, אחות רחמניה כשצריך ועץ יציב שמצל ומציל כשנפערת תהום של יאוש . ויש לי כאן עוד הזדמנות לומר לך שוב תודה 💖

שתפו כי אולי מישהו צריך את התמיכה הזו והנה יש כאן כתף ואוזן שיודעת דבר או שניים על המסע הזה ואני מרגישה שהיום אוכל לתרום לאחרים מנסיוני.
פייסבוק זה אחלה כלי להגיע להרבה אנשים אבל יש כאן פרמטר שמשקלו כבד ושמו בושה.
בטוחה שאתם מכירים או שמעתם על עוד אימהות ואבות לעתיד כאלה. שתפו אותם (אפשר גם בפרטי כדי לא להביך אף אחד על הוול) פנו אלי בפרטי. ושתהיה לנו 2017 מדהימה ומלאה בניסים, נפלאות ואוצרות קטנים
🐣💖

טקסט 3.1

הפוסט זה כבר לא חלום הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d/feed/ 0 זמן לעצמי http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/#comments Mon, 02 Jan 2017 08:50:15 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1970 זמן לעצמי.. מתי פעם אחרונה פינית זמן לעצמך? הרגשת שאת באמת עושה משהו שטוב לך מבלי שכל שניה עלתה לך תזכורת להזריק או תזכורת לקחת כדור מלמעלה או למטה? מתי פעם אחרונה החלטת לשים בצד את הכאב, האכזבה, הלמה זה קרה לי ופשוט לחזור להיות את.. מתי בפעם האחרונה יצאת לאכול ולשתות עם חברות או

הפוסט זמן לעצמי הופיע ראשון בהרטרס

]]>

זמן לעצמי..

מתי פעם אחרונה פינית זמן לעצמך? הרגשת שאת באמת עושה משהו שטוב לך מבלי שכל שניה עלתה לך תזכורת להזריק או תזכורת לקחת כדור מלמעלה או למטה?

מתי פעם אחרונה החלטת לשים בצד את הכאב, האכזבה, הלמה זה קרה לי ופשוט לחזור להיות את..

מתי בפעם האחרונה יצאת לאכול ולשתות עם חברות או הבן זוג בלי לדבר על ׳וואי אני עייפה לקום מחר לבדיקות דם׳, לא מאמינה שעוד שבוע אני נכנסת לשאיבה׳ ולא חסרים דברים לדבר עליהם סביב הטיפולים

מתי הזכרת לעצמך מה אהבת בעצמך לפני הטיפולים ועשית עם זה משהו?

אני חושבת שהגיע הזמן שפשוט תעשי..
אם זה קשור לאוכל אני באה (-:

טקסט 2.1

הפוסט זמן לעצמי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/feed/ 0 בגדים וטיפולים http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/#comments Fri, 30 Dec 2016 08:47:45 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1966 בגדים וטיפולים זה הולך ביחד? אני ממש אוהבת בגדים, אוהבת תמיד להתחדש ולהרגיש שאני משקיעה בעצמי. לפני כל אירוע אני קופצת לחנויות הקבועות שלי, קונה לי שמלה או שתיים (מי שמכיר אותי ואת הסיפור שלי יודע שאני לא הולכת עם מכנסיים אף פעם) מגיעה הביתה ופתאום מרגישה מליון דולר! בתקופה של הטיפולים יש לנו המון

הפוסט בגדים וטיפולים הופיע ראשון בהרטרס

]]> בגדים וטיפולים זה הולך ביחד?

אני ממש אוהבת בגדים, אוהבת תמיד להתחדש ולהרגיש שאני משקיעה בעצמי. לפני כל אירוע אני קופצת לחנויות הקבועות שלי, קונה לי שמלה או שתיים (מי שמכיר אותי ואת הסיפור שלי יודע שאני לא הולכת עם מכנסיים אף פעם) מגיעה הביתה ופתאום מרגישה מליון דולר!

בתקופה של הטיפולים יש לנו המון שינויים גופניים, פתאום הגוף שלנו זה לא מה שאנחנו מכירות, פתאום מה שהיה יפה עלינו שבוע שעבר, עכשיו כשהגוף מלא במנופור ובגונל הבגדים נראים הרבה פחות טוב..

אני יודעת על בשרי כמה זה קשה לקנות משהו חדש כשאנחנו לא במיטבנו, כמה זה קשה שאנחנו באמת לא מוצאות מה ללבוש וכמה זה מתסכל לרצות להתלבש יפה ולהרגיש מליון דולר ולדעת שכרגע זה פחות מתאפשר..

ובכל זאת אני בחרתי לא לוותר.. הבנתי שהגוף שלי שונה, שאני צריכה לקבל אותו וזהו.. לא יעזור לי להילחם.. ומצאתי פתרונות- שמלות קצת יותר רחבות, בגדים שירגישו לי שהם פחות צמודים, עליוניות ויותר שרוולים ודווקא החורף בא לטובתנו כי ג׳קט נחמד תמיד מטשטש את מה שאנחנו צריכות..

אז לחיי היופי שבנו..

טקסט 30.12

הפוסט בגדים וטיפולים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/feed/ 0 נותנת מקום לבאסה http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%94/#comments Wed, 28 Dec 2016 08:45:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1962 לתחום את הבאסה בזמן.. ככה אני מגדירה את רגעי הקושי בתהליך…. אני נותנת לבאסה מקום כי הרי אנחנו לא סופרוומן ולא תמיד יכולות להיות חזקות ומהממות, לכל אחת מאיתנו יש רגעים טובים יותר וטובים פחות.. הכי פחדתי כל הזמן שאם אני אגיע לנקודת משבר, בטא שלילית, אכזבה מרופא, אכזבה מהסביבה, זה יפיל אותי ויגרום לי

הפוסט נותנת מקום לבאסה הופיע ראשון בהרטרס

]]>

לתחום את הבאסה בזמן..

ככה אני מגדירה את רגעי הקושי בתהליך….
אני נותנת לבאסה מקום כי הרי אנחנו לא סופרוומן ולא תמיד יכולות להיות חזקות ומהממות, לכל אחת מאיתנו יש רגעים טובים יותר וטובים פחות..
הכי פחדתי כל הזמן שאם אני אגיע לנקודת משבר, בטא שלילית, אכזבה מרופא, אכזבה מהסביבה, זה יפיל אותי ויגרום לי לעצור את הכל פתאום.
אז כל פעם שזה קרה, הרגשתי שכדי שאצליח למצוא את הכוחות שבי אני חייבת להקציב זמן לבאסה- שעה/יום/יומיים לא משנה אבל ממקום של שליטה, שברגע שזמן התיחום נגמר אני שוטפת פנים וקמה ליום חדש ולהחלטות חדשות שיקדמו אותי לעבר המטרה להיות אמא!
אל תפסיקו לחלום- בסוף זה קורה…

התמונה מאינסטגרם

טקסט 28.12

הפוסט נותנת מקום לבאסה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%94/feed/ 0 ניסים ואור http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8/#comments Sat, 24 Dec 2016 08:41:37 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1958 חנוכה.. חג שתמיד מחבר אותנו לניסים ולאור.. מאחלת לכל אחת ואחת שכאן שהנס שלה יגיע עוד השנה, מאחלת לכל אחת שהאור של החג יציף אותה ברגשות חיוביים, יאפשר לה להסתכל מעכשיו על התהליך דרך משקפיים צהובות וגדולות.. ומאחלת לכולן להדליק נר ראשון שנה הבא עם הילדים.. חג שמח! התמונה מאינסטגרם

הפוסט ניסים ואור הופיע ראשון בהרטרס

]]>

חנוכה..
חג שתמיד מחבר אותנו לניסים ולאור..
מאחלת לכל אחת ואחת שכאן שהנס שלה יגיע עוד השנה,
מאחלת לכל אחת שהאור של החג יציף אותה ברגשות חיוביים, יאפשר לה להסתכל מעכשיו על התהליך דרך משקפיים צהובות וגדולות..
ומאחלת לכולן להדליק נר ראשון שנה הבא עם הילדים..
חג שמח!

התמונה מאינסטגרם

טקסט 24.12

הפוסט ניסים ואור הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8/feed/ 0 החודש זה החודש! http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9/#comments Tue, 20 Dec 2016 08:36:36 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1954 תחושה של הריון.. כמה פעמים אנחנו בטוחות שהחודש זה החודש ואנחנו בהריון.. ״אני מרגישה משהו אחר״, ״המחזור מאחר לי כבר בכמה שעות״, ״הרגשתי את הביוץ״ ולא חסרות אמירות.. בסוף המחזור מגיע ואנחנו מבינות שאנחנו צריכות להתחיל הכל מהתחלה, לאגור כוחות ולהמשיך במסע.. אולי לקראת חנוכה גם לנו יקרה נס ונקבל ילד במתנה ולא תחבושות ***התמונה

הפוסט החודש זה החודש! הופיע ראשון בהרטרס

]]>

תחושה של הריון..

כמה פעמים אנחנו בטוחות שהחודש זה החודש ואנחנו בהריון..
״אני מרגישה משהו אחר״, ״המחזור מאחר לי כבר בכמה שעות״, ״הרגשתי את הביוץ״ ולא חסרות אמירות..

בסוף המחזור מגיע ואנחנו מבינות שאנחנו צריכות להתחיל הכל מהתחלה, לאגור כוחות ולהמשיך במסע..

אולי לקראת חנוכה גם לנו יקרה נס ונקבל ילד במתנה ולא תחבושות

***התמונה לקוחה ממכירה של תחבושות רב פעמיות***

טקסט 20.12

הפוסט החודש זה החודש! הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9/feed/ 0 הראש מלא בשאלות http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa/#comments Sun, 18 Dec 2016 08:33:58 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1950 בוקר של ראשון.. אנחנו קמות בבוקר ומנסות להניע.. ברור לנו שלפנינו שבוע ארוך של בדיקות, קביעת תורים, התעסקות עם ניירת… אנחנו מחפשות מראש איך הכי נכון לנו להעביר את הזמן כשיש עוד כל כך הרבה זמן עד הבטא… שואלות את עצמנו איך נצליח להזריק היום בלי שיכאב… תחילת שבוע והראש שלנו מלא בשאלות, תהיות, למה?

הפוסט הראש מלא בשאלות הופיע ראשון בהרטרס

]]>

בוקר של ראשון..
אנחנו קמות בבוקר ומנסות להניע..
ברור לנו שלפנינו שבוע ארוך של בדיקות, קביעת תורים, התעסקות עם ניירת… אנחנו מחפשות מראש איך הכי נכון לנו להעביר את הזמן כשיש עוד כל כך הרבה זמן עד הבטא… שואלות את עצמנו איך נצליח להזריק היום בלי שיכאב…
תחילת שבוע והראש שלנו מלא בשאלות, תהיות, למה? עד מתי? מתי אני? מתי התור שלי?
כל יום ראשון מתחיל שבוע חדש… אנחנו יכולות לבחור אם לצאת אליו בכל הכוח, חדורות מטרה, מבינות שזה המסע שאנחנו צריכות לעבור או שאנחנו יכולות לצאת אליו מחוסרות אנרגיה ולאפשר לעצמנו לשקוע בעצמנו, במחשבות שלנו ובכאב לב הפנימי…
לכל אחת מאיתנו יום ראשון בשבוע מסמל משהו אחר..
תהיי קשובה לעצמך איזה יום ראשון את רוצה שיהיה לך, אני מאמינה שזה יקרין לך לכל השבוע..

שנהיה חזקות!

טקסט 18.12

הפוסט הראש מלא בשאלות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa/feed/ 0 אם רק היו אומרים לי… http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%a7-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%a7-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99/#comments Wed, 14 Dec 2016 08:31:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1946 אם רק היו אומרים לי… כמה פעמים אני נתקלת במישהי שאומרת את המשפט הזה וכל אחת מהמקום שלה.. אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק תמיד מרגישה מוצפת רגשית בשאלה- ״אם היו אומרים לי קודם… אם היו לוחצים אותי להתחיל… היום הייתי כבר אמא״ אישה שעברה כל כך הרבה עד שגילתה מה הבעיה שבגללה היא לא נכנסת

הפוסט אם רק היו אומרים לי… הופיע ראשון בהרטרס

]]> אם רק היו אומרים לי…

כמה פעמים אני נתקלת במישהי שאומרת את המשפט הזה וכל אחת מהמקום שלה..
אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק תמיד מרגישה מוצפת רגשית בשאלה- ״אם היו אומרים לי קודם… אם היו לוחצים אותי להתחיל… היום הייתי כבר אמא״

אישה שעברה כל כך הרבה עד שגילתה מה הבעיה שבגללה היא לא נכנסת להריון… ברוב המקרים זה נגרם מפאקים בדרך או בשפה יותר משפטית רשלנות כי אף רופא לא טרח להגיד לה לעשות בדיקת קרישיות יתר, צילום רחם, היסטרוסקופיה או אולי לבדוק בעיה גנטית בעובר..

אם רק היו אומרים לכן אז הייתן עושות? לא בהכרח..

היום ברור לי שכל אחת עוברת מסע שונה, מסע של הבשלה ומגיעה לתשובות ולתוצאות בדרך שלה.
התפקיד שלנו הסביבה זה להמשיך להגיד גם אם לא תמיד נעים לשמוע כי בסוף זה מחלחל..
גם אם קידמנו אישה להתחיל שימור פוריות בגיל 40 ולא 444 יכול להיות שגרמנו לה לזכות בילדים ביולוגים שלה..
לפעמים עם כמה שקשה להתחיל, להחליט, אנחנו לא רוצות להגיע לנקודה שבה
אנחנו חשות החמצה.

אל תתביישו להבין, לחקור ופשוט לעשות- כי כל מי שרוצה תהיה אמא!

טקסט 14.12

הפוסט אם רק היו אומרים לי… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%a7-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99/feed/ 0 משהו חדש מתחיל אצלנו… http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95/#comments Sun, 11 Dec 2016 08:18:44 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1939 אז משהו חדש מתחיל אצלנו עכשיו… שתהיה תקופה פשוטה רגשית ופיזית, שנשמור על הזוגיות ועל התא המשפחתי הקיים.. שנחייך ונהנה גם לצד הקושי ושאצליח להתמיד ולהמשיך לעשות את כל מה שאני עושה והעיקר שיבוא בקלות (-: בדרך לרופא לפגישה ראשונה, הלב דופק והתחושות מעורבות אבל יהיה בסדר.. הלוואי ויכולתי להיקלט טבעי … כמה שזה היה

הפוסט משהו חדש מתחיל אצלנו… הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אז משהו חדש מתחיל אצלנו עכשיו…

שתהיה תקופה פשוטה רגשית ופיזית, שנשמור על הזוגיות ועל התא המשפחתי הקיים.. שנחייך ונהנה גם לצד הקושי ושאצליח להתמיד ולהמשיך לעשות את כל מה שאני עושה והעיקר שיבוא בקלות (-:

בדרך לרופא לפגישה ראשונה, הלב דופק והתחושות מעורבות אבל יהיה בסדר..

הלוואי ויכולתי להיקלט טבעי … כמה שזה היה הופך את הכל לפשוט יותר…
https://www.youtube.com/watch?v=8yfWmcGlVn8

טקסט 11.12

הפוסט משהו חדש מתחיל אצלנו… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95/feed/ 0 איך ומה להגיד? http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93/#comments Mon, 05 Dec 2016 08:11:28 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1931 איך להגיד את זה הלאה… איך לשתף כשאני לא רוצה שיפגעו? אני עוברת כל כך הרבה, עליות וירידות מבחינה רגשית, זוגית, מינית ואישית ואני נורא רוצה לשתף.. הרי ברור לי שכולם יודעים שאני לא מצליחה, ברור לי שאמא שלי מתלחששת עם חברות שלה ולפעמים אפילו בוכה, זה ברור לי ועדין הפחד מלפגוע במי שכל כך

הפוסט איך ומה להגיד? הופיע ראשון בהרטרס

]]>

איך להגיד את זה הלאה…

איך לשתף כשאני לא רוצה שיפגעו?
אני עוברת כל כך הרבה, עליות וירידות מבחינה רגשית, זוגית, מינית ואישית ואני נורא רוצה לשתף.. הרי ברור לי שכולם יודעים שאני לא מצליחה, ברור לי שאמא שלי מתלחששת עם חברות שלה ולפעמים אפילו בוכה, זה ברור לי ועדין הפחד מלפגוע במי שכל כך אוהב אותי, הפחד לגרום להם לסבול לא עוזב אותי…

לא יודעת איך ומה להגיד…
שיחות עם נשים שמובילות אותי לתהיות…

טקסט 5.12

הפוסט איך ומה להגיד? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93/feed/ 0 סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' http://www.retters.co.il/1918/ http://www.retters.co.il/1918/#comments Thu, 01 Dec 2016 07:48:00 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1918 בכי… לא ציפיתי לבכות אתמול, אבל זה היה בלתי נשלט.. מפגש אחרון של סדרת המפגשים בתל אביב הציפה אותי מכל הבחינות. עד אתמול הייתי מכוונת מטרה, שהסדרה תצליח, שהכל יהיה כמו שצריך, שכל הבנות שהגיעו יצאו הכי עטופות שאפשר וכשהגיע הערב פשוט שחררתי… המפגש התחיל עם איילת לקט קינן – תודעה בתנועה הרגשתי איך כל

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]>

בכי…

לא ציפיתי לבכות אתמול, אבל זה היה בלתי נשלט..
מפגש אחרון של סדרת המפגשים בתל אביב הציפה אותי מכל הבחינות.
עד אתמול הייתי מכוונת מטרה, שהסדרה תצליח, שהכל יהיה כמו שצריך, שכל הבנות שהגיעו יצאו הכי עטופות שאפשר וכשהגיע הערב פשוט שחררתי…

המפגש התחיל עם איילת לקט קינן – תודעה בתנועה הרגשתי איך כל תא בגוף שלי נע, איך המילים המלטפות שלה לוחצות לי בדיוק בנקודות הלא פשוטות של מה שחוויתי בחיים.. אבל איפשרתי לזה לצוף..
ואז התחלנו לרקוד.. זאת חוויה שעד שלא חווים אותה קשה להסביר במילים איך זה מרגיש להתחבר לגוף, לשים פס ופשוט להזיז את הגוף…

ואז שיר המהממת הגיעה לספר את סיפור ההצלחה שלה, היא ריגשה וריסקה לי את הלב מהתרגשות והרגשתי מוצפת יותר..

ואז הגיע הרגע שלי לספר להן את הסיפור שלי ופשוט התחלתי לבכות.. הרגשתי שאני לא יכולתי לעצור את מה שמלא בתוכי, את ההתרגשות, שמה שרציתי שיקרה מהרגע שגיליתי שיש לי וסטבוליטיס בגיל 17 וכל כך רציתי פשוט רקם עור וגידים וקרה!!

אז פשוט בכיתי ונתתי לדמעות לזלוג… סיפרתי פעם ראשונה את הסיפור שלי לקבוצת נשים באופן הכי פתוח וכנה, וזה פשוט ריגש אותי.

אז תודה על הזכות לספר לכן את הסיפור, שמחה שהכרתי כל אחת ואחת מכן, מאחלת לכל מי שלקחה חלק במפגשים להיות אמא- ממש עוד רגע!
ותודה להורים נולדים עם מיכל בן-ארי – עידוד פוריות להשגת הריון במהרה שכנראה בלעדיה כל זה לא היה קורה.

מתעופפת לי לפגישות בירושלים.. יום מהמם!!


 טקסט 1.12

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/1918/feed/ 0 טבעי http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99/#comments Mon, 21 Nov 2016 11:44:08 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1914 סיפור על אהבה וחושך: 3 שנים. זה הזמן שלקח לי להיות אמא. 3 שנים בהם עברתי את כל הדרך – טבעי, טבעי עם איקיקלומין, הזרעות על טבעי, הזרעות על איקיקלומין, הזרעות על גונאל, שאיבות, החזרת טריים, החזרת מוקפאים וכו'. מה שנקרא – מטופלת פוריות על מלא. ובכל אותה תקופה – הרגשות על 200. התרגשות שיא

הפוסט טבעי הופיע ראשון בהרטרס

]]> סיפור על אהבה וחושך:

3 שנים. זה הזמן שלקח לי להיות אמא. 3 שנים בהם עברתי את כל הדרך – טבעי, טבעי עם איקיקלומין, הזרעות על טבעי, הזרעות על איקיקלומין, הזרעות על גונאל, שאיבות, החזרת טריים, החזרת מוקפאים וכו'. מה שנקרא – מטופלת פוריות על מלא.

ובכל אותה תקופה – הרגשות על 200. התרגשות שיא לפני החזרה/ הזרעה, חרדות לפני שאיבה, מתח וציפייה בשבועיים שאחרי, בכי ודיכאון כשנכנסת לשירותים והתחתון אדום, וקוצים ועצבנות בחודש המתנה. בקיצור – כל רגש שקיים עבר אצלי כל חודש. וקצב התחלופה בניהם – שלא נדע….

והאנשים מסביב? "אל תהיי בלחץ". "זה יגיע בקצב שלו". "אולי תנסו לשכב כל יום". "תשכבו כל יומיים". "ניסית מקלוני ביוץ?". "תאכלי ריבת אתרוגים". "תעשי הפרשת חלה". "תהיי עם רגליים למעלה". "תשלבי רגליים שלא יברח". ועוד פנינים שצריכים להכניס לפנתאון.

ולא הבנתי למה זה לא מצליח? על פניו אני עושה הכל לפי הספר. תלמידה מצטיינת שלא מוותרת על אף הוראת רופא/ המלצת רבנית/ המלצת אמא/ טיפול אלטרנטיבי וכו'. כל מה שמבקשים עושה על הצד הטוב ביותר. וזה פשוט לא מצליח.

ואז, לפני כמעט שנה, הבנתי מה שכחתי בכל התהליך הזה. את הדבר הכי חשוב בעולם – אותי! והבנתי שאם אני לא אשנה את זה. אין סיכוי שמשהו יקרה.

החלטתי להחליף רופא ופרוטוקול (משנה מקום, משנה מזל) וההתחלתי ללכת לטיפול אצל מטפל הוליסטי. למדתי בודהיזם, עשיתי מדיטציות, הפכתי טבעונית, ובעיקר בעיקר הקשבתי לעצמי. כל יום הייתי עוסקה בללמוד על הרוח, על הקיום שלנו כבני אדם, על עצמי.

כחודש לאחר מכן, במהלך ההפסקה בין 2 הרופאים, בעודי מחכה למחזור כדי להתחיל את הפרוטוקול החדש לפני השאיבה, נכנסתי להריון. טבעי.
כן כן, טבעי! אל אף השחלות הפוליציסטיות, על אף החצוצרה הסתומה – טבעי.

ואחרי זה הגיעו 9 החודשים. לא האמנתי עד הרגע האחרון שאני בהריון. לא העזתי להעלות תמונה בפייסבוק שרואים בה חלילה בטן. הכחשתי את נושא ההריון לכל אורכו. פחדתי להיקשר כדי לא להתאכזב כשהוא יפול. וחוויתי הריון לא פשוט. מבחילות והקאות נוראיות בהתחלה, דרך סימפיוליזיס חמור ועד קיסרי בסופו.

אבל ביום רביעי האחרון כשהחזקתי את עופרי שלי בידיים הבנתי הכל.
הבנתי שהכל בחיים מדויק. ושכל אחת מאיתנו צריכה לעבור שיעור מסוים בחיים לפני הכניסה להריון. שלי למשל היה שחרור מאיך דברים "צריכים" להיות. ושחרור שליטה.
הבנתי שבאמת דברים קורים בקצב שלהם.
הבנתי שהקשבה לעצמי זה המפתח הכי גדול להצלחה. לא רק בכניסה להריון, אלא בכלל.

ובעיקר הבנתי שזה בסדר. זה בסדר להיות מטופלת פוריות, זה בסדר לא לפרוח בהריון, זה בסדר לבכות. אנחנו נשים. אנחנו כוח. אנחנו אש. אנחנו עוצמה. וכדי לשמר את העוצמה הזו אנחנו צריכות להרפות מעצמנו ולאפשר לנו להיות.

אז אהובות שלי – תהיו אתן, תקשיבו לליבכן, וגם לכן זה יגיע.
אשמח לענות לכל שאלה. ולתת המלצות חמות על האנשים המקסימים שעזרו לי בדרך.

וזו ההזדמנות גם להודות לAdi Roditi Retter על עצם היותה. כי פשוט לא צריך יותר מזה.

טקסט 21.11

הפוסט טבעי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99/feed/ 0 חשבון נפש http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/#comments Tue, 15 Nov 2016 11:37:46 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1908 חשבון נפש עם הבלוג. כשפתחתי את הבלוג ידעתי בדיוק מה עמוד השידרה שלו, ידעתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלי כדי לתת תקווה לכל מי שעוברת את המסע. בחודשיים האחרונים ועם פתיחת המקום שלי, הרגשתי שהבלוג מושך לעוד כל מיני כיוונים. שפתאום אני חושפת עוד רבדים מהעשייה שלי ומהאישיות שלי. וזה גרם לי לתהות.. אני

הפוסט חשבון נפש הופיע ראשון בהרטרס

]]>

חשבון נפש עם הבלוג.
כשפתחתי את הבלוג ידעתי בדיוק מה עמוד השידרה שלו, ידעתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלי כדי לתת תקווה לכל מי שעוברת את המסע.
בחודשיים האחרונים ועם פתיחת המקום שלי, הרגשתי שהבלוג מושך לעוד כל מיני כיוונים. שפתאום אני חושפת עוד רבדים מהעשייה שלי ומהאישיות שלי. וזה גרם לי לתהות..
אני מרגישה שאני רוצה לתת יותר במה לתהליך שאנחנו עוברות, להבנה מה זה להיות מטופלת פוריות ואיך הגיוני שזה לא מספיק חשוף, מדובר וברור לכולם מה אנחנו עוברות כדי להיות אימהות, כמה כוח נפשי ופיזי זה מצריך מאיתנו, שלא לדבר על זמן שאנחנו שורפות בבדיקות ובבתי חולים.

אז אני מרגישה שהגעתי להחלטה- אני ממשיכה עם הבלוג פוריות שלי ומנתקת במעט את העשייה שלי לדברים אחרים. אני רוצה שיהיה מקום שירגיש כמו בית שבו נשים יוכלו להזדהות, להבין שהן לא לבד, ללמוד דברים חדשים על עצמן ועל התהליך.

אז בהזדמנות הזאת אני רוצה גם להגיד תודה לכל מי שקורא אותי, לכל מי שפונה אלי בפרטי, לכל מי שמאפשרת לי להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך שהיא עוברת בין אם זה לבד או בזוגיות, בהורות משותפת ולא משנה איך הילדים הגיעו לעולם העיקר שיגיעו.
כל כך הרבה בטאות חיוביות, הריונות וילדים שהגיעו בעקבות הטיפולים וזה מרגש ומחזק כל פעם מחדש.

אז בנימה אישית, אני החלטתי שאני קובעת תור לרופא וחוזרת לתהליך עוד 3 שבועות בדיוק שמפגשי 'עוד רגע אמא' בתל אביב מסתיימים, זה הדד ליין הסופי והאחרון, אין לי לאן לברוח ואני צריכה להתמודד עם הפחד.
מבטיחה לשתף אתכן, לחזק, להעלות נושאים שחשובים לכל אחת שעוברת את המסע לדיון וכמובן להמשיך לחייך!

נזכרת איך הרגשתי אז כשארבל נולד ומבטיחה לעצמי שהפעם אהיה אפילו יותר חזקה!

 

הפוסט חשבון נפש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/feed/ 0 הילד הזה הוא שלי http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments Tue, 08 Nov 2016 11:34:46 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1904 אימהות. אני תמיד בתחושה שאימהות אחרי טיפולי פוריות היא אימהות נורא שונה, כי יש משהו בתהליך של קבלת הילדים לעולם שהופך פתאום להיות מאוד לא מובן מאליו. פתאום ממתכננות תוכניות אנחנו הופכות להיות מנוהלות על ידי מציאות החיים, ומה שחשבנו שיקרה בדרך שיקרה לא תמיד קורה. ואז הילד/ה מגיעים לעולם ואנחנו מוצאות את עצמנו שואלות

הפוסט הילד הזה הוא שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אימהות.
אני תמיד בתחושה שאימהות אחרי טיפולי פוריות היא אימהות נורא שונה, כי יש משהו בתהליך של קבלת הילדים לעולם שהופך פתאום להיות מאוד לא מובן מאליו.
פתאום ממתכננות תוכניות אנחנו הופכות להיות מנוהלות על ידי מציאות החיים, ומה שחשבנו שיקרה בדרך שיקרה לא תמיד קורה.
ואז הילד/ה מגיעים לעולם ואנחנו מוצאות את עצמנו שואלות שאלות, מוצפות רגשית בכל מיני דברים שעברנו ובקושי שנאלצנו לעבור.
אני מרגישה שכשילדתי לקח לי המון זמן להתחבר לארבל, הרגשתי שפתאום יש לי תחושת חופש נורא גדולה, תחושה שחזרתי לחיות אחרי 4.5 שנים קשות.
למדתי שכל אחת מרגישה אחרת, אבל ממה שאני שומעת וחווה נשים על אימהות אחרי טיפולים זה שיש חיבור נורא גדול לתינוק/ת או ניתוק נורא גדול.
אני חוויתי ניתוק.
אני חושבת על זה, על התהליך שעברתי בשנתיים האלה כאמא ועל החיבור הכנה והאמיתי שלי לארבלי. זה ממש היה תהליך, תהליך של התחברות והתקשרות והכרות.
היום הוא לא מרגיש טוב, ופתאום בלי ששמתי לב הוא הפך לילד, משהו בהבנה שלי שהוא שלי, בהבנה שאני אמא מתחיל לגעת בי באמת רק בתקופות האחרונות.
אז לכל אמא חדשה, תזכרי שהכל זמני, ומה שאת מרגישה הוא שלך והכל לגיטימי.
מקווה שהחופשת מחלה עם ארבל תעבור במהרה (-:

טקסט 8.10

הפוסט הילד הזה הוא שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 0 אין ממה להתבייש http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a9/#comments Tue, 01 Nov 2016 11:30:57 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1899 ילדי ivf או בשמם התקשורתי ילדי מבחנה.. האם הגיוני שיש אנשים שמזועזעים מצמד המילים הזה בימנו?? במקום שנשמח על הקידמה שמאפשרת לנו, לי ולעוד מעל 45,000 נשים בשנה להיות אימהות, נעודד, נחזק, ניתן תחושה שכל מי שעוברת קושי במסע לאימהות היא לביאה!! יש אנשים שטוענים שזה מזעזע, שמעיזים להגיד שהילדים חריגים, נותנים תחושה שצריך להתבייש!

הפוסט אין ממה להתבייש הופיע ראשון בהרטרס

]]>

ילדי ivf או בשמם התקשורתי ילדי מבחנה.. האם הגיוני שיש אנשים שמזועזעים מצמד המילים הזה בימנו?? במקום שנשמח על הקידמה שמאפשרת לנו, לי ולעוד מעל 45,000 נשים בשנה להיות אימהות, נעודד, נחזק, ניתן תחושה שכל מי שעוברת קושי במסע לאימהות היא לביאה!! יש אנשים שטוענים שזה מזעזע, שמעיזים להגיד שהילדים חריגים, נותנים תחושה שצריך להתבייש! אני לא מתביישת בכלום ובשום דבר, אני גאה!! בעצמי, ברוני ובארבל שהוא בשבילנו הילד הכי מיוחד גם אם בילה 72 שעות בתוך מבחנה במדיקל סנטר! עבורנו זאת היתה הדרך היחידה להיות הורים, ומה זה משנה מה הדרך- במסע להורות משנה התוצאה!!
היום לא צריך להתבייש בתרומת זרע, תרומת ביצית, פונדקאות או אימוץ ובטח לא בהפריית מבחנה.
תזכרו מה עברתן במסע, תהיו גאות בעצמכן כי זה מה שחשוב ותעבירו מסר לילדים שזה בכלל לא משנה איך הם הגיעו, העיקר שהם כאן!!
מוקדש לכל האימהות והאבות של ילדי ה–ivf

 

הפוסט אין ממה להתבייש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a9/feed/ 0 יום בחיי http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99/#comments Sun, 30 Oct 2016 11:28:34 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1896 יום בחיי מטופלת פוריות: קמה בבוקר/תוך כמה דקות אני ברכב/מוסיקה פול ווליום כדי לפתוח את הבוקר בכייף/מגיעה לקופת חולים לבדיקות דם/מחכה בתור/על הדרך פוגשת שכנים, מכרים/העיניים של כולם על הבטן/אחרי שעה/ממשיכה לבדיקה/חייבים לראות האם יש זקיקים בשחלה/ממשיכה לפגישות אבל הראש במחשבות על התוצאות/כבר בא לי לדעת מה ההמשך טיפול ואיזה זריקה או הורמון ישתלבו בפרוטוקול/הגיעו

הפוסט יום בחיי הופיע ראשון בהרטרס

]]> יום בחיי מטופלת פוריות:

קמה בבוקר/תוך כמה דקות אני ברכב/מוסיקה פול ווליום כדי לפתוח את הבוקר בכייף/מגיעה לקופת חולים לבדיקות דם/מחכה בתור/על הדרך פוגשת שכנים, מכרים/העיניים של כולם על הבטן/אחרי שעה/ממשיכה לבדיקה/חייבים לראות האם יש זקיקים בשחלה/ממשיכה לפגישות אבל הראש במחשבות על התוצאות/כבר בא לי לדעת מה ההמשך טיפול ואיזה זריקה או הורמון ישתלבו בפרוטוקול/הגיעו תוצאות מתחילה חגיגה…/מנסה להעביר את התוצאות לאחיות אי שם במרפאה/מנסה להשיג אותן אלף פעם/הן חוזרות עם תשובה/כרגיל ההמשך טיפול שגוי ועוד פעם אני על המתנה/רצה לרוקח להזמין את ההורמונים/חסר במלאי נסי במקום אחר/מתקשרת לאלף בתי מרקחת העיקר שימצאו את ההורמונים!!!!/מנסה להתאוורר ויוצאת לדרינק עם חברים/כל רגע על הקו מתקשרים מהבית חולים/כל שניה טעות גוררת עוד טעות וככה כל היום הלוך ושוב/מנסה להתנתק אבל זה כבר עובר את הגבול/אז פשוט מתחילה לצחוק בתקווה שהיום יעבור…

הפוסט יום בחיי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99/feed/ 0 מחשבת מסלול מחדש http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/#comments Sun, 16 Oct 2016 11:25:35 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1893 אז רגע לפני ערב חג ויומיים לפני שארבלי חוגג שנתיים הגעתי לנקודה שאני עוצרת לחשוב.. אני מוצאת את עצמי אחת לכמה זמן עושה סוג של עצירה, מחשבת מסלול מחדש, חושבת איך אני ממשיכה הלאה כשאני משתדלת לעשות ולגעת בכל כך הרבה דברים בוא זמנית. אז החלטתי שאני יוצאת לחופש מהדף, לוקחת שבועיים למחשבה איך אני

הפוסט מחשבת מסלול מחדש הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אז רגע לפני ערב חג ויומיים לפני שארבלי חוגג שנתיים הגעתי לנקודה שאני עוצרת לחשוב..
אני מוצאת את עצמי אחת לכמה זמן עושה סוג של עצירה, מחשבת מסלול מחדש, חושבת איך אני ממשיכה הלאה כשאני משתדלת לעשות ולגעת בכל כך הרבה דברים בוא זמנית.
אז החלטתי שאני יוצאת לחופש מהדף, לוקחת שבועיים למחשבה איך אני חוזרת. אני מרגישה בחודש האחרון שהטקסטים והתכנים נכנסו למעין שבלונה שאני אישית פחות מתחברת אליה.
מי שכותבת יודעת עד כמה זה לא פשוט לייצר תכנים, עד כמה לא פשוט לכתוב את עצמך. הרבה מהתכנים נכתבו כשאני הייתי במסע האישי של רוני ושלי לארבל. לא תכננתי לחשוף את מה שכתבתי, אבל זה קרה.
אולי לא תאמינו אבל אני לא אדם שמתחבר לעולם הדיגיטלי, אני לא אוהבת את מה שזה הפך להיות בחיינו אבל אני יודעת שזאת הפלטפורמה שבה אני יכולה להגיע לנשים, לגעת בהן.
השנה האחרונה לקחה אותי להמון מקומות והיא שואבת את האנרגיה והזמן והכל אני עושה באהבה גדולה. אבל ויש אבל, אני מרגישה שאני חייבת את ההפסקה כדי לחשוב איך אני חוזרת, כדי להבין לאן אני הולכת.. אני יודעת שאני עוד שניה חוזרת להיות מטופלת פוריות ואני יודעת שהתהליך המאתגר הזה ילווה אותי ואת העשייה שלי ועדין צריכה הפסקה.
בוחרת להתמקד בשיווק של סדרת המפגשים ׳עוד רגע אמא׳, שאני מאמינה שכל מי שבמסע לאימהות צריכה להיות חלק מזה. אני ממשיכה את הפעילות בקבוצות הסגורות ואני אעלה מה שבא לי לעלות ולכתוב מהבטן- כי זה כרגע מה שהכי נכון לי.
אז תודה שקראתן עד לכאן, אתן מוזמנות לכתוב לי מה הייתן רוצות לקרוא זה בטוח יחזק וידייק אותי בדרך.
שיהיה חג שמח!

הפוסט מחשבת מסלול מחדש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/feed/ 0 סליחה http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94/#comments Tue, 11 Oct 2016 11:21:27 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1889 לכבוד יום כיפור אני מאחלת לכל אחת ואחת לסלוח.. לסלוח לעצמה על זה שהיא עדין לא אמא, לסלוח לעצמה על האימהות שלה, לסלוח לעצמה על האישה שהיא, הבת, הכלה. הכי קל לנו זה לכעוס על עצמנו כי אנחנו או החיים לא לוקחים אותנו במסלול שבו רצינו או תכננו להיות. אבל זה קורה לכולן!! אני שנים

הפוסט סליחה הופיע ראשון בהרטרס

]]>

לכבוד יום כיפור אני מאחלת לכל אחת ואחת לסלוח..
לסלוח לעצמה על זה שהיא עדין לא אמא, לסלוח לעצמה על האימהות שלה, לסלוח לעצמה על האישה שהיא, הבת, הכלה.

הכי קל לנו זה לכעוס על עצמנו כי אנחנו או החיים לא לוקחים אותנו במסלול שבו רצינו או תכננו להיות. אבל זה קורה לכולן!!

אני שנים כעסתי על עצמי שאני לא מצליחה להגיע לכדי מימוש, שנים כעסתי שאני לא מצליחה להגשים את עצמי ולהתעסק במה שאני מאמינה שאני טובה. כעסתי שלא היתה לי דרך.

אז לאט לאט מוצאים את הדרך, מוצאים את עצמנו בתוך כל סטטוס בחיים, עם אמונה גדולה שהכל מסתדר, אמונה שהדברים קורים בזמן שלהם.

אז תסלחי לעצמך,
צום קל

11.10 טקסט

הפוסט סליחה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94/feed/ 0 סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/#comments Mon, 10 Oct 2016 00:16:05 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1743 סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' עם אנשי מקצוע מתחומים שונים, נבנתה מתוך הבנה עמוקה מה אנחנו צריכות במסע לאימהות. עד כמה חשוב לנו להגיע מוכנות, לרכוש כלים וידע ולהרגיש חלק מקהילה של נשים שחוות בדיוק את מה שאנחנו חוות. 5 מפגשים, 8 אנשי מקצוע, 450 ש"ח, הכי קרוב למקום מגורייך!! להרשמה לקבלת תשלום והנחה לחצי המפגשים הקרובים בתל

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]> סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' עם אנשי מקצוע מתחומים שונים, נבנתה מתוך הבנה עמוקה מה אנחנו צריכות במסע לאימהות. עד כמה חשוב לנו להגיע מוכנות, לרכוש כלים וידע ולהרגיש חלק מקהילה של נשים שחוות בדיוק את מה שאנחנו חוות.

5 מפגשים, 8 אנשי מקצוע, 450 ש"ח, הכי קרוב למקום מגורייך!!

להרשמה לקבלת תשלום והנחה לחצי המפגשים הקרובים בתל אביב (מתחילים ב-2/11) חיפה (מתחילים ב-5/12) ונתניה (מתחילים ב18/1)

להרשמה לקבלת מידע על מפגשים נוספים שמתחילים ממש בקרוב לחצי

המומחים שלנו בתל אביב

%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-1

מימין לשמאל: מיכל בן-ארי – מתמחה בתהליכי תת-מודע לעידוד פוריות והריון, עדי רודיטי רטר- מנכ"לית מיזם הרטר'ס, ד"ר דורון גולדברג- רופא גינקולוגיה ומיילדות, אילת קינן – מטפלת רגשית בתנועה לנשים, מרב גודוביץ- נטורופתית מוסמכת ND מתמחה בגניקולוגיה ופריון, מרב סעדי זלצמן- מאמנת אישית מתמחה בפוריות, אביב מסינגר – מטפל ברפואה סינית, בעל מרכז "בריאת", ענבר דדון – מתמחה בחיבור מחדש של זוגות אשר חווים משבר, רינת גל- מומחית טבעית לפוריות

 

המומחים שלנו בחיפה

%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-1

מימין לשמאל- מיכל בן-ארי – מתמחה בתהליכי תת-מודע לעידוד פוריות והריון, עדי רודיטי- מנכ"לית מיזם הרטרס, תמר סוקל ארנון- מומחית ברפואת נשים, מיילדות, פוריות והפריה חוץ גופית, יעל ססלוב – מטפלת ברפואה סינית מתמחה בנשים ופוריות, דנה וייסברוט – יועצת זוגית ומשפחתית, מרב סעדי זלצמן- מאמנת אישית מתמחה בפוריות, יערית שרל – מורה מוסמכת למחול מזרחי מטעם מכון וינגייט, אדוה נפתלי – משלבת יוגה נשית ושיטת אביבה למיזוג בין הפיזי לרגשי, לימור בנרון- רפלקסולוגיה נשית

פירוט המפגשים

מסדרות את הראש-
כלים פרקטיים לתכנון תהליך הפוריות
'עוד רגע אמא'- חוויה שיוצרת מציאות
מאזנות את האנרגיה-
חיבור בין הגוף והנפש דרך חווית הטיפול האלטרנטיבי
פותחות את הלב-
מערכות יחסים מתחילות קודם בינך לבין עצמיך
כלים רגשיים להתמודדות בתהליך הפוריות
שואלות את כל השאלות-
מא' ועד ת' על תהליך הפוריות ואי-פריון מהזוית הרפואית
משחררות את הגוף ומפזרות אופטימיות-
מפגש עם הנשיות שלך דרך תנועה זורמת ומשחררת
סיפורי הצלחה של נשים שעברו את המסע לאימהות

להרשמה לחצי

הולך להיות כייף, מרגש, מעצים ומלא במתנות והפתעות שוות!!!!

*רשימת המומחים משתנה מאזור לאזור בארץ ונתונה לשינויים לפי החלטת הצוות המקצועי של הרטר'ס

*בשיתוף עם מיכל בן ארי- מתמחה בתהליכי תת מודע לעידוד פוריות והריון.

logo-transparent-hq

 

 

שלך,

עדי רודיטי רטר ומיכל בן ארי

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/feed/ 0 סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/ http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/#comments Sun, 09 Oct 2016 17:46:06 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1761 החלום שלי היה לבנות מפגשים שנותנים את המענה המקיף והרחב ביותר לכל מי שעוברת את המסע לאימהות. אני יודעת עד כמה התהליך הזה הוא לא פשוט ועד כמה אנחנו מוציאות לפעמים אלפי שקלים על כל טיפול, משקיעות את כל מה שיש לנו מבחינת אנרגטית ומנסות למצוא את הדרך הקלה והמהירה שתהפוך אותנו לאימהות! אז אני

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]> החלום שלי היה לבנות מפגשים שנותנים את המענה המקיף והרחב ביותר לכל מי שעוברת את המסע לאימהות.

אני יודעת עד כמה התהליך הזה הוא לא פשוט ועד כמה אנחנו מוציאות לפעמים אלפי שקלים על כל טיפול, משקיעות את כל מה שיש לנו מבחינת אנרגטית ומנסות למצוא את הדרך הקלה והמהירה שתהפוך אותנו לאימהות!

אז אני חושבת שמצאתי..

5 מפגשים, 8 אנשי מקצוע, רק 450 ש"ח- כל מה שאת צריכה כדי לעבור את המסע בקלות, עם מקסימום ידע וקהילה תומכת שתהיה כאן לצידך!

מה שנשאר לך זה רק להירשם- לחצי 

מחכה לפגוש אותך,

עדי

%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%90%d7%9c

הפוסט סדרת מפגשי 'עוד רגע אמא' הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%90/feed/ 0 אין תזמון מושלם http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9d/#comments Tue, 04 Oct 2016 11:10:09 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1881 מצד אחד ממש בא לי לספר על כל החזרה שהייתה ועל כל הפלה, ועל כל מחזור טיפול שלא הצליח, ומצד שני אני לא רוצה לייאש בנות כי הסיפור שלי הוא סיפור שמח. כי יש לי את כפיר המושלם שלי שהגיע אחרי שמונה הפריות (ומי סופר כמה הזרעות) ואת נוגה שבאה אחרי 5 הפריות ואין יום

הפוסט אין תזמון מושלם הופיע ראשון בהרטרס

]]>

מצד אחד ממש בא לי לספר על כל החזרה שהייתה ועל כל הפלה, ועל כל מחזור טיפול שלא הצליח, ומצד שני אני לא רוצה לייאש בנות כי הסיפור שלי הוא סיפור שמח. כי יש לי את כפיר המושלם שלי שהגיע אחרי שמונה הפריות (ומי סופר כמה הזרעות) ואת נוגה שבאה אחרי 5 הפריות ואין יום שאני לא מודה לאלוהים שזכיתי להיות אימא שלהם.
אבל בראש השנה תמיד קשה לי קצת.
קשה לי לשכוח את ההפריה שהייתה שבועיים לפני ערב ראש השנה ושהיינו בטוחים שזו ההפריה שתהפוך אותנו להורים.
התפללנו וקיווינו וכל כך חיכינו לבטא כדי לספר להורים שלנו בערב עצמו.
המחזור לא הגיע באותו יום ואני מיהרתי וסיפרתי לאימא שלי.
כל הערב היא הגניבה לי חיוכים וחיבוקים. התרגשה איתי בשקט.
דמעות של אושר עמדו לי בגרון וזה היה ערב ראש השנה הכי טוב שהיה לי אי פעם.
ואז חזרנו הביתה. והלכתי לשירותים.
וראיתי שיש לי כתם גדול של דם.
חשבתי שזאת ההשתרשות ושבגלל זה קצת כואבת לי הבטן והגב.
הלכתי לישון, ויום למחרת כבר גיליתי שזה לא השתרשות אלא מחזור.
ההריון הקצר ביותר בהיסטוריה. הריון של הדמיון.
הייתי שבורה. מרוסקת.
כעסתי כל כך!!
זאת הייתה ההפריה החמישית שלי, היית מצפה שאני כבר אתרגל, אבל הפעם זה הפתיע אותי. הפעם הייתי בטוחה שזה זה!!
ההריון הזה, שלא באמת היה, לימד אותי לא לצפות לכלום.
אחריו, כל טיפול שעשיתי הרגשתי בוודאות שהוא לא הצליח. וצדקתי.
עד להפריה של כפיר. וזאת הייתה הפריה מזעזעת!! הייתה הפסקת חשמל והיא נדחתה בשעה ורבע, והרגשתי רע, ורבתי עם בעלי. אפילו היה לנו פנצ'ר באוטו כשחזרנו מהמרפאה.
ובכל זאת כאילו הרגשתי בפנים שזה זה. אבל לא רציתי להאמין.
אמרתי לכולם שזה לא יקרה. סירבתי לבדוק את הבטא.
רק שלושה ימים אחרי התוצאות (שלושה!!) הסכמתי שבעלי יכנס לבדוק.
ואז ראינו 6344. ואני הייתי בשוק, ומשהו בתוכי נפתח כל חזק וכל כך עמוק שאני אפילו לא יכולה להתחיל ולתאר מה בדיוק התחושה.
רק שידעתי שההריון ימשיך, ושיהיה לי ילד מקסים (כן, הרגשתי שזה בן).
ולראש השנה שלאחר מכן כבר הגעתי עם בטן של חודש חמישי.
אני חושבת שאם אני צריכה לבחור מסר מחזק לקראת השנה החדשה לכל הבנות שעוברות את המסע הזה אז המסר שלי הוא שלרוב דברים לא קורים בדיוק בתזמון המושלם. אבל הם פשוט קורים. וזה קסם.
בהצלחה לכל הבנות המקסימות ושנה טובה!!!!!!!!!

טקסט 4.10

הפוסט אין תזמון מושלם הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9d/feed/ 0 כולנו נזכה http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%94/#comments Sun, 02 Oct 2016 11:04:15 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1877 ראש השנה… אני יודעת שיש בנות שעוברות טיפולי פוריות והמילים האלו מעבירות בהן צמרמורת. עוד פעם ארוחה משפחתית עם כל הדודים והדודות שלא ראינו שנה שלמה (או לפחות מאז פסח…) עוד פעם המבטים השאלות ההצעות והעצות- תאכלי ריבת אתרוגים, תלכי לרבנים, תשטחי על קברי צדיקים ופשוט תרגעי!! אל תספרי ימים. וגם כשיש את המשפחה הכי

הפוסט כולנו נזכה הופיע ראשון בהרטרס

]]> ראש השנה…
אני יודעת שיש בנות שעוברות טיפולי פוריות והמילים האלו מעבירות בהן צמרמורת.
עוד פעם ארוחה משפחתית עם כל הדודים והדודות שלא ראינו שנה שלמה (או לפחות מאז פסח…)
עוד פעם המבטים
השאלות
ההצעות והעצות- תאכלי ריבת אתרוגים, תלכי לרבנים, תשטחי על קברי צדיקים ופשוט תרגעי!! אל תספרי ימים.
וגם כשיש את המשפחה הכי מכילה ותומכת, וגם כשאף אחד לא אומר מילה- הרי את הבטן ההריונית של הבת דודה אי אפשר להסתיר ומהתינוקות ומהילדים שרצים מתחת לשולחן אי אפשר להתעלם.
וזה קשה, וזה כואב. ברור.
אבל אני גם מאמינה שאנחנו יכולים לבחור את הדרך שלנו להסתכל על הדברים. שאופטימיות ומחשבה חיובית אולי לא תכניס אותנו להריון, אבל היא יכולה לעזור לנו לעבור את הדרך הלא פשוטה הזאת.
ראש השנה זאת הזדמנות מצוינת לעשות שינוי בדרך חשיבה ובמקום להסתכל על הכישלונות שלנו להחליט שהשנה נקדם לפחות משהוא אחד שקשור אלינו.
נלך לראות יותר סרטים, נחזור להיפגש עם החברות שקצת הזנחנו, נצא לצימר עם הבעל, נחליף מרפאה, נחליף את הרופא שאנחנו לא אוהבות, נפסיק עם ההזרעות ונתחיל עם שאיבות (למרות שזה מפחיד אותנו ממש), ניקח הפסקה… כל אחת ומה שמתאים לה.
אפשר לשבת סביב השולחן עם המשפחה ורק לחשוב על השנה שחלפה לה בלי הריון, ואפשר להגיד לעצמנו שכל שנה שעוברת בעצם מקרבת אותנו לרגע בו נהייה אימהות.
כי בסופו של יום כולנו נזכה! אם לא השנה הזו אז בשנה הבאה!
מאחלת לכולן שנה נהדרת, פוריה ומפרה והלוואי שבשנה הבאה אלו יהיו הילדים שלנו שישחקו תופסת בין הבית לבין השדות.

טקסט 2.10

הפוסט כולנו נזכה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%96%d7%9b%d7%94/feed/ 0 מטופלת פוריות זה לתמיד http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93/#comments Wed, 28 Sep 2016 10:57:35 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1873 היום כל פעם שאני הולכת לחתונה ורוקדת בלי חשבון אני מרגישה בלב ניצחון קטן. מי שמכיר אותי יודע שתמיד אהבתי לצאת ולבלות. תמיד אהבתי לרקוד ולעשות שטויות. ואז הגיעו הטיפולים. ואני אחרי החזרה ויש חתונה של חברה ואני לא יודעת- אולי אני בהריון? אולי לא? הרגשתי בתקופה הזאת שאני כל הזמן נזהרת על עצמי. נזהרת

הפוסט מטופלת פוריות זה לתמיד הופיע ראשון בהרטרס

]]>

היום כל פעם שאני הולכת לחתונה ורוקדת בלי חשבון אני מרגישה בלב ניצחון קטן.
מי שמכיר אותי יודע שתמיד אהבתי לצאת ולבלות. תמיד אהבתי לרקוד ולעשות שטויות.
ואז הגיעו הטיפולים.
ואני אחרי החזרה ויש חתונה של חברה ואני לא יודעת- אולי אני בהריון? אולי לא?
הרגשתי בתקופה הזאת שאני כל הזמן נזהרת על עצמי.
נזהרת לא לשתות. לא לאכול סושי או דגים נאים.
נזהרת לא לרקוד הרבה. שלא יתנו לי בטעות מרפק. שאני לא אקפוץ יותר מדי כי אולי זה לא טוב לרחם.
נזהרת שלא ירימו אותי, שלא יפילו בטעות, שלא ידחפו.
נזהרת ונזהרת.
ואז הולכת לשירותים ומתחיל הדימום….
וברגעים האלו את מרגישה שקצת רימו אותך. שעשית הכל, הכל!! בשביל שזה יצליח והנה שוב פעם זה לא קרה.
ומה בפעם הבאה? הרי שוב פעם תזהרי. ואולי זה מה שמביא את המזל הרע?
כמה מחשבות. כמה התלבטויות סביב השאלה הכי פשוטה בעולם- לרקוד או לא לרקוד באירוע.
כמה גם ברגעים שאת שמחה אף אחד לא יודע מה באמת מתרחש בפנים.
אף אחד לא מנחש כמה חששות וחרדה.
כי להיות מטופלת פוריות זה לתמיד. זה בכל רגע ובכל דקה. לא רק כששואבים לך או כשיש החזרה.

טקסט 28.9

הפוסט מטופלת פוריות זה לתמיד הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93/feed/ 0 מתי לספר? http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8/#comments Tue, 27 Sep 2016 10:44:02 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1865 כבר מגיל קטן ידעתי שאני אהיה מטופלת פוריות. היו לי בעיות הורמונליות מאז שאני זוכרת את עצמי, ותמיד הייתי מטופלת בתחום הזה. שהייתי נערה מתבגרת כל כך פחדתי מהרגע שבו אכיר בחור וזה יהיה רציני ואני אצטרך לספר לו שלי, כנראה, לא יהיו אף פעם ילדים. הייתי סך הכל ילדה בת שש עשרה ואלו המחשבות

הפוסט מתי לספר? הופיע ראשון בהרטרס

]]>


כבר מגיל קטן ידעתי שאני אהיה מטופלת פוריות.
היו לי בעיות הורמונליות מאז שאני זוכרת את עצמי, ותמיד הייתי מטופלת בתחום הזה.
שהייתי נערה מתבגרת כל כך פחדתי מהרגע שבו אכיר בחור וזה יהיה רציני ואני אצטרך לספר לו שלי, כנראה, לא יהיו אף פעם ילדים. הייתי סך הכל ילדה בת שש עשרה ואלו המחשבות שהתרוצצו לי בראש.
את בעלי הכרתי באוניברסיטה. הוא היה המתרגל שלי בסטטיסטיקה והאהבה בינינו פרחה כבר מהשיעור הראשון. אבל מעלי תמיד רחפה השאלה מתי לספר לו. איך אני אדע שזה רציני מספיק בשביל כזה גילוי?
אחרי שנתיים, בחופשה בים המלח, סיפרתי לו הכל. בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם. אבל הוא לא התייאש.
שבוע אחרי זה (ואני רק בת עשרים ושלוש!!) הוא הציעה לי נישואין. הוא אמר שאם זה אמור לקחת הרבה זמן אז אולי כדאי להתחיל ולנסות להביא ילדים כבר עכשיו.
את השאיבה הראשונה שלי עברתי חודשיים לפני גיל 25. הייתי ילדה והרגשתי ילדה. הרגשתי קטנה בעולם של גדולים. לא ידעתי אם אני בכלל מוכנה נפשית לילדים. אבל רק המחשבה על שנים של סבל ודמעות גרמו לי להגיע למרפאה.
באותו סבב הוחזרו לי שני עוברים, אבל לא היה הריון.
בשאיבה השנייה הצליחו להפרות חמש ביציות אבל אף אחת לא שרדה ובסוף לא הייתה החזרה.
לא הבנתי איך דבר כזה יכול להיות בכלל.
המשכנו הלאה. עוד שאיבה, עוד החזרה (הפעם של ביצית מופרת אחת) ושוב אין הריון.
באותה שנה התחלתי תפקיד חדש ומאוד פחדתי לגבי שילוב של הטיפולים עם העבודה. רציתי לקחת הפסקה של חצי שנה. אבל בעלי לא רצה.
כל התקופה של הטיפולים היינו מאוחדים, ביחד בקושי- לא נשברים. מאמינים. ופתאום- משבר. פתאום יש חילוקי דעות, פחדים, חששות. לא ידעתי איך להתמודד. זה ריסק אותי.
יותר מכל בטא שלילית, המבט המפוחד שלו בעיניים כשאמרתי שאני רוצה הפסקה. פתאום הבנתי שהוא מפחד, שהוא אולי לא מאמין במאה אחוז. שאולי הכל היה הצגה בשבילי.
ניסינו עוד פעם אחת, ושגם הפעם הזאת נגמרה בלי הריון הודעתי לו שאני לוקחת הפסקה. זו הייתה החצי שנה הכי קשה שלנו בטיפולים.
דווקא כשלא היו שאיבות, הזרעות, בטאות ולחץ. פתאום הכל צף. פתאום מצאנו את עצמנו מתמודדים עם רגשות ופחדים שהדחקנו. הבנו עד כמה הפתיחות שחשבנו שיש בינינו הייתה רק אשליה.
בחצי שנה הזאת פרקנו את כל מה שחשבנו שיש בינינו והרכבנו מחדש.
כשחזרנו לטיפולים חזרנו אולי פסימיים יותר, אבל גם מציאותיים יותר. נתנו מקום לכעס ולכאב, וזה הרגיש הרבה יותר אמיתי.
בהפריה השביעית נקלטתי עם שלושה עוברים!! היינו מאושרים, אבל אז באה השאלה הקשה האם לדלל או לא. איזה דבר נורא!!
אחרי הרבה בכי ומחשבה החלטנו לא לסכן אותי ואת ההריון ודיללנו.
היום אנחנו הורים לשתי בנות מקסימות! ואם יש משהו שלמדנו בטיפולים זה שלא תמיד צריך לצבוע את הכל בצבעים יפים. שזה בסדר גם שיש קשיים ומשברים. מותר לנו לכעוס ולהתפרק. אנחנו רק בני אדם.
בהצלחה לכולן!!

טקסט 27.9

הפוסט מתי לספר? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8/feed/ 0 כשנצטרך לדאוג- נדאג, עד אז בואו ונחיה! http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%90%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%93%d7%90%d7%92-%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%90%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%93%d7%90%d7%92-%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%94/#comments Sun, 25 Sep 2016 10:35:34 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1855 אם יש משהו שתמיד אפיין אותי, ובשבועות האחרונים זה עוד יותר מורגש, הוא שאני תמיד נמצאת בפעולה. תמיד יש לי תוכניות ולו"ז צפוף. בתקופה של הטיפולים יצא לי הרבה לחשוב על תכנון ותוכניות. בייחוד כאלו לטווח הארוך. יש דבר כזה בכלל? הרי אלף פעם אנחנו מתכננות משהו אחד ובסוף החיים מובילים למשהו אחר. אלף פעם

הפוסט כשנצטרך לדאוג- נדאג, עד אז בואו ונחיה! הופיע ראשון בהרטרס

]]>


אם יש משהו שתמיד אפיין אותי, ובשבועות האחרונים זה עוד יותר מורגש, הוא שאני תמיד נמצאת בפעולה. תמיד יש לי תוכניות ולו"ז צפוף.
בתקופה של הטיפולים יצא לי הרבה לחשוב על תכנון ותוכניות. בייחוד כאלו לטווח הארוך.
יש דבר כזה בכלל?
הרי אלף פעם אנחנו מתכננות משהו אחד ובסוף החיים מובילים למשהו אחר.
אלף פעם אנחנו מדאיגות את עצמנו באלפי תרחישים ולא מפסיקות לשאול את עצמנו, מה יהיה? איך יהיה? ובסוף הכל עובר.
אני תמיד מזכירה לעצמי (לרוב מול המראה) שכשנצטרך לדאוג- נדאג, עד אז בואו ונחיה!
תחשבו על זה בפעם הבאה שמשהו מטריד אתכן ואתן לא מצליחות לראות מעבר לערפל (-:
שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולן!!!

טקסט 25.9

הפוסט כשנצטרך לדאוג- נדאג, עד אז בואו ונחיה! הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%a6%d7%98%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%90%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%93%d7%90%d7%92-%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%94/feed/ 0 להיות קשובה לעצמך http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a/ http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a/#comments Thu, 22 Sep 2016 10:32:10 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1851 שבוע שעבר קצת דיברתי על שאיבה ומה בעצם קורה בפרוצדורה הזאת שהאמת, מפחידה את רובנו.. אז אחרי שעברנו את השאיבה, אנחנו עוברות לחדר התאוששות. תזכרו שלרוב מרגישים עייפות אחרי השאיבה והגוף לא במיטבו. בכל זאת, חמש עשרה דקות (פחות או יותר) תחת הרדמה!! תשתו הרבה מים, תנוחו, תאכלו משהו מתוק שיעשה טוב בבטן ובלב והכי

הפוסט להיות קשובה לעצמך הופיע ראשון בהרטרס

]]>
שבוע שעבר קצת דיברתי על שאיבה ומה בעצם קורה בפרוצדורה הזאת שהאמת, מפחידה את רובנו..
אז אחרי שעברנו את השאיבה, אנחנו עוברות לחדר התאוששות.
תזכרו שלרוב מרגישים עייפות אחרי השאיבה והגוף לא במיטבו. בכל זאת, חמש עשרה דקות (פחות או יותר) תחת הרדמה!!
תשתו הרבה מים, תנוחו, תאכלו משהו מתוק שיעשה טוב בבטן ובלב והכי חשוב- תהיו קשובות לעצמכן.
אין צורך לסבול. אם כואב קחו משכחי כאבים.
אין צורך להיות גיבורות, אם אתן מרגישות עייפות ותשושות פשוט תנוחו!
לי היה לוקח חמש שעות להתאושש אחרי כל שאיבה… :)
כל אחת מגיבה אחרת לתהליך הזה. לכל אחת הגוף שלה, עם התגובות השונות שלו וההיסטוריה הרפואית שלו.
אל תעמיסו על עצמכן, פרגנו לכן במנוחה, מים ואוכל כייפי.
!אחרי זה מתחילים 14 ימי המתנה שבסופם הלוואי ונזכה בבטא חיובית (-:
שיהיה המון בהצלחה לכל מי שעוברת או אמורה לעבור שאיבה בקרוב!!

טקסט 22.9

הפוסט להיות קשובה לעצמך הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a/feed/ 0 טוב שיש עם מי לחלוק את הדרך http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/ http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/#comments Tue, 20 Sep 2016 10:27:52 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1847 הי עדי, אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שאני מטופלת פוריות. אני זוכרת את המבט של הרופא שלי על הפנים כשאמרתי לו 'אז ננסה עוד חודש. אז מה?'. כל כך כעסתי עליו באותו יום. הרגשתי שהוא עצלן. שהוא מוותר עלי מהר מדי. איך אני מטופלת פוריות? יש לי מחזור סדיר ונחמד מגיל 14, בעלי חזק,

הפוסט טוב שיש עם מי לחלוק את הדרך הופיע ראשון בהרטרס

]]>

הי עדי,
אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שאני מטופלת פוריות. אני זוכרת את המבט של הרופא שלי על הפנים כשאמרתי לו 'אז ננסה עוד חודש. אז מה?'.
כל כך כעסתי עליו באותו יום. הרגשתי שהוא עצלן. שהוא מוותר עלי מהר מדי.
איך אני מטופלת פוריות? יש לי מחזור סדיר ונחמד מגיל 14, בעלי חזק, בריא, מדריך כושר!!
אני צעירה, אני רזה.
הרגשתי כאילו זה כתם. כאילו עשיתי משהו לא בסדר שזה מגיע לי.
התביישתי. לא הצלחתי להתקשר לאימא שלי באותו שבוע, התחלתי לנתק קשרים עם חברות כי פשוט לא הייתי מסוגלת להיות לידן ולא לספר להן.
הלכתי להזרעה הראשונה ולא הבנתי למי מדברים. אלי?? זאת אני שעומדת לעבור את זה??
ההפריות בכלל היו שוק בשבילי. לא הייתי מוכנה!!!!
וגם לא היה מי שיתמוך בי כי לא סיפרתי לאף אחד! אפילו עם בעלי כמעט ולא דיברתי על הנושא, למרות שהוא ניסה.
שמרתי על שתיקה בקשר לטיפולים כאילו זה היה סוד מדינה.
רק אחרי שעברתי הפלה בשבוע 133 הבנתי פתאום כמה התמיכה חסרה לי. כמה אני צריכה את אימא, את החברה הכי טובה שלי, כדי שאוכל לפרוק את מה שיושב עלי.
אני חושבת שזאת הייתה נקודת המפנה הכי משמעותית שלי בטיפולים.
ההפלה הייתה המקום שבו באמת הצלחתי לקבל את מה שעובר עלי.
זה לא שאחר כך היה קל. 55 הפריות שלא הצליחו. אבל לפחות הייתי יותר שלמה עם עצמי. לפחות הפסקתי להאשים את עצמי ויכולתי להיעזר גם בתמיכה של האנשים מסביבי.
אחרי שהבן שלי נולד סיפרתי לכל מי שבא לבקר אותי שהוא ילד IVFF, היה לי פתאום חשוב שכולם ידעו. שגם לי זה קרה. שזה בסדר. אמרתי לעצמי- אולי יש לי חברה שהיא כמוני, מתביישת לספר? אולי אם היא תדע שגם אני עברתי את זה יהיה לה יותר קטקסט 20.9ל?
שיהיה בהצלחה לכל הבנות המקסימות ואני מקווה שיש לכולן עם מי לחלוק את הדרך.

הפוסט טוב שיש עם מי לחלוק את הדרך הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9a/feed/ 0 תודה על מה שיש http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a9/#comments Sun, 18 Sep 2016 10:23:34 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1843 חייבת לשתף אתכן במשהו שקראתי על איזו רבנית אחת שכתבה שנשים שעוברות טיפולי פוריות הן צרות עין וצריך להיזהר מהן והיא ממליצה לא להעלות תמונות של הילדים לפייסבוק בגלל זה. ואני שואלת את עצמי את רצינית?? כאילו אין מקום לרגשות לגיטימיים? הרי כל אדם שלא מצליח במקום מסוים כאשר הוא יראה את האחר מצליח זה

הפוסט תודה על מה שיש הופיע ראשון בהרטרס

]]>


חייבת לשתף אתכן במשהו שקראתי על איזו רבנית אחת שכתבה שנשים שעוברות טיפולי פוריות הן צרות עין וצריך להיזהר מהן והיא ממליצה לא להעלות תמונות של הילדים לפייסבוק בגלל זה.
ואני שואלת את עצמי את רצינית?? כאילו אין מקום לרגשות לגיטימיים? הרי כל אדם שלא מצליח במקום מסוים כאשר הוא יראה את האחר מצליח זה ידגדג לו, אז זה דבר רע? זה לא אומר שאנחנו צרות עין, זה לא אומר שאנחנו לא מפרגנות או שמחות בשביל החברה או הבת דודה שנכנסה בקלות להריון. זה סה״כ אומר שכואב לנו שלנו זה לא מצליח.. כואב לנועל עצמנו!
אני בעד לתת מקום לכל רגש שעולה. הרי אנחנו לא באמת יכולות להתעלם מהרגשות שמציפים אותנו במהלך הטיפולים. זאת תקופה כל כך קשה ומאתגרת ורק טבעי שנרגיש קנאה, אכזבה, כעס, שמחה ועוד המון סוגים של רגשות שאולי לא הכרנו לפני…
אני בעד להכיר ברגשות האלו, לתת להם מקום וללמוד כלים שיעזרו לנו לווסת את אותם הרגשות למקום של צמיחה!
אז פעם הבאה שאתן מספרות על הריון, לידה, זוגיות או זכיה בלוטו תדעו שסביר להניח שזה יעקצץ למישהי במקום שחסר לה אבל לכל אחת יש טוב במקום אחר, אז פשוט תגידו תודה על מה שיש לכן (-;
שיהיה שבוע טוב עם המון אהבה ופרגון לכולן!!

טקסט 18.9

הפוסט תודה על מה שיש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a9/feed/ 0 שאיבה… http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94/#comments Thu, 15 Sep 2016 10:20:21 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1839 שאיבה!!! וואוו, אני זוכרת את השאיבה הראשונה שלי… כמה מתח. כמה ציפייה. חוסר וודאות. התרגשות. פחד. כל כך הרבה דברים רצו לי בראש…… אז לכל אותן בנות שעומדות לפני שאיבה ראשונה וקצת פוחדות, ולא כל כך יודעות מה הולך לקרות, הנה הסבר מקוצר שיעזור לכן לעשות קצת סדר בבלאגן- לשאיבה אנחנו מגיעות אחרי צום בגלל

הפוסט שאיבה… הופיע ראשון בהרטרס

]]>

שאיבה!!!
וואוו, אני זוכרת את השאיבה הראשונה שלי…
כמה מתח. כמה ציפייה. חוסר וודאות. התרגשות. פחד.
כל כך הרבה דברים רצו לי בראש……
אז לכל אותן בנות שעומדות לפני שאיבה ראשונה וקצת פוחדות, ולא כל כך יודעות מה הולך לקרות, הנה הסבר מקוצר שיעזור לכן לעשות קצת סדר בבלאגן-
לשאיבה אנחנו מגיעות אחרי צום בגלל ההרדמה (רוב הנשים בוחרות לעבור את ההליך בהרדמה). כשנגיע לבית החולים יעברו איתנו על התיק שלנו (בעיקר יסתכלו על הבדיקות של הצהבת וה- HIV).
אחרי זה ניפגש לשיחה עם האחות שתסביר לנו על ההליך בקצרה ולשיחה עם המרדים.
זה המקום לציין אם יש לכן אלרגיות מסוימות (לדוגמה- אלרגיה ללטקס).
לדעתי כדאי להגיע עם הדברים רשומים מראש למקרה שתשכחו משהו מרוב לחץ והתרגשות.
אחרי השיחה עם המרדים יבקשו מאיתנו להתפשט ולשים חלוק, כיסוי ראש וכיסוי לרגליים, ויכניסו אותנו לחדר שבו תתבצע השאיבה.
חשוב לדעת מראש שבמהלך ההרדמה יקשרו לנו את הידיים והרגליים כדי למנוע תנועות לא רצוניות, אז לא להיבהל כשזה מגיע :)
אחרי שמרדימים אותנו הרופא שואב את הנוזל מהשחלה בתקווה שיהיו כמה שיותר ביציות יפות ואיכותיות!!
מוזמנות לפנות אלי כאן או בפרטי לעוד שאלות.
בהצלחה לכולן! אמן!טקסט 15.9

הפוסט שאיבה… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94/feed/ 0 לאבד הריון… http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/#comments Tue, 13 Sep 2016 10:12:30 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1831 היי עדי, אני קוראת פה את הסיפורי הצלחה של הבנות, וכולן נורא חזקות ואופטימיות. אני לא הייתי ככה. אני נשברתי. הריון תמיד בא לי בקלות, הייתי נקלטת כמעט כל מחזור טיפול ואז היה מגיע שבוע 8-10 והתחילו הדימומים, והכאבים וההריון היה נגמר בהפלה. שישה הריונות איבדתי. כאילו, הבדיחה הכי לא מצחיקה בעולם. אנשים עושים טיפולי פוריות

הפוסט לאבד הריון… הופיע ראשון בהרטרס

]]>


היי עדי, אני קוראת פה את הסיפורי הצלחה של הבנות, וכולן נורא חזקות ואופטימיות.
אני לא הייתי ככה. אני נשברתי.
הריון תמיד בא לי בקלות, הייתי נקלטת כמעט כל מחזור טיפול ואז היה מגיע שבוע 8-10 והתחילו הדימומים, והכאבים וההריון היה נגמר בהפלה.
שישה הריונות איבדתי. כאילו, הבדיחה הכי לא מצחיקה בעולם. אנשים עושים טיפולי פוריות בשביל להיכנס להריון, ואני נכנסת תוך שנייה ומאבדת תוך דקה.
אחרי ההפלה השלישית עברנו ל IVF במדיקל סנטר. אני חייבת להגיד שהצוות היה מדהים! ובכל זאת, אחרי שתי הפלות כבר הייתי מיואשת לגמרי.
אמרתי לבעלי שנאמץ או שנחייה בלי ילדים, רק שנינו ככה. במילא כולם מתבגרים ועוזבים. התחלתי לשכנע את עצמי שזה לא נורא. אז לא יהיה ילד. אז מה. יהיו דברים אחרים.
שכנעתי את עצמי ובכל זאת קמתי לטיפול הבא.
הפרייה.
הריון (כמובן).
הפעם הצלחתי להגיע עד לשבוע 12, שיא אישי!! אבל גם הוא נגמר בהפלה.
הייתי מרוסקת. צעקתי, בכיתי ונשבעתי שאני לא חוזרת לשם.
לקחתי הפסקה של כמעט שנה וחצי. לא הייתי מוכנה לשמוע על כלום.
אבל בעלי לא וויתר על החלום. הוא לא דיבר איתי על זה כי הייתי מתעצבנת אבל ראיתי בדרך שבה הוא הסתכל על ילדים של קרובי משפחה ושל חברים.
אחרי שנה וחצי, ביום הולדת שלו, עשיתי לו הפתעה. ארזתי לו במתנה קופסה של אחד קלקסן (חברי הטוב מהטיפולים).
הסכמתי לנסות עוד פעמיים. פעמיים ודי!
נכנסתי להריון בסבב הראשון. שמירה, תמיכה, תפילות וקמעות- והנה הגעתי לשבוע 22!!
לא האמנתי שזה בכלל אפשרי!!
אולי זה היה בגלל שבאתי לטיפול הזה ממקום אחר, ממקום שלם ואחרי הפסקה. אולי בגלל שעשיתי את זה בשביל בעלי, ובאמת שלא בשבילי.
רוב ההריון הייתי בשמירה, ולקראת הסוף גם מאושפזת בבית חולים, אבל בסוף הצלחתי למשוך עד שבוע 33 וללדת את הבת שלנו.
היא האושר שלי, ושל בעלי בכלל.
אני יודעת שיש לי עוד פעם אחת שהבטחתי לו לנסות, אבל האמת- לא בטוחה אם זה יקרה….
יש לי בת אחת מושלמת, וזה יותר ממה שאי פעם חשבתי שיהיה לי.

 טקסט 13.9

הפוסט לאבד הריון… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/feed/ 0 עכשיו זה יהיה אני, רוני וארבלי http://www.retters.co.il/%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c%d7%99/#comments Mon, 12 Sep 2016 10:07:53 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1826 עדיין במחשבות על טיפולים לילד שני…. אני הרבה חושבת על איך זה ישפיע על ההתקדמות המקצועית שלי, עכשיו כשהכל בעצם נמצא בהקמה ובתנופה… הייתי נורא חלשה במהלך הטיפולים. הכל כאב, הייתי חולה הרבה. רק אחרי ההריון הבנתי כמה אנרגיה הטיפולים לקחו ממני. רק אחרי שילדתי הבנתי כמה באמת הייתי עדי אחרת, כמה הייתי חצי בן

הפוסט עכשיו זה יהיה אני, רוני וארבלי הופיע ראשון בהרטרס

]]>


עדיין במחשבות על טיפולים לילד שני….
אני הרבה חושבת על איך זה ישפיע על ההתקדמות המקצועית שלי, עכשיו כשהכל בעצם נמצא בהקמה ובתנופה…
הייתי נורא חלשה במהלך הטיפולים. הכל כאב, הייתי חולה הרבה.
רק אחרי ההריון הבנתי כמה אנרגיה הטיפולים לקחו ממני.
רק אחרי שילדתי הבנתי כמה באמת הייתי עדי אחרת, כמה הייתי חצי בן אדם.
אז איך חוזרים למקום הזה שוב?
איך מתפקדים כאימא לילד בן שנתיים תוך כדי טיפולים?
איך שואבים כל כך הרבה סבלנות וכוח נפשי בשביל להתמודד עם הכל?
אני רוצה שלארבל יהיו עוד המון אחים ואחיות, אבל אני לא רוצה להפוך לאימא זומבי. לאימא שרק כואב לה. שלא מצליחה ליהנות עם הבן שלה כמו שהיא הייתה רגילה.
אני משתדלת בהורות שלי לתת לארבל את כל המקום שמגיע לו. להיות סבלנית. להיות קשובה. לתת לו לחקור את העולם בקצב שלו. להתלכלך כשצריך, ללכת הביתה חצי שעה מהגן ולחקור כל אבן אם זה מה שבא לו.
אני אצליח להיות כזו גם בטיפולים? אני אצליח לשמור על קור רוח? על שלווה? כשאני יודעת שהיום צריך לתת זרע, ולהספיק להגיע למעבדה, ולבית חולים ושיש עוד הרדמה….
בסוף זה יגיע, ותודה לאל יש לי תמיכה מדהימה של משפחה וחברים, אבל עדיין…
אני מבינה שעכשיו זה כבר לא יהיו הטיפולים רק שלי ושל רוני. אלו יהיו הטיפולים גם של ארבל.

 טקסט 12.9

הפוסט עכשיו זה יהיה אני, רוני וארבלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c%d7%99/feed/ 0 הגיע הזמן לחזור לטיפולים? http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/#comments Sun, 11 Sep 2016 10:02:09 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1822 אוטוטו ארבל בן שנתיים!! איך הזמן טס!! ואני הבטחתי לעצמי שכשהוא יהיה בן שנתיים אני אחזור לטיפולים (אחרי שהזזתי את הדד ליין הזה שלוש פעמים לפחות…) מצד אחד אני יודעת שאני לא יכולה לדחות את ההחלטה לנצח ושאני כן רוצה עוד ילדים, אבל מצד שני אני לא מבינה איך אני אמורה לחזור עכשיו שוב לטיפולים??

הפוסט הגיע הזמן לחזור לטיפולים? הופיע ראשון בהרטרס

]]>


אוטוטו ארבל בן שנתיים!!
איך הזמן טס!! ואני הבטחתי לעצמי שכשהוא יהיה בן שנתיים אני אחזור לטיפולים (אחרי שהזזתי את הדד ליין הזה שלוש פעמים לפחות…)
מצד אחד אני יודעת שאני לא יכולה לדחות את ההחלטה לנצח ושאני כן רוצה עוד ילדים, אבל מצד שני אני לא מבינה איך אני אמורה לחזור עכשיו שוב לטיפולים??
אשמח לאנרגיות מחזקות לקראת השבוע החדש :)
שיהיה שבוע מקסים לכולן!!

 טקסט 11.9

הפוסט הגיע הזמן לחזור לטיפולים? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/feed/ 0 יום נישואין מספר 5!!! :) http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-5/ http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-5/#comments Thu, 08 Sep 2016 09:54:18 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1818 אז אנחנו חוגגים היום יום נישואין מספר 5!!! הדבר היחיד שבא לי להגיד זה שלא יכולתי ללכת עם האמת שלי ולהגשים את החלומות שלי ללא התמיכה האינסופית של רוני. היכולת שלו לפרגן לי לחשוף את חיינו האישיים זה לא משהו שאני לוקחת כמובן מאליו. אז נוסעים ללילה בתל אביב לחגוג (-: לעוד הרבה שנים של

הפוסט יום נישואין מספר 5!!! :) הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אז אנחנו חוגגים היום יום נישואין מספר 5!!!
הדבר היחיד שבא לי להגיד זה שלא יכולתי ללכת עם האמת שלי ולהגשים את החלומות שלי ללא התמיכה האינסופית של רוני. היכולת שלו לפרגן לי לחשוף את חיינו האישיים זה לא משהו שאני לוקחת כמובן מאליו.
אז נוסעים ללילה בתל אביב לחגוג (-:
לעוד הרבה שנים של אושר!
סופ״ש מהמם!טקסט 8.9

הפוסט יום נישואין מספר 5!!! :) הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-5/feed/ 0 הקלילות שאחרי.. http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/#comments Tue, 06 Sep 2016 09:39:40 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1811 היי עדי, חגגנו אתמול יום הולדת שנתיים לאביב, הרמתי אותו על הכיסא והוא היה הכי מאושר בעולם. לא יכולתי להפסיק לחשוב על השבע שנים שניסינו להיכנס להריון ולא הצלחנו. עברנו 10 הפריות!! זה מספר בלתי נתפס בעיניי שבע שנים שהרגשתי שכל חודש הזוגיות שלנו, החיים שלנו, הקיום שלנו בעצם- עומד למבחן. נצליח לשרוד עוד סבב

הפוסט הקלילות שאחרי.. הופיע ראשון בהרטרס

]]>
היי עדי,
חגגנו אתמול יום הולדת שנתיים לאביב, הרמתי אותו על הכיסא והוא היה הכי מאושר בעולם.
לא יכולתי להפסיק לחשוב על השבע שנים שניסינו להיכנס להריון ולא הצלחנו.
עברנו 10 הפריות!! זה מספר בלתי נתפס בעיניי
שבע שנים שהרגשתי שכל חודש הזוגיות שלנו, החיים שלנו, הקיום שלנו בעצם- עומד למבחן. נצליח לשרוד עוד סבב בלי ילדים או לא? הוכחנו כבר מספיק כוח סבל בשביל לקבל ילד או לא?
אני זוכרת שבשלב מסויים הציפייה הפכה אצלי לכאב פיזי ממש.
כאב לי בידיים שכל כך רצו כבר להחזיק תינוק. שכל כך רצו כבר להרגיש את הכובד של גוף קטן שמתערסל בתוכן.
הייתי מרגישה איך כל הציפייה הופכת לנמלים באצבעות, כמו אחרי שנרדמים בטעות על היד.
כל הזמן היו לי דלקות במפרק של יד ימין, ואף רופא לא ידע בדיוק למה…
אחרי ההפריה השמינית גילו לי פריצת דיסק (מה שגרם גם לפסק זמן מהטיפולים) ואני כל הזמן חשבתי לעצמי שזה מאוד הגיוני, עם כל הציפייה שיש עליי……
אני זוכרת שאחרי הלידה הרגשתי הרבה יותר קלילה, ולא רק בגלל הבטן שירדה.
ידעתי שזהו, הטיפולים עברו, ההריון עבר, הלידה עברה- ויש לי ילד מתוק ובריא. אני אימא.
וגם אם הוא יהיה בן יחיד (אני כבר בת 42 ולא בטוחה אם ננסה עוד פעם…) אני יודעת שקיבלתי את מה שכל כך חיכיתי וציפית לו- ואני אסירת תודה על זה!!

 

 
 6.9 טקסט

הפוסט הקלילות שאחרי.. הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/feed/ 0 בטא http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%98%d7%90/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%98%d7%90/#comments Mon, 05 Sep 2016 09:31:40 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1807 ההריון עם ארבל התחיל בבטא 37. מה זה הדבר הזה בכלל?? איזו מן בטא זאת?? ראיתי את התוצאה ובכלל לא הבנתי אם אני אמורה לשמוח…. ארבע שנים אני מצפה לבטא, ועד שהיא מגיעה היא כל כך נמוכה?? החברות שלי שמחו וברכו אותי, ואני בכלל לא הייתי במקום הזה. אם יש משהו שהטיפולים מלמדים אותך זה

הפוסט בטא הופיע ראשון בהרטרס

]]>

ההריון עם ארבל התחיל בבטא 37.
מה זה הדבר הזה בכלל?? איזו מן בטא זאת??
ראיתי את התוצאה ובכלל לא הבנתי אם אני אמורה לשמוח….
ארבע שנים אני מצפה לבטא, ועד שהיא מגיעה היא כל כך נמוכה??
החברות שלי שמחו וברכו אותי, ואני בכלל לא הייתי במקום הזה.
אם יש משהו שהטיפולים מלמדים אותך זה להיות סקפטית. לקבל הכל בחשדנות מסויימת. להאמין בטוב ביותר 5.9 טקסטולהתכונן לגרוע מכל.
אז לא שמחתי מהבטא. חיכיתי שהיא תכפיל את עצמה.
ואז שהיא תכפיל את עצמה שוב. ושוב ושוב. ככה שבועיים בערך.
וגם כשכבר היה ברור שהבטא עולה יפה, ושזה הריון אמיתי כמו שחלמתי, עדיין לא יכולתי לשמוח באמת.
פחדתי להתחבר להריון, פחדתי להתחבר לעובר. מי יודע כמה זמן יש לנו ביחד? מי יודע אם נגיע לשבוע 12? לחודש רביעי?
פחדתי על עצמי. פחדתי שאני אאבד את ההריון הזה ואצטרך לחזור לטיפולים. הייתי במקום שבכלל לא איפשר לי להתחבר נפשית לכל התהליך, להבין שגדל לי בתוך הבטן, בתוך הגוף, יצור חי.
חשבתי רק על הזריקות, ועל השאיבות וההחזרות ועל זה שאין לי כוחות לעבור את זה שוב כרגע…..
רק בסקירה הראשונה פתאום נפל האסימון הראשון בדרך להבנה שזה באמת קורה, שאני באמת בהריון ושברוך השם הכל נראה תקין וטוב.
זה היה הרגע הראשון שבו הרשתי לעצמי להתרגש באמת. זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי בהריון הזה מאושר ולא מפחד.

הפוסט בטא הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%98%d7%90/feed/ 0 ציפיות… http://www.retters.co.il/%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa/#comments Sun, 04 Sep 2016 09:27:26 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1803 אנחנו נכנסות לחיים האלו עם כל כך הרבה ציפיות. ציפיות שלנו, של ההורים שלנו, של החברה בה אנחנו חיות, ולפעמים הדבר הכי קשה זה להיות במקום בו אנחנו מבינות את המרחק שבין הציפיות שלנו לבין המציאות…. השבוע אני ורוני נחגוג חמש שנות נישואין. מטורף!!! אני זוכרת איך הפסקתי גלולות יום אחרי שרוני הציע לי להתחתן.

הפוסט ציפיות… הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אנחנו נכנסות לחיים האלו עם כל כך הרבה ציפיות.
ציפיות שלנו, של ההורים שלנו, של החברה בה אנחנו חיות, ולפעמים הדבר הכי קשה זה להיות במקום בו אנחנו מבינות את המרחק שבין הציפיות שלנו לבין המציאות….
השבוע אני ורוני נחגוג חמש שנות נישואין.
מטורף!!!
אני זוכרת איך הפסקתי גלולות יום אחרי שרוני הציע לי להתחתן. 166 שנה הייתי עם גלולות, ולא סתם גלולות- דיאנה!!
נורא קיוויתי להיכנס להריון עוד לפני החתונה. כל כך קיוויתי וציפיתי כל חודש מחדש לראות את שני הפסים על הסטיק, אולי דווקא בגלל שמשהו בי ידע שהדרך כנראה לא תהייה כל כך קלה….
וזה לא קרה… וגם לא בחודש שאחרי החתונה וגם לא בחודש לאחר מכן, ובזה שאחריו….
רציתי כבר להחזיק את הילד או הילדה שלנו בידיים, רציתי שלא יכאב לי, רציתי לפתוח עסק שיהיה רק שלי, רציתי להרגיש שאני מתקדמת עם היכולות שלי….
אבל הטיפולים עצרו את הכל, ולפעמים הרגשתי שבתקופה הזאת אני לא יכולה לצפות לכלום, כי ממילא זה לא בידיים שלי.
לקח לי זמן להבין שאני טועה…
אני כן יכולה לצפות ולקוות- לצפות לתקשורת טובה ביני לבין רוני, ביני ובין הסביבה שלי, לצפות לזה שאני אנהל את הטיפולים שלי- אני אהיה עם היד על הדופק, אני אחליט ואם משהו לא יתאים לי אני אהיה זאת שתגיד- עד כאן!
למדתי להתאים את הציפיות לתקופה שהחיים זימנו לי…
למדתי שגם אם חלק מהדברים הם לא בשליטה שלי, יש הרבה דברים שכן.
לקח לי 3.5 שנים לראות את שני קווים על הסטיק ו-55 שנים עד שמצאתי את המקום שאני רוצה להקים….
אז יש למה לצפות, אפילו בתקופה של הטיפולים, פשוט הזמנים הם קצת אחרים :)
שיהיה שבוע מקסים, מלא בבשורות משמחות וציפיות שמתגשמות!

4.9 טקסט

הפוסט ציפיות… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%aa/feed/ 0 לא לשכוח – אנרגיות חיוביות! http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa/#comments Thu, 01 Sep 2016 09:05:56 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1788 לפעמים אני מרגישה שכל פרוצדורה הכי קטנה הופכת אצלנו בטיפולים לנושא מורכב…… הכל לפעמים כל כך מבלבל, מלא במונחים חדשים (פרוטוקול, פרופיל הורמונלי, FSHH ועוד ועוד…) שגם הדברים שפעם נראו לנו הכי פשוטים בעולם נעשים מסובכים. מישהי שאלה אותי אתמול איפה כדאי לה לעשות בדיקות דם ואולטרסאונד במהלך הטיפולים. אמרתי לה שיש שתי אופציות, או

הפוסט לא לשכוח – אנרגיות חיוביות! הופיע ראשון בהרטרס

]]>

לפעמים אני מרגישה שכל פרוצדורה הכי קטנה הופכת אצלנו בטיפולים לנושא מורכב……
הכל לפעמים כל כך מבלבל, מלא במונחים חדשים (פרוטוקול, פרופיל הורמונלי, FSHH ועוד ועוד…) שגם הדברים שפעם נראו לנו הכי פשוטים בעולם נעשים מסובכים.
מישהי שאלה אותי אתמול איפה כדאי לה לעשות בדיקות דם ואולטרסאונד במהלך הטיפולים.
אמרתי לה שיש שתי אופציות, או בקופת חולים או בבית חולים שבו היא מטופלת.
לדעתי, הפקטור העיקרי צריך להיות הקרבה לבית. הרי אם אני גרה ליד חדרה אין באמת טעם שאסע עד אסותא רמת החייל בשביל בדיקות, נכון?!
גם ככה השגרה שלנו בטיפולים מטורפת, ולפעמים אנחנו מפסידות הרבה שעות וימים בעבודה, אז לפחות שהחלק הזה יהיה קרוב ופשוט.
רק חשוב לשים לב שאם אנחנו עושות את הבדיקות בקופת החולים צריך להעביר את התוצאות בפקס לבית החולים שבו אנחנו מטופלות, ולהיות עם יד על הדופק שכל המידע מסונכרן.
והכי הכי חשוב- אנרגיות חיוביות! :)
שיהיה בהצלחה לכולן!! אמן!!

1.9טקסט

הפוסט לא לשכוח – אנרגיות חיוביות! הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa/feed/ 0 שני פסים :) :) http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 30 Aug 2016 09:15:44 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1793 עברתי בסופר פארם והייתי חייבת לצלם את המדף הזה זה הזכיר לי איך בהריון הייתי עושה בדיקות גם בחודש תשיעי כי הרגשתי שאחרי כל מה שעברתי מגיע לי לחוות שני פסים כל הזמן מוזמנות גם לעקוב אחרינו באינסטגרם הרטרס #רוציםלהיותהורים

הפוסט שני פסים :) :) הופיע ראשון בהרטרס

]]>

עברתי בסופר פארם והייתי חייבת לצלם את המדף הזה
זה הזכיר לי איך בהריון הייתי עושה בדיקות גם בחודש תשיעי כי הרגשתי שאחרי כל מה שעברתי מגיע לי לחוות שני פסים כל הזמן :) :)

מוזמנות גם לעקוב אחרינו באינסטגרם הרטרס #רוציםלהיותהורים

30.8 טקסט

הפוסט שני פסים :) :) הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9d/feed/ 0 תאמיני וזה יקרה http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%94/#comments Tue, 30 Aug 2016 08:32:25 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1781 בנות, תאמינו וזה יקרה!! הייתי בת 43 כשהבן שלי נולד. וזה היה לפני שש שנים. עברתי איזה שמונה הפריות, ופעמיים הפסקת הריון בשבוע 7. כל הזמן אמרתי שכשהילדים של החברות שלי ילכו לבית ספר אני אולי אכנס להריון. זאת הייתה הבדיחה הקבועה שלי. בהפריה האחרונה עשיתי הפרשת חלה. בלי רבנית בלי כלום. רק אני עם

הפוסט תאמיני וזה יקרה הופיע ראשון בהרטרס

]]>

בנות, תאמינו וזה יקרה!!
הייתי בת 43 כשהבן שלי נולד. וזה היה לפני שש שנים.
עברתי איזה שמונה הפריות, ופעמיים הפסקת הריון בשבוע 7.
כל הזמן אמרתי שכשהילדים של החברות שלי ילכו לבית ספר אני אולי אכנס להריון. זאת הייתה הבדיחה הקבועה שלי.
בהפריה האחרונה עשיתי הפרשת חלה. בלי רבנית בלי כלום. רק אני עם עצמי ועם התפילות שלי.
והאמת, עברתי שבוע לפני הבטא בקניון ליד הבית, והיה יריד של קרביץ, אז קניתי קלמר לבית ספר לילד או לילדה שאולי יבואו.
השבוע אסף, ילד ה – IVF שלי עולה לכיתה א'.
אני כל כך מתרגשת! אז תאמינו, גם אם נדמה שזה לוקח המון זמן, בסוף זה מגיע.
בשורות טובות לכולן!!

Untitled design

הפוסט תאמיני וזה יקרה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%94/feed/ 0 הכל יכול לקרות http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa/#comments Sun, 10 Apr 2016 11:18:15 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1885 יש את הרגע הזה שבו את מבינה שאת מטופלת פוריות… הרגע הזה שבו כל המשמעות נופלת עלייך בבת אחת. משהו בתמימות הולך לאיבוד באותו רגע. אני זוכרת שישבתי במכונית בחניה ודיברתי עם האחות המדהימה שליוותה אותי בתהליך. פתאום זה הכה בי. המחשבה 'אני מטופלת פוריות' וכמה שחשבתי שאולי אצטרך להתמודד עם זה כבר מאז שאני

הפוסט הכל יכול לקרות הופיע ראשון בהרטרס

]]>

יש את הרגע הזה שבו את מבינה שאת מטופלת פוריות…
הרגע הזה שבו כל המשמעות נופלת עלייך בבת אחת. משהו בתמימות הולך לאיבוד באותו רגע.
אני זוכרת שישבתי במכונית בחניה ודיברתי עם האחות המדהימה שליוותה אותי בתהליך. פתאום זה הכה בי. המחשבה 'אני מטופלת פוריות' וכמה שחשבתי שאולי אצטרך להתמודד עם זה כבר מאז שאני בת 18, זה תפס אותי לא מוכנה.
לא הפסקתי לבכות.
באותו רגע הבנתי שאני עומדת לפני דרך שאת הסוף שלה אף אחד לא באמת יכול לראות. ששום דבר בה לא בטוח. שהפריות לא מבטיחות הריונות, והריונות לא מבטיחים ילדים….
ולמרות שאחר כך היו לי עשרות רגעים של אופטימיות ושל חוזק, אני זוכרת את הרגע הזה במכונית בחניה ואת הפחד וחוסר האונים שהרגשתי….
בגלל זה קצת קשה לפעמים לראות אנשים שממהרים לפרסם בפייסבוק תמונות של בדיקות הריון ואולטרסאונד מהשלבים הראשונים של ההריון, כי זה שלבים קריטיים שאף אחת לא יודעת האם ההריון יסתיים בידיים מלאות.
בתור מטופלת פוריות אני מבינה שאתה אף פעם לא יכול לדעת. שעד שאין לך תינוק שלם ובריא בידיים הכל יכול לקרות.
מה שבטוח שבסוף כל מי שתבחר תהיה אמא גם אם הדרך לא קלה!

טקסט 10.10

הפוסט הכל יכול לקרות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa/feed/ 0 תכננתי מתי כדאי לי להיכנס להריון http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/#comments Thu, 04 Feb 2016 20:37:26 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1436 נחזור להתחלה. היום אני מסתכלת עליה בסלחנות. איך לפני הילד הראשון, קניתי ספר על הריון ולידה ותכננתי מתי כדאי להיכנס להריון כדי ללדת באביב. הכי כיף ללדת באביב, לא? איך בכיתי כשהמחזור הגיע למרות שחישבתי הכל. ואיך חשבתי שהעולם מתמוטט כשעוד חודש עבר ואני עדיין לא בהריון. ואיך חשבתי שזה ברור מאליו שבחודש שלאחר מכן

הפוסט תכננתי מתי כדאי לי להיכנס להריון הופיע ראשון בהרטרס

]]> נחזור להתחלה. היום אני מסתכלת עליה בסלחנות.

איך לפני הילד הראשון, קניתי ספר על הריון ולידה ותכננתי מתי כדאי להיכנס להריון כדי ללדת באביב. הכי כיף ללדת באביב, לא?

איך בכיתי כשהמחזור הגיע למרות שחישבתי הכל.

ואיך חשבתי שהעולם מתמוטט כשעוד חודש עבר ואני עדיין לא בהריון.

ואיך חשבתי שזה ברור מאליו שבחודש שלאחר מכן זה יצליח. ואני אלד ביום הראשון של הקיץ את בני הבכור. כן, זה היה התכנון, וכל מה שצריך זה לתכנן היטב.

כמה הייתי בטוחה ונרגשת שהיקום כולו רק מחכה שאאשר לו שאנחנו מוכנים לילד נוסף, וכל מה שאצטרך זה רק לתכנן שוב וזה יקרה כמו שאני תכננתי.

באמת לא העליתי בדעתי שיש דרך אחרת בשבילי, שמצריכה הרבה כוח וסבלנות. דרך שונה, שלא בחרתי בה.

דרך שלא מתאימה לתכנון שלי.

אני הרי מעולה בתכנונים! איך זה שהכל פתאום משתבש?

תמונה פנימית- רינת (1)

זה לא סיפור חיי. זה סיפור על שנתיים מהחיים שלי.
שנתיים שלא קרה בהן שום דבר שרציתי, או שתכננתי. הרבה פעמים הרגשתי שלא קורה בהן כלום. אבל קרה בהן המון.

וכשהגיע הרגע המיוחל, והסתובבתי גאה ושמחה עם בטן הריונית עם בני השני בתוכה, לא שכחתי דבר.

לא שכחתי את השאלות  –  "מתי תביאו עוד אחד"  ו"למה עוד אין לו אח", "למה את מחכה?", והכי אהובה עליי – "את לא רוצה בת?? "
לא שכחתי את העצות שלא ביקשתי –

"כשרוצים משהו כל כך חזק, צריך להניח לזה, ואז זה יבוא"

"תרגעי, תנשמי עמוק, תחשבי מחשבות חיוביות"

"תורידי ג'אנק פוד, תפסיקי עם הדיאט קולה"

"תעשי ספורט. תדליקי נרות. תתפללי. תעשי מדיטציה מול השקיעה".

"רפלקסולוגיה. דיקור. צמחי מרפא. פרחי באך. זה עושה פלאים"

.רציתי להיכנס להריון במשך שנתיים, ורציתי לשאול את כל אותם משיאי עצות
מתי בפעם האחרונה רציתם משהו כל כך חזק? אתם רוצים לספר לי אם הצלחתם "פשוט להניח לזה"?

חוץ מזה, שכבר היה לי ילד. ילד  שהגיע לכאן למרות שאמא שלו מעולם לא עשתה מדיטציה מול השקיעה. יותר נכון, רוב הזמן שקעה בכורסא עם במבה מול הטלוויזיה.

ובכל זאת. כשהעצות הגיעו מאלו ששאלתי בעצתם, כשההצעות הגיעו מתוך אמפטיה אמיתית ולא מתוך ביקורת וצקצוק בלשון, הייתי מוכנה להקשיב.
ואז גיליתי דרך נוספת.

דרך שמתמקדת בי. ובאיך שאני מרגישה בזמן הווה. לא משנה אם אהיה בהריון מחר או בעוד שנתיים או לעולם לא. כי אלו החיים שלי. ויש בהם הרבה יותר מזה.

התחלתי ברפלקסולוגיה, עשיתי ניקוי גוף והייתי המומה ממה שקורה לי. הרגשתי טוב, התוצאות של הטיפול שאחרי היו מדהימות ואפילו היה הריון אבל לא כזה שהחזיק מעמד. הכרתי צמחי מרפא. הרגשתי טוב, כבר אמרתי? לא, לא הייתי רגועה, לא עשיתי מדיטציות מול שקיעה ולא חזרתי בתשובה. אבל הרגשתי צורך להגיד תודה על מה שכבר יש לי, והאמנתי באמת שהכל יהיה בסדר, לא משנה מה יהיה.

וזה קרה! ודי מהר שכחתי הכל.
ומייד כולם מסביב : "מזל טוב! וואו, כמה זמן ניסית?"

ואני, לא יודעת בדיוק. איך מודדים את הזמן? מטופלות פוריות טובות במספרים.
שנתיים וחצי מהרגע שהחלטנו, שנה וחמישה חודשים מאז שביקרתי לראשונה אצל רופא פוריות. שנה בדיוק שאנחנו אצל הרופא הנוכחי. 9 חודשים מאז שעברנו להפריות. 5 הזרעות, 4 הפריות.
אה, 4? אז זה לא נורא כל כך, לא?" "

10 פעמים כפול שבועיים וחצי בממוצע שבהם הזרקתי יום יום שתיים או שלוש זריקות.
10 פעמים כפול 6 או 7 מעקבי זקיקים ובדיקות דם. 4 פעמים הורדמתי. 4 פעמים התעוררתי. 4 פעמים נשאבתי, ואחרי כמה ימים הוחזרתי. 6 רופאים מעורבים. פעם אחת בעקבות סיבוך אחרי שאיבה היה גם אשפוז אחד של 3 ימים. נכון, יכול להיות יותר גרוע.
"לא, לא נורא", אני מחייכת.

ועם הבטן ההריונית, עדיין לא שכחתי.

תמונה פנימית- רינת (3)

כי איך מחשבים את הימים שסובבים את כל הפעמים האלו? את הימים של הריקנות? של הציפייה? של הפחד? של התקווה? ואת הימים שאחרי סוף התקווה? ואת אותה פעם של ניפוץ האשלייה?

"טוב, שטויות, הכל עבר. עכשיו הכל יהיה בסדר. זה מה שחשוב".
ובכל זאת,
גם זה חשוב.
מה שעבר, מה שהיה. קשה לי להיפרד ברגע אחד מכל מה שהיה. קשה לי לשכוח.
מה שחוויתי במשך יותר משנתיים לא יכול היה להיגמר ברגע אחד, מאושר ככל שיהיה.
רציתי לצעוק –  "אל תנסו לגמד או להפחית את מה שהיה. זה לא מעודד אותי. זה רק מעצבן. אני יודעת שיש לכם כוונות טובות – להראות לי שהכי חשוב שהחיינו וקיימנו, והגענו לזמן הזה. שהנה, הכל מאחוריי, ועכשיו אני יכולה להירגע ולהיות מאושרת. כי הנה הצלחתי אבל אל תיקחו לי את מה שהיה. אני אפרד מזה בזמן ובמקום המתאימים לי".

ובאמת, ככל שהחוויות החיוביות שהיו אחר כך הלכו ונצברו, כך חלק מהדברים התעמעמו ונרגעו. ואחרי שנה מההריון השני כבר התייצבנו אצל רופא הפוריות הבא. טיפול אחד שהחזיר אותי לתוך החור השחור של הורמונים, ציפייה ואכזבה הבהיר לי שאני לא באמת מוכנה לזה. לא באמת רוצה לעבור את הכל מחדש.
ומתוך השלמה אמיתית ואמונה שלמה שמה שצריך לקרות יקרה, ובאמת שכל מה שיקרה יהיה לטובה, חזרתי לדרך ההיא שעשתה לי טוב. עשיתי ספורט, רחמנא ליצלן, וגיליתי שטוב לי. עברתי שוב ניקוי גוף, אכלתי טוב והרגשתי טוב. חזרתי לרפלקסולוגיה ואפילו לדיקור סיני שהחלטתי לנסות למרות פוביית המחטים שלי.
ובפעם השלישית הגיע ה"לטובה" שלנו.

יודעים מה מצחיק? עם תכנון ובלעדיו, עם תקווה ובלעדיה, ובכל מקרה – שלושתם נולדו בחודש אחד. בסוף האביב ותחילת הקיץ. כמו שתכננתי.

תמונה פנימית- רינת (2)
אני שמחה שהתעקשתי לא לגמד ולא להדחיק את השנתיים האלו. בזכות העובדה שהרשיתי לעצמי להתעמק, לחוות ולעבד כל רגע מהן, הצלחתי לעשות שינוי חיובי בחיים שלי, להתמקד בטוב ולרצות ללמוד עוד כדי שאוכל להעביר את הטוב הזה גם הלאה.

כל מי שאמר לי אז משפטים כמו "כל עכבה לטובה" או "הכל לטובה" היה חוטף ממני מבט זועם, במקרה הטוב. לא אומרים דברים כאלה. אני לא בטוחה שזה נכון, אבל אני מאמינה שאנחנו צריכות ללמוד מכל דבר שאנחנו עוברות בחיים, כי אנחנו אלו שמעניקות לחוויות את המשמעות שלהן.

במשך 7 שנים עבדתי כעו"סית במרכז שיקום ובמחלקה סיעודית מורכבת, ליוויתי חולים ומשפחות מול אתגרי שינוי ומצבים לא פשוטים.

היום אני לומדת במסלול תזונה טבעית במכללת וינגייט.
בעלת הבלוג "מנדרינה – חמוץ מתוק" www.mandarinat.com , מנחה סדנאות לבישול בריא, לגיוון והעשרת המטבח, מלווה ומייעצת למי שמעוניינת לשנות, להעשיר ולצעוד לאורח חיים בריא יותר, בדרך האישית שמתאימה לה.

תמונה פנימית- רינת

—————————————————————————————–

תודה שקראת עד לפה,

רינת

הפוסט תכננתי מתי כדאי לי להיכנס להריון הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/feed/ 5 נוסחת הקסם http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%9d/#comments Wed, 06 Jan 2016 12:31:04 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1326 אנחנו כל הזמן שומעות עצות, חלקן עובדות וחלקן לא מבוססות. וכולם יודעים להסביר לנו איך להיקלט להריון אחרי הזרעה/החזרה. לחמם את הרחם/אסור לחמם את הרחם. לנוח ולהרים רגליים על כרית/לא צריך לנוח בכלל. לקחת עוד הורמונים לתמיכה מוגברת/עזבי עדיף בלי הורמונים. תאכלי בריא, בלי סוכרים ופחממות/תאכלי מה שבא לך, סושי וכל דבר שלא תוכלי לאכול

הפוסט נוסחת הקסם הופיע ראשון בהרטרס

]]>

אנחנו כל הזמן שומעות עצות, חלקן עובדות וחלקן לא מבוססות.
וכולם יודעים להסביר לנו איך להיקלט להריון אחרי הזרעה/החזרה.
לחמם את הרחם/אסור לחמם את הרחם.
לנוח ולהרים רגליים על כרית/לא צריך לנוח בכלל.
לקחת עוד הורמונים לתמיכה מוגברת/עזבי עדיף בלי הורמונים.
תאכלי בריא, בלי סוכרים ופחממות/תאכלי מה שבא לך, סושי וכל דבר שלא תוכלי לאכול בהריון.
אל תקיימי יחסי מין- אסור!/תקיימי אולי יש סיכוי שבסוף תיקלטי טבעי.
אל תחשבי על זה/כל שנייה מתפללת ומדברת עם הרחם- שיקלט כבר!
אין נוסחת קסם, אז אני עושה מה שבא לי, קשובה לגוף ולנפש, שמה את המחשבות בצד לערב אחד ויוצאת לבלות עם רוני (-:

Untitled design (1)

 ———————————————————–

ספרי לנו, מה את עושה בשביל השקט הנפשי והמחשבתי שלך
עדי

הפוסט נוסחת הקסם הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%9d/feed/ 0 הפער בינינו http://www.retters.co.il/the-gap-between-us/ http://www.retters.co.il/the-gap-between-us/#comments Mon, 04 Jan 2016 11:14:03 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1408 אנחנו החברות הכי טובות. כל השנים הרגשתי שאנחנו כמו תאומות, מצד אחד דומות, אבל מצד שני שונות בטירוף. כל דבר חווינו יחד: את העליה לכיתה א׳, את סוף י״ב, הגיוס לצה״ל, אפילו את בני הזוג שלנו הכרנו בדיק באותה התקופה. אני התחתנתי 3 חודשים לפניה. היום היא כבר אימא ל-2 ילדים ואני כמו נשואה טרייה.

הפוסט הפער בינינו הופיע ראשון בהרטרס

]]> אנחנו החברות הכי טובות.

כל השנים הרגשתי שאנחנו כמו תאומות, מצד אחד דומות, אבל מצד שני שונות בטירוף.

כל דבר חווינו יחד: את העליה לכיתה א׳, את סוף י״ב, הגיוס לצה״ל, אפילו את בני הזוג שלנו הכרנו בדיק באותה התקופה.

אני התחתנתי 3 חודשים לפניה.
היום היא כבר אימא ל-2 ילדים ואני כמו נשואה טרייה.

הפער מורגש, לפעמים הוא מרחף מעל פני השטח, מן משהו שקיים אבל לא מדברים עליו.
שתיקה.

אני מקווה שהפער לא יהיה גדול מדי ואז היא תמצא לה חברה חדשה. אני מקווה לא לאבד אותה.
אבל הכי הכי, אני מקווה לצמצם את הפער כבר השנה.
Untitled design (23)

——————————————

ומה עם החברה שלך? איך היא עוברת איתך את התקופה של הטיפולים?

עדי

הפוסט הפער בינינו הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/the-gap-between-us/feed/ 0 מסרים מחזקים http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%99%d7%9d/#comments Fri, 01 Jan 2016 07:14:29 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1404 תמיד כשאני נמצאת בתקופות של שאילת שאלות, אני מוצאת את עצמי נעזרת ומתחזקת בעזרת גורמים חיצוניים. פתאום כל הורוסקופ של מוסף סוף שבוע הופך להיות התורה שלי לשבוע הקרוב – הרי ברור שאם הכוכבים אמרו שהשנה אני אהיה אמא, זה יקרה! לפני המון שנים הכרתי את הפנימיאלים, קלפי מסר מהאני הפנימי, וכל יום הייתי מבקשת

הפוסט מסרים מחזקים הופיע ראשון בהרטרס

]]> תמיד כשאני נמצאת בתקופות של שאילת שאלות, אני מוצאת את עצמי נעזרת ומתחזקת בעזרת גורמים חיצוניים.
פתאום כל הורוסקופ של מוסף סוף שבוע הופך להיות התורה שלי לשבוע הקרוב – הרי ברור שאם הכוכבים אמרו שהשנה אני אהיה אמא, זה יקרה!
לפני המון שנים הכרתי את הפנימיאלים, קלפי מסר מהאני הפנימי, וכל יום הייתי מבקשת מסר חדש שיחזק אותי בדרך – לי זה עושה טוב!
אז היום פתחתי, וזה הקלף שיצא כשביקשתי מסר לכל הנשים והזוגות שנמצאים במסע להורות.
אני חושבת שזה מאוד מתאים.
Untitled design (21)

———————————
מה מחזק אותך כשהכוח לא נמצא בפנים?
עדי

 

הפוסט מסרים מחזקים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%99%d7%9d/feed/ 0 הכתם בתחתונים http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 29 Dec 2015 10:48:22 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1387 הולכת לשירותים, בודקת את התחתונים, מתפללת (!) שלא אראה אפילו כתם קטנטן אחד. יוצאת. חוזרת לשירותים, בטוחה שראיתי משהו, מתקשרת לחברה, זהו זה אבוד/ לא זה לא אבוד/ כן זה אבוד! פעם בשבוע זה קורה לי, חמש דקות בהן אני מתייאשת, הייאוש עובר לי בורידים, או ש… אולי זה ההורמונים? חברה שלי מזכירה לי שרק

הפוסט הכתם בתחתונים הופיע ראשון בהרטרס

]]> הולכת לשירותים, בודקת את התחתונים, מתפללת (!) שלא אראה אפילו כתם קטנטן אחד. יוצאת.
חוזרת לשירותים, בטוחה שראיתי משהו, מתקשרת לחברה, זהו זה אבוד/ לא זה לא אבוד/ כן זה אבוד!

פעם בשבוע זה קורה לי, חמש דקות בהן אני מתייאשת, הייאוש עובר לי בורידים, או ש… אולי זה ההורמונים?

חברה שלי מזכירה לי שרק אתמול עשיתי החזרה, אני צריכה לפעמים שינערו אותי, כי אני עייפה מלעשות את זה בעצמי.

הימים עוברים, ואני הולכת הלוך חזור לשירותים, דווקא נחמד שם לעתים.

יום לפני הבטא: שעת צהריים, משהו בתחושה לא נעים – זה מתחיל, אני מתפתלת מכאבים, אני מתיישבת ומסתכלת למטה.

הוא הגיע………. הכתם בתחתונים.

Untitled design

————————————————————-

איך עליך עוברים הימים שלפני הבטא? גם מוצאת את עצמך מפחדת מהאסלה?

עדי

הפוסט הכתם בתחתונים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/feed/ 0 TRX בכל הכוח! http://www.retters.co.il/trx-with-all-the-power/ http://www.retters.co.il/trx-with-all-the-power/#comments Tue, 29 Dec 2015 09:06:12 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1391 כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה שאני צריכה להזיז את הגוף. אומנם אני עושה פילאטיס אבל ברור לי שכדי שאוכל לחזור לעצמי ולאיך שהייתי לפני הטיפולים כדאי לי להתחיל לעשות קצת יותר…. ורצוי בהקדם. אז אחרי שהתלבטתי, קבעתי וביטלתי, עשיתי שיעורי ניסיון ושמתי לי תזכורות שביום ראשון אני מתחילה, הגיע הרגע, ואני מחליטה ללכת על זה בכל

הפוסט TRX בכל הכוח! הופיע ראשון בהרטרס

]]> כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה שאני צריכה להזיז את הגוף.
אומנם אני עושה פילאטיס אבל ברור לי שכדי שאוכל לחזור לעצמי ולאיך שהייתי לפני הטיפולים כדאי לי להתחיל לעשות קצת יותר…. ורצוי בהקדם.
אז אחרי שהתלבטתי, קבעתי וביטלתי, עשיתי שיעורי ניסיון ושמתי לי תזכורות שביום ראשון אני מתחילה,
הגיע הרגע, ואני מחליטה ללכת על זה בכל הכוח!
מתחילה את התהליך רגע לפני השנה החדשה כדי שאולי בסופה אחזור למידות שאני מכירה (-:
אז……….

TRX בכל הכוח!!


Untitled design (19)

——————————————————————
איזו מטרה הצבת לעצמך לשנה החדשה?
עדי

 

 

 

הפוסט TRX בכל הכוח! הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/trx-with-all-the-power/feed/ 0 חברה למסע http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a1%d7%a2/ http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a1%d7%a2/#comments Mon, 28 Dec 2015 11:14:24 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1383 מילים חמות מאימא שירן, חברה למסע: נכנסתי לבלוג במחשב כדי לראות את הסרטים, זה יותר נוח כשרואים בגדול. עברתי על הכל, באמת, ועם כל זה שעברתי את התהליך הזה בעצמי, מצמיא אותי לקרוא עוד חומר שאת כותבת, ולראות עוד סרטון. אבל, הרגשתי לרגע שקשה לי להגיב, שאני לא מוצאת את המילים, כי אני כבר בסוף,

הפוסט חברה למסע הופיע ראשון בהרטרס

]]> מילים חמות מאימא שירן, חברה למסע:

נכנסתי לבלוג במחשב כדי לראות את הסרטים, זה יותר נוח כשרואים בגדול.
עברתי על הכל, באמת, ועם כל זה שעברתי את התהליך הזה בעצמי, מצמיא אותי לקרוא עוד חומר שאת כותבת, ולראות עוד סרטון. אבל, הרגשתי לרגע שקשה לי להגיב, שאני לא מוצאת את המילים, כי אני כבר בסוף, כי עוד פחות משלושה שבועות (בע״ה ) אני אהיה אימא. ואז נזכרתי, בהודעה ששלחת לי בפייס, והודעת לי שאת בהריון (אני הייתי ממש לפני התחלה של הסבב השני של ההפריות).

אני חושבת שהרגע הזה יישאר חקוק בזיכרון שלי לנצח. אני זוכרת בדיוק איפה עמדתי במחלקה שלי, ואיך פתאום הרגשתי מנותקת מהגוף הפיזי שלי שנמצא כרגע בעבודה, והבנתי שסוף סוף יש לי משענת, שסוף סוף מישהו יבין אותי, וקשקשנו ככה במשך איזה 20 דקות עד שהתחילו לעשות לי פרצופים.
אבל אני זוכרת כמה התרגשתי, בפעם הראשונה הצלחתי להתרגש בכל התקופה הזו בשביל מישהי שהצליחה להיכנס להריון.
ידעתי על התהליך שלך עוד מימי "מכולת", והקשר בינינו היה מן on and off כזה, אבל מאותו רגע, כנראה באיזשהו מקום, הבנתי שהדברים הולכים להשתנות. הרגשתי מעודדת יותר.
וככה חזרנו לקשקש, התייעצתי איתך, ונתת לי רעיונות לגבי טיפולים אלטרנטיביים, ובעיקר שאבתי ממך כוח.

לאורך הזמן התקרבנו יותר, ותודה לאל על כך.
לא פעם ולא פעמיים אמרתי לך שאת מהווה כוח והשראה עבור אחרים וכמובן שגם עבורי.
אומרים תמיד שבן הזוג שלך הוא הrock שלך, וזה נכון, אבל גם חברים יכולים להיות ואת ללא ספק עבורי אבן טובה.
תמיד אמרת לי שהרגשות של הטיפולים יצופו לאורך ההריון וצדקת, אבל לא חשבתי שזה יהיה ככה גם בסוף, והנה הבלוג שלך פתח לי סכר לא קטן של דמעות של אושר, וכן, גם של כאב.
אני כ״כ שמחה שהעלת את הבלוג הזה, כי אני בטוחה שהוא יתן תמיכה לכל אותן נשים (וגם גברים) שעוברים את התהליך הזה שנקרא ׳טיפולי פוריות׳.

אני אוהבת אותך המון מעומק ליבי, ותמיד כאן בשבילך, בדיוק כמו שאת היית בשבילי.
עלי והצליחי!

אימא שירן- לבלוג
——————————————-

גם את מרגישה שאין לך עם מי לדבר על מה שאת עוברת? שרק מי שעוברת טיפולים יכולה להבין אותך? אנחנו פה בשביל למצוא לך שותפה למסע!

 

הפוסט חברה למסע הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a1%d7%a2/feed/ 0 פרגון לעצמי http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/#comments Fri, 25 Dec 2015 11:16:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1376 ירידים זו אחת החוויות שלי, אני אוהבת תמיד לראות דוכנים יפים, לחוות ולחוש מוצרים חדשים וכמובן להכיר אנשים מעניינים. היום אני בששי של פרגונים, פרגונים לעצמי, כי להנות זה החלק הכי חשוב בחיים. אז אני בודקת/מודדת/נוגעת/מצלמת, כי אני פשוט אוהבת דברים יפים שמרגשים אותי. שבת שלום מהיריד של נתנאלה בחולון!   —————————— את זוכרת לפרגן

הפוסט פרגון לעצמי הופיע ראשון בהרטרס

]]> ירידים זו אחת החוויות שלי, אני אוהבת תמיד לראות דוכנים יפים, לחוות ולחוש מוצרים חדשים וכמובן להכיר אנשים מעניינים.
היום אני בששי של פרגונים, פרגונים לעצמי, כי להנות זה החלק הכי חשוב בחיים.
אז אני בודקת/מודדת/נוגעת/מצלמת, כי אני פשוט אוהבת דברים יפים שמרגשים אותי.
שבת שלום מהיריד של נתנאלה בחולון!

 

Untitled design (13)

Untitled design (14)

Untitled design (12)

——————————
את זוכרת לפרגן גם לעצמך? מה לך עושה כיף בתקופה הזו?
עדי

הפוסט פרגון לעצמי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/feed/ 0 הצורך הכי חזק http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%96%d7%a7/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%96%d7%a7/#comments Tue, 22 Dec 2015 11:32:46 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1372 היא ידעה שהיא תהיה אמא! אמנם היא לא זכתה בזוגיות, אבל האמינה שמהר מאוד היא תסתכל במראה ותראה בטן קטנה מבצבצת מבעד לחולצה. הזמן עבר, היא הגיעה לאיכילוב, בחרה זרע, בתקווה שהגנים מספיק טובים – נאה, גבוה, שחום, שיער חום, חיפשה בו משהו שיזכיר לה את עצמה. הרופאים שידרו לה שהינה עוד רגע והיא נקלטת,

הפוסט הצורך הכי חזק הופיע ראשון בהרטרס

]]> היא ידעה שהיא תהיה אמא!
אמנם היא לא זכתה בזוגיות, אבל האמינה שמהר מאוד היא תסתכל במראה ותראה בטן קטנה מבצבצת מבעד לחולצה.
הזמן עבר, היא הגיעה לאיכילוב, בחרה זרע, בתקווה שהגנים מספיק טובים – נאה, גבוה, שחום, שיער חום, חיפשה בו משהו שיזכיר לה את עצמה.
הרופאים שידרו לה שהינה עוד רגע והיא נקלטת, הזרעה ועוד הזרעה, והלחץ של הגיל דופק על חלונה, היא כבר לא צעירה.
והיא האמינה שהיא תהיה אמא, לא משנה הדרך, משנה התוצאה.
היא עברה שלב ל-ivf, והתכוננה לשאיבה, אבל אחרי שהרופא שאב את הנוזל אף ביצית לא נמצאה.
היא הבינה שהיא יכולה להילחם ולהילחם, ולמצוא את עצמה שנים מחכה ומחכה, אבל המשפט הדהד לה בראש שהיא תהיה אמא ויהי מה!
היא פנתה לרופא פרטי, וביקשה ממנו שלזרע שלה יוסיף גם ביצית, מישהי שגם מזכירה אותה, כדי שאף אחד לא ידע.
והיום היא אמא, אחרי הריון מאתגר, פשוט לא היה, אבל היא יודעת שהיא זכתה במשפחה!


Untitled design (10)
——————————————
האם גם את מוכנה לעשות הכול בשביל להיות אמא?
עדי 

הפוסט הצורך הכי חזק הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%96%d7%a7/feed/ 0 החברות שלי http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments Mon, 21 Dec 2015 11:40:44 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1362 חברות זה לכל החיים גם כשהסטטוס משתנה, גם כשכל אחת פונה לעיסוק אחר או עוברת לגור במקום אחר, החברות נשארת. לא תמיד הן מבינות, לא תמיד הן יודעות מה להגיד, ולרובן ההריון בא די בקלות, אבל הן פה, שומעות אותי, בוכות איתי, צוחקות איתי. גם אם מתרחקים צריך לדעת איך לחזור. אוהבת כל אחת בדרך

הפוסט החברות שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> חברות זה לכל החיים
גם כשהסטטוס משתנה, גם כשכל אחת פונה לעיסוק אחר או עוברת לגור במקום אחר, החברות נשארת.
לא תמיד הן מבינות, לא תמיד הן יודעות מה להגיד, ולרובן ההריון בא די בקלות, אבל הן פה, שומעות אותי, בוכות איתי, צוחקות איתי.
גם אם מתרחקים צריך לדעת איך לחזור.
אוהבת כל אחת בדרך אחרת ושונה.
השאר פחות בקטע של תמונות (-:

 

1- תוכן

 

2- תוכן

3- תוכן

————————————————
ואת? איך את עוברת את התהליך מול החברות שלך?
עדי

 

הפוסט החברות שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 0 קבוצת המומחים הרטרס- טיפולי פוריות http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%a1-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%a1-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa/#comments Sun, 20 Dec 2015 12:10:51 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1316 עוד נשים נוספו לקבוצה ועוד מומחים הצטרפו לבית שלנו.. בוחרת לשתף אתכן בפוסט מקסים של ד"ר אריה יגודה- רופא מומחה בקבוצה שלנו… שלום לכם. באתי לכאן לסייע ולתמוך באלו שעוברים את המסע המפרך בדרך לפרי בטן. בחרתי לפתוח בשיר מסע ,ובמספר הגיגים על טיפולי הפריה חוץ גופית להם אני שותף מזה כמעט שלושה עשורים. הפריה

הפוסט קבוצת המומחים הרטרס- טיפולי פוריות הופיע ראשון בהרטרס

]]> עוד נשים נוספו לקבוצה ועוד מומחים הצטרפו לבית שלנו..
בוחרת לשתף אתכן בפוסט מקסים של ד"ר אריה יגודה- רופא מומחה בקבוצה שלנו…
שלום לכם.
באתי לכאן לסייע ולתמוך באלו שעוברים את המסע המפרך בדרך לפרי בטן.
בחרתי לפתוח בשיר מסע ,ובמספר הגיגים על טיפולי הפריה חוץ גופית להם אני שותף מזה כמעט שלושה עשורים.
הפריה חוץ גופית נוסטלגיה ומבט אל העתיד.
מטכניקה "ניסיונית" שנויה במחלוקת לטיפול רוטיני יום יומי מקובל.
דר אריה יגודה.
בשנת 1978 הייתי סטודנט לרפואה.
באותה שנה בחודש יולי בדיוק יום אחד לאחר שחגגתי את יום הולדתי העשרים ושש .נולדה בבית החולים הכללי אולדהם בבריטניה תינוקת בשם לואיז בראון.
העשרים וחמישה ביולי של אותה שנה .היום בו נולדה לואיז מהווה עבורי עד היום ציון דרך משמעותי במקצוע הזה שאני עוסק בו שנים לא מעטות.
ולא רק עבורי אלא גם עבור האנשים ששמו להם מטרה בחיים לעזור להביא לעולם צאצאים.
אבל בעיקר הוא חשוב עבור אותם זוגות שבזכות התבונה והתעוזה של צמד חוקרים וצוות מסור הפכו ויהפכו להורים.
יש אחרים שבוודאי יחלקו עלי ויאמרו ,שבעצם היום שבו נוצרה ההפריה או היום שבדיקת תבחין ההריון של אימה של לואיז הייתה חיובית , הוא היום ההיסטורי.
לאלה אומר שזה ממש ממש לא משנה איזה רגע נגדיר כהיסטורי.
מה שמשנה הוא מה שקרה.
ומה שיותר חשוב הוא מה שקרה מאז, מאותו זמן שגילינו שאפשר לבצע הפריה חוץ גופית.
פתאום נוצר ענף חדש ברפואה. ענף "ההפריה החוץ גופית."
ההתחלה לא הייתה פשוטה ,מלאה בחששות, דעות קדומות ,ותיאוריות מפחידות שלא היה להן כל בסיס מדעי.
יש שראו בעוסקים במלאכה אלכימאים המתערבים במעשיו של אלוהים, וניסו בחקיקה וכן בהפחדה מיסטית כמעט ,לגנוז את הטכניקה המתפתחת.
אבל הרצון להוליד ילדים והדחיפה של הרופאים והמדענים שרצו להיות חלק מהתהליך החלוצי הזה ,דחק הצידה את המתנגדים ורכבת ההפריה החוץ גופית החלה לדהור במלוא הקיטור לעבר עתיד מבטיח.
הוותיקים בוודאי זוכרים את מיעוט המשתתפים בכנסים הראשונים, והיום הם עומדים ומשתאים למראה המון המשתתפים.
הוותיקים גם זוכרים את העובדה שאז לדוגמא ערבבנו בעצמנו את המדיומים וייצרנו את הפיפטות כמו אמני זכוכית.
היום הדברים שונים. לא צריך לייצר. רק להזמין.
ולאחר שכמובן משלמים מגיע השליח נושא עמו מדיום מוכן לכל מטרה ופיפטה ומחט ייעודית לכל פעולה.
ואנחנו כל כך רגילים שזה קורה כך באופן טבעי ושגרתי, שאפילו לא שמים לב שזה משהו שפעם בכלל לא היה.
חוץ מזה יש לנו גם שפה משלנו. שפה שהיא בעצם אוסף של תהליכים ביולוגיים ,קיצורים לתיאור פעולות ,ושמות מסחריים של כלים ועזרים.
ההתקדמות בשטח ההפריה החוץ גופית הייתה מהמהירות ביותר ברפואה של המאה שעברה.
בתחום הקליני טכנולוגי ,הפכנו את שאיבת הביציות לתהליך פשוט עם רמת סיכון נמוכה מאד.
אפשרנו למטופלות לצפות בעוברים לפני החזרתם לרחם.
הפכנו את החזרת העוברים מהחזרה עיוורת להחזרה תחת בקרת הדמיה.
ארסנל התרופות גדל ושיטת היצור שונתה.
לא עוד תזקיקי שתן לא טהורים. אלא תרופות המכילות את ההורמון הטהור.
נכון נשארנו עדיין בעידן המזרק והמחט ,אולם הגישה החדשה מאפשרת לאישה להזריק בעצמה כמויות מדודות ומדויקות ללא צורך בשבירת אמפולה והמסת אבקות.
בנושא המעבדתי עשינו מספר צעדי ענק.
הקפאנו עוברים.
לאחר מכן ומאוחר יותר ביציות.
שינינו את שיטת ההקפאה.
פרצנו את גבולות מעטפת הביצית והזרקנו פנימה את הזרע.
פיתחנו טכניקה להבשלת ביציות מחוץ לגוף והפרייתן במועד מאוחר לשאיבה.
פיתחנו בדיקות גנטיות כבר לשלב העוברי המוקדם.
אפשרנו לצפות בעוברים בזמן אמת מכל מקום דרך המחשב או דרך מכשיר הטלפון החכם.
שינינו פרוטוקולי טיפול הפריה וגידול. כל זאת כדי להשיג יותר ויותר הריונות.
כשאני כך מביט לאחור ואפילו גם קדימה לעתיד אני רואה קודם כל דרך.
דרך שמאחוריה עומדים כל כך הרבה אנשים שכל אחד ואחד מהם עזר להניח אדן ועוד אדן ,פס ועוד פס, והכול כדי לבנות את הרכבת הזאת שממשיכה לדהור קדימה.
כשדוהרים קדימה במלוא המרץ צריך להעלות את השאלה לאן ?.
מה כיוון העתיד?.
שתי תעלומות מעסיקות אותנו.
האחת הינה הרחם.
הרחם אותו מקום שאנו מחזירים אליו את העוברים שיצרנו. ,
אותם עוברים שהתחילו חייהם כתא זרע וביצית ששאבנו ,בודדנו ,קילפנו ,חיברנו ,העברנו מצלוחית לצלוחית ,ממדיום למדיום ,צפינו בגדילתם ואפילו דירגנו אותם.
היינו להם "בייבי סיטר ".
ואז ברגע אחד כשהחזרנו אותם לרחם נפרדנו מהם ושלחנו אותם לעולם בלתי נודע. לעולם שאת תהליכיו עדיין איננו מבינים.
וכאן העתיד לכאן הרכבת דוהרת. לחקר של מה קורה שם ברחם מרגע ההחזרה.
להבנה ולידיעה מה קורה עם העוברים שם במחשכים.
זה העתיד ,זה מה שנצטרך לפצח בשנים הקרובות.
ויש ,יש חוקרים רבים שמנסים .ואחת לכמה זמן אנחנו מתבשרים על עוד חלק שמתגלה בפאזל הזה.
התעלומה השנייה שמלווה אותי מדי דיקור לשאיבת ביציות היא :העובדה שלא ניתן לדעת לפני השאיבה האם הזקיק באמת מכיל ביצית.
תמיד זו אכזבה נוראית למטופלת ולמטפל לסיים שאיבה ללא ביציות.
העתיד בוודאי יביא עמו אמצעי הדמיה שלא יהא מבוסס על מדיד עקיף ,אלא ידגים בבירור את הביצית.
כך נוכל להיות יותר מדויקים ולהימנע מדיקורי שחלות מיותרים.
אפשר לחלום על עוד דברים.
אני מסתפק בשניים אלו.
מחכה להעמיס אותם על הרכבת הדוהרת ,ולהמשיך קדימה.
כל הזכויות שמורות לדר אריה יגודה 9 בנובמבר 2015.

_____________________________________________________

מזמינה אותך לקבוצה שלנו לחצי

עדי

הפוסט קבוצת המומחים הרטרס- טיפולי פוריות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%a1-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa/feed/ 0 בחירת רופא http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90/#comments Sun, 20 Dec 2015 09:55:37 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1359 אחרי 4 חודשים שחיכיתי לתור, אני מגיעה לרופא. נכנסת בהתרגשות, כולי ציפייה שאולי הוא יביא את הישועה. והוא – מעיין בדפים שהבאתי, בכלל לא מסתכל עלי או שואל שאלות, ואז נותן לי מלא דפים ותיק זריקות, "חבל על הזמן תתקדמי שלב". מה? איך? כמה? למה? מה רע בלקחת כדורים ולעשות הזרעות? הוא מחזיק לי את היד

הפוסט בחירת רופא הופיע ראשון בהרטרס

]]> אחרי 4 חודשים שחיכיתי לתור, אני מגיעה לרופא.
נכנסת בהתרגשות, כולי ציפייה שאולי הוא יביא את הישועה.
והוא – מעיין בדפים שהבאתי, בכלל לא מסתכל עלי או שואל שאלות, ואז נותן לי מלא דפים ותיק זריקות, "חבל על הזמן תתקדמי שלב".
מה? איך? כמה? למה? מה רע בלקחת כדורים ולעשות הזרעות?
הוא מחזיק לי את היד חזק, ואני מרגישה שזהו, מצאתי את הרופא הכי מתוק, מכיל ואכפתי,
אני שואלת בתמימות – "אבל איך אני אמורה להזריק?"
האחיזה על היד שלי מתהדקת, ואז בלי הכנה רגשית מוקדמת, אחרי שכבר שילמתי לו 1200 שקלים חדשים, הוא אומר- תסתכלי ביוטיוב״.
יצאתי ולא חזרתי אליו שוב.
כנראה גם רופאים הם בני אדם – מערכון של הישראלים.

———————————————
אילו חוויות היו לך בבחירת רופא?
עדי

הפוסט בחירת רופא הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90/feed/ 0 סיכום שנה http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%94/#comments Fri, 18 Dec 2015 10:57:57 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1398 שנת 2015 עבורי הייתה שנה מעניינת ומאתגרת, הרגשתי איך פתאום כל חלקי הפאזל של החיים שלי מתחברים למשהו שלם. לפני כ-13 שנים קיבלתי במתנה וסטבוליטיס, התמודדות לא קלה לבחורה צעירה שהיא רק בתחילת חייה המיניים. אחרי תקופה מאתגרת עם הרבה כאבים ואי ודאות החלטתי לעשות ניתוח, בדיוק באמצע השירות הצבאי שלי, הלכתי בהרגשה ברורה שאחרי

הפוסט סיכום שנה הופיע ראשון בהרטרס

]]> שנת 2015 עבורי הייתה שנה מעניינת ומאתגרת, הרגשתי איך פתאום כל חלקי הפאזל של החיים שלי מתחברים למשהו שלם.
לפני כ-13 שנים קיבלתי במתנה וסטבוליטיס, התמודדות לא קלה לבחורה צעירה שהיא רק בתחילת חייה המיניים.
אחרי תקופה מאתגרת עם הרבה כאבים ואי ודאות החלטתי לעשות ניתוח, בדיוק באמצע השירות הצבאי שלי, הלכתי בהרגשה ברורה שאחרי הניתוח אני אוכל לקיים יחסי מין, דבר שלרוב האנשים בא נורא בקלות, פתאום בא אליי כקושי מאוד גדול.
לאורך כל התקופה אמא שלי אמרה לי, "את בסוף תספרי את הסיפור שלך ותתני תקווה להרבה נשים", ואני הלכתי עם התחושה הזאת בלב כמעט 13 שנים, אבל ידעתי שאין לי אומץ לפתוח בפני כולם את הדברים, בכל זאת זה נושא שרוב האנשים ממש לא מדברים עליו.
אחרי כמה שנים, ואינסוף תמיכות רגשיות ותמיכה מצד הרפואה האלטרנטיבית, קיבלתי מתנה נוספת אנדומטריוזיס, הפעם הכאבים תקפו מכל מקום, שוב הייתי בזוגיות חדשה, אחרי שהזוגיות עם הוסטבוליטיס לא צלחה, ושוב הייתי צריכה להתמודד עם הקשיים בחיי המין ועם ההתמודדות הרגשית של כל מה שהמילה הזאת מביאה עימה. ועדיין המשפט של אמא היה חקוק בראשי וידעתי שלפחות עם הסביבה הקרובה אני חייבת לדבר, לפחות עם החברים, להעלות את המודעות וכך היה.
פתאום הבנתי שאני לא לבד, שהמון נשים סובלות ממה שאני סובלת ורק שומרות את זה לעצמן ולא תמיד יודעות איך להתמודד.
עברו השנים והכרתי את רוני, החצי השני של הרטר'ס, וביחד קיבלנו במתנה את טיפולי הפוריות, ידעתי שאלוהים רומז ומטפטף לי שהוא לא סתם מעניק לי כל כך הרבה מתנות מאתגרות, שלא סתם אני עוברת את כל מה שאני עוברת, וטיפולי פוריות לעומת קשיים בחדר המיטות יכלו להיתפס כמשהו הרבה יותר "סקסי" כלפי חוץ.
אחרי 3.5 שנים של התמודדות עם הטיפולים, קשיים רגשיים אבל בעיקר פיזיים, ובחירה מאוד ברורה לשתף את כל מי שסביבי במה שאני עוברת כי אני ממש לא מתביישת ברצון שלי להיות אמא, להפך – אני מרגישה כמו לביאה שנלחמת!
השנה זכיתי במתנה נוספת, ארבל, מתנה שמפצלת את חיי ל-2.
רוני תמיד מזכיר לי שאם לא הייתי עוברת את מה שאני עוברת, לא הייתי עושה את מה שאני עושה היום.
לפני חצי שנה, בעקבות כל מה שעברתי ומתוך רצון לספר את הסיפור שלי ולעזור לאחרות, הבלוג שלי עלה לאויר. מאז ובכל יום הוא מפתיע אותי כל יום מחדש!
בשבילי "הרטר'ס" הוא מיזם שמטרתו לתת מענה לכל אישה וזוג במסע להורות – כי אני יודעת שכל מה שאני עובדת עליו, אם היה אותו כשאני הייתי בטיפולים יכול היה לעזור לי להעביר את התקופה הזאת אחרת.
שתהיה לכל אחת שנה טובה של בטא חיובית שבסופה היא תצא בידיים מלאות, בריאה ומאושרת.


2016-רטרס
—————————————————————————–
איך עברה עליך שנת 2015 ומה את מאחלת לעצמך לקראת 2016?
עדי

 

הפוסט סיכום שנה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%94/feed/ 0 רזה = מאושר? http://www.retters.co.il/%d7%a8%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%a8%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/#comments Fri, 18 Dec 2015 00:16:14 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1354 היום אני מרגישה נשית ויפה. כל השנים הייתי ילדה די שמנה בלשון המעטה. אני זוכרת שיום אחד איזה ילד צעק לי – שמנה! אמא שלי יכלה לאכול אותו באותו הרגע. השבוע כרגיל נכנסו לבית האח הגדול מלא נשים, כשאף אחת מהן לא שמנה, ואותי מעניין למה זה. איך זה הגיוני שאנחנו  מהוות חלק גדול באוכלוסיה

הפוסט רזה = מאושר? הופיע ראשון בהרטרס

]]> היום אני מרגישה נשית ויפה.
כל השנים הייתי ילדה די שמנה בלשון המעטה.
אני זוכרת שיום אחד איזה ילד צעק לי – שמנה!
אמא שלי יכלה לאכול אותו באותו הרגע.
השבוע כרגיל נכנסו לבית האח הגדול מלא נשים, כשאף אחת מהן לא שמנה, ואותי מעניין למה זה.
איך זה הגיוני שאנחנו  מהוות חלק גדול באוכלוסיה ומודל היופי בתעשייה עדיין לא השתנה?
אחר כך מתפלאים למה לאנשים יש תסביכים, ולמה כולם מייסרים את עצמם רק כדי להיות רזים!
מי אמר שרזה = מאושר?
לתקשורת יש הרבה כוח, הייתי מצפה שישימו לב מה הם משדרים ואיך זה יוצא!
הגיע הזמן לתת במה גם לאישה הממוצעת, שיש לה הרבה מה להציע בעיקר מהכיוון של התחת (-:
שבנות ובנים בכל גיל ילמדו לא להתבייש, לאהוב את עצמם ולקבל את מה שיש.
Untitled design (4)—————————————————————
תזכרי לאהוב את עצמך בכל שלב ובכל מצב.
עדי

הפוסט רזה = מאושר? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a8%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8/feed/ 0 בקרוב http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91/#comments Wed, 16 Dec 2015 00:16:11 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1349 בתקופת הטיפולים אנחנו רצות קדימה, ״מפחדות״ להתעכב בעוד חודש ועוד חודש ולקחת הפסקה. לפעמים ההפסקה הכרחית – קודם כל כדי לצבור כוחות, אבל גם כדי להתארגן. לעשות עוד בירור, לחשוב איך נכון להמשיך, אולי בכלל להחליף בית חולים או רופא. כל עשיה מקדמת אותנו לעבר המטרה, אבל עשיה ללא מחשבה תחילה, יכולה הרבה פעמים לעכב

הפוסט בקרוב הופיע ראשון בהרטרס

]]> בתקופת הטיפולים אנחנו רצות קדימה,
״מפחדות״ להתעכב בעוד חודש ועוד חודש ולקחת הפסקה.
לפעמים ההפסקה הכרחית – קודם כל כדי לצבור כוחות, אבל גם כדי להתארגן.
לעשות עוד בירור, לחשוב איך נכון להמשיך, אולי בכלל להחליף בית חולים או רופא.
כל עשיה מקדמת אותנו לעבר המטרה, אבל עשיה ללא מחשבה תחילה, יכולה הרבה פעמים לעכב את התוצאה.
הגיע הזמן שיהיה סדר, שכל אחת תדע מה היא צריכה לעשות בהתאם למה שמתאים לה – בקרוב הרטר'ס עושים לך סדר בבלאגן!

—————————————————-
תזכרי לעקוב אחרי העדכונים כדי לדעת את כל הפרטים
עדי

הפוסט בקרוב הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91/feed/ 0 חתונות ומה שבינהם http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%9d/#comments Sun, 13 Dec 2015 11:14:17 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1304 מגיעה לחתונה/מרגישה יפה/למרות שאני נפוחה/יום לפני שאיבה/לובשת שמלה מעט רחבה/נכנסת לאירוע במטרה לשכוח לערב אחד את מה שקורה/מחכה לדעת באיזה שולחן אני יושבת/פתאום מאחוריי מגיחה חברה/היא מלטפת לי את הבטן ואומרת- ״את בהריון/איזה מרגש/התפללתי בשבילך ונתתי ברכה״.. כן, אני עונה, בהריון מההורמונים, תודה… כמה פעמים לפעמים אנחנו עומדות בסיטואציות במיוחד באירועים משפחתיים או של חברים

הפוסט חתונות ומה שבינהם הופיע ראשון בהרטרס

]]> מגיעה לחתונה/מרגישה יפה/למרות שאני נפוחה/יום לפני שאיבה/לובשת שמלה מעט רחבה/נכנסת לאירוע במטרה לשכוח לערב אחד את מה שקורה/מחכה לדעת באיזה שולחן אני יושבת/פתאום מאחוריי מגיחה חברה/היא מלטפת לי את הבטן ואומרת- ״את בהריון/איזה מרגש/התפללתי בשבילך ונתתי ברכה״..
כן, אני עונה, בהריון מההורמונים, תודה…

כמה פעמים לפעמים אנחנו עומדות בסיטואציות במיוחד באירועים משפחתיים או של חברים ואנחנו לא יודעות איך להגיב?

"אוי בקרוב אצלך", "מה כל כך קשה להביא ילדים- כשאני רציתי באותו יום נכנסתי", "ללמד את רוני מה לעשות"?

ועוד אי אלו הגיגי חוכמה.

אני תמיד בחרתי להגיב, בנימוס אגב, ולא להשאיר מקום למחשבות.

אז תודה לכל המתעניינים, תזכרו שגם אנחנו לפעמים נמצאות בצד השני של המתעניינות והרבה פעמים אמירות ששולחות לנו חץ ללב נאמרות ממקום אמיתי וטוב.

בדרך לחתונה

————————————————————-

מוזמנת לשתף איך את מרגישה בסיטואציות האלה,

עדי

הפוסט חתונות ומה שבינהם הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%9d/feed/ 0 מצפה ומצפה, יושבת ומחכה… http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94/#comments Wed, 09 Dec 2015 11:54:49 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1313 מצפה ומצפה, יושבת ומחכה.. מתלבטת איפה לעשות את הבטא, מאמינה שמשנה מקום משנה מזל אבל האם זה נכון? כבר התחברתי לאחות שמוציאה ממני דם, לפעמים אני רואה אותה כל כך הרבה פעמים במחזור טיפול שאני מרגישה שהיא חברה שלי גם. קמה בבוקר, מסתכלת במראה, משדרת אנרגיות טובות ומתפללת לראות מספר שקרוב למספר האורחים באמפי בקיסריה,

הפוסט מצפה ומצפה, יושבת ומחכה… הופיע ראשון בהרטרס

]]> מצפה ומצפה, יושבת ומחכה..
מתלבטת איפה לעשות את הבטא,
מאמינה שמשנה מקום משנה מזל אבל האם זה נכון?
כבר התחברתי לאחות שמוציאה ממני דם, לפעמים אני רואה אותה כל כך הרבה פעמים במחזור טיפול שאני מרגישה שהיא חברה שלי גם.
קמה בבוקר, מסתכלת במראה, משדרת אנרגיות טובות ומתפללת לראות מספר שקרוב למספר האורחים באמפי בקיסריה,
מנסה להעביר את הזמן, מבקשת מכולם להתפלל, להחזיק אצבעות ברגליים ובידיים העיקר שזה יהיה מאחוריי,
רוצה להשתין על מקל, קוראת בפורומים ומבינה שזה סתם.
בתוכי אני יודעת שלא משנה מה אעשה זה לא בשליטתי ואם הילד הזה אמור להיות שלי זה לא תלוי בי.
שעה עוברת ועוד שעה, אני נכנסת כל דקה לבדוק אם יש כבר תוצאה, לקראת 14:00 אני נכנסת כל שנייה, מרעננת ומרעננת או מחכה לצלצול שיגאל אותי מהציפייה.
הגיע 15:00, אני כבר לקראת התמוטטות, לא מצליחה לחשוב על שום דבר, אולי הפעם אני אזכה לראות מספר יותר גדול מ-5!

14 ימים של ציפיה עוד רגע מאחורי ולי נשאר לזמזם בראש שיר תפילה לי ולכל הבנות שנמצאות בציפיה.
ציפייה קלה לכולן ולאחת מיוחדת לליבי במיוחד! אמן ותהיי תשובה חיובית…

 

 

 

הפוסט מצפה ומצפה, יושבת ומחכה… הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94/feed/ 0 האוליטימטום שהפך לאור http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8/#comments Mon, 30 Nov 2015 14:11:11 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1247 אני ודודו הכרנו בגיל 30-31, עברנו לגור יחד אחרי חודשיים והתחתנו אחרי 8 חודשים. עוד לפני החתונה פניתי לרופא נשים וביקשתי לעשות בדיקות פוריות גם בגלל בעיה של אי סדירות בווסת וגם בגלל עודף המשקל של שנינו. בבדיקה התברר שישנה בעיה של זרע חלש ושלי יש שחלות פוליציסטיות. קצת אחרי החתונה עברנו לגור בפתח תקווה

הפוסט האוליטימטום שהפך לאור הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני ודודו הכרנו בגיל 30-31, עברנו לגור יחד אחרי חודשיים והתחתנו אחרי 8 חודשים.

עוד לפני החתונה פניתי לרופא נשים וביקשתי לעשות בדיקות פוריות גם בגלל בעיה של אי סדירות בווסת וגם בגלל עודף המשקל של שנינו. בבדיקה התברר שישנה בעיה של זרע חלש ושלי יש שחלות פוליציסטיות.

קצת אחרי החתונה עברנו לגור בפתח תקווה ופנינו לבלינסון למחלקת פוריות לברר איך אנחנו הופכים להורים. הרופא שקיבל אותנו אמר לנו שלפי הבדיקות לדעתו טיפול שניים ונהיה הורים.  לקח לנו ארבע שנים שכללו 3 הפלות, (הריון כימי אחד ושני הפלות אבל בתיק מצוינים שלושה הפלות) אחרי ההפלה השנייה עשיתי ניתוח שרוול שמנע ממני לחזור לטיפולים למשך שנה ובינתיים באותה שנה גם פנינו למועצה לשלום הילד והמראיינת אמרה שמאוד נראה לה שנהיה מועמדים ראויים אולם… בגלל בעיית המשקל של דודו ייתכן וישללו אותנו. מסתבר שלהורים לא בריאים, כשמעשנים ושמנים נכללים תחת הגדרה זו, לא תמיד מאשרים אימוץ מחשש שנמות מוקדם.

דודו עשה את הניתוח שנה אחרי… שנינו הורדנו 50 קג' כל אחד ואז אחרי שנה חזרנו לטיפולים. הטיפול הראשון היה מוקפאים… הוא לא הצליח. ואז היינו צריכים להתחיל טיפול חדש לשאיבה הפעם בשונה משאר הטיפולים לא סיפרנו כלום לאף אחד, לא חברים ולא משפחה וזה כי נמאס לנו לאכזב אחרים והקושי הזה לספר שלא הצליח שוב…  אני זוכרת שבבדיקת האולטרסאונד האחרונה נמצאו בערך 20 זקיקים ראויים לשאיבה. השאיבה הזאת הייתה שונה… הפסקתי לנשום ונאלצו להוציא אותי מחדר הניתוח ולהנשים אותי, דודו היה בחוץ לבד… דואג מאוד והוא לא יכל לשתף אף אחד בעניין, הוא מאוד פחד.

כשהתעוררתי בחדר ההתאוששות ושאלתי כמה ביציות שאבו ואמרו 8 התפוצצצצצתי מעצבים, השתוללתי וצעקתי שיחזירו אותי מייד ויוציאו את כל הביציות ! שאם עד כה לא הצלחנו להביא ילד כששאבו בין 16-23 ביציות אין מצב שיצליחו עם 8. כעסתי מאוד ! אבל הם סרבו… יצאתי משם בוכה ואמרתי לדודו שאני עם הטיפולים גמרתי.

למחרת ההחזרה הודיעו לי שמתוך 8 ביציות ישנם 5 עוברים טובים, אמרתי להם שאני לא רוצה אותם והם מוזמנים להקפיא או לזרוק אותם אבל הם אמרו שבלי חתימה אסור להם לעשות כלום. הבטחתי שאגיע מחר עם דודו לחתום על הקפאה.

באותו יום שלחתי טפסים שוב לוועדה לשלום הילד עם הנתונים החדשים של דודו ושלי בדואר רשום.

יום ההחזרה הגיע ואנחנו באנו לחתום על הקפאת עוברים אבל הצוות בבלינסון תכננו לנו מארב.

דר פינקס, הפסיכולוגית ואחות בכירה שפשוט התחננו ולחצו והפעילו כל כוח אפשרי כדי לשכנע אותי להחזיר עוברים, כמה שארצה ואני סירבתי, הם ביקשו מדודו לשכנע אותי אבל דודו אמר… אני רוצה מאוד אבל זה הגוף שלה… לא יכול לחייב אותה.

בשלב מסוים התייאשתי מהוויכוח, אמרתי אם תחזירו לי 3 אני אכנס והם הסכימו.

האולטימטום שלי היה מתוך בטחון שיסרבו אבל מרגע שהסכימו לא נותר לי אלא להיכנס.

אחרי שבועיים קיבלתי תשובה חיובית... אמרתי להם שהיו כבר כאלה…

אחרי עוד שבועיים ראיתי דופק של שני שקים, גם זה היה כבר אבל האמונה התחילה לפעול ועדיין בחרנו לא לספר כלום לאף אחד. הלכתי כל שבוע לבדיקת אולטרסאונד כדי לוודא שהכל דופק וגיליתי שלא הכל… בשבוע 8 עובר אחד הפסיק דופק.

בשלב הזה בחרתי לספר לחברה טובה ולאחיינית שלי שסמכתי עליהן שלא ידברו. למשפחה סיפרתי אחרי שבוע 12 וכמובן שאין לתאר את השמחה ! היה הרבה פחות קשה לספר שעובר אחד נדם כי כולם התרכזו בזה שקיים בתוכי חיי.

אור נולד בשבוע 39.5 במשקל 2.800, ילד מושלם !

תמונה 1תמונה 2תמונה 3

אחריו בחודש מאי 2014 הייתה שוב הפלה של תאומים בשבוע עשירי.

ובאוקטובר 2014 גיליתי גוש בשד שהתברר כסרטני ולכן לצערי לא אוכל לנסות שוב הריון עד 2017, יש לנו כרגע 4 מוקפאים ואנחנו לא יודעים אם ננסה שוב או לא אבל אנחנו לא מרגישים חסרים יותר, אנחנו משפחה גם עם ילד אחד.

את החלום שלי הגשמתי – אני אמא  !!!

תמונה 5 תמונה 6 תמונה 7 תמונה 8

————————————————–

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

פיבי

הפוסט האוליטימטום שהפך לאור הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8/feed/ 2 כך הצלחתי להיכנס להריון נגד כל הסיכויים http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%99/#comments Sat, 28 Nov 2015 12:51:07 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1239 לפני למעלה מעשור, רצינו להרחיב את המשפחה אבל התקשיתי להיכנס להיריון. בגיל 34 מצאתי את עצמי מבקרת אצל מספר רופאים וכולם הודיעו לי כי אני נמצאת בגיל הבלות וכי הסיכוי שלי להיכנס להריון הוא רק מתרומת ביצית. חוויתי מנו פאוזה מוקדמת, אחרי לידת שני ילדי הראשונים המחזור שלי פשוט נעלם. הפרוגנוזה לגבי הסיכוי שלי להיכנס

הפוסט כך הצלחתי להיכנס להריון נגד כל הסיכויים הופיע ראשון בהרטרס

]]> לפני למעלה מעשור, רצינו להרחיב את המשפחה אבל התקשיתי להיכנס להיריון. בגיל 34 מצאתי את עצמי מבקרת אצל מספר רופאים וכולם הודיעו לי כי אני נמצאת בגיל הבלות וכי הסיכוי שלי להיכנס להריון הוא רק מתרומת ביצית. חוויתי מנו פאוזה מוקדמת, אחרי לידת שני ילדי הראשונים המחזור שלי פשוט נעלם. הפרוגנוזה לגבי הסיכוי שלי להיכנס להריון, הייתה אפסית בגלל פרופיל הורמונלי לא תקין ונותר לי רק לנסות טיפולי פוריות ולהתפלל להצלחת התהליך. אחרי טיפול ניסיוני שהוגדר כ'אחרון' הודיע לי הרופא כי התהליך 'לא עובד' ושבזה הסתיים עידן האימהות שלי. הוא יעץ לי לקבל את המציאות כפי שהיא ולהסתפק בעובדה שיש לי שני ילדים. אבל… אני לא וויתרתי.

התחלתי לחפש פתרונות אחרים וגם אחרי שכל המומחים בתחום הסבירו לי שוב ושוב שאין לי שום סיכוי החלטתי לא להיכנע. הבנתי שעלי לצאת מהמתח ו'לשחרר' את עצמי מהפאזה המלחיצה בה נמצאתי וללמוד להירגע וכך עשיתי. למרות זאת המשכתי להתעניין כל הזמן מה חדש בתחום. אחרי זמן מה, שמעתי 'במקרה' שיש מישהי שמטפלת בשיתוף 'מכון פועה' בנשים שלא מצליחות להיכנס להיריון "באמצעות תרגילים". פניתי אליה והתייעצתי. אמרו לי שאין לי מה להפסיד והומלץ לי לנסות את 'השיטה לא שמעתי על זה מעולם והייתי די סקפטית אבל החלטתי לנסות. נכנסתי למשמעת של תרגול יומיומי מוקפד כאשר אני עושה זאת בכל רגע אפשרי. כל אותה עת הייתי חדורת מוטיבציה ומלאת תקווה ואמונה בדרכי ובשיטה. אחרי כחודש משלמדתי את הטכניקה, המחזור חזר בהדרגה. מסתבר שהייתי 'תלמידה מצטיינת' וההקפדה על התרגול עשתה את שלה וחזרתי לקבל מחזור מידי חודש. זה הפך להיות חלק מהחיים שלי ואז – קרה הלא יאומן !!! נכנסתי להיריון.

הייתי המומה וכך גם בעלי ולאושרנו לא היה גבול. אחרי כתשעה חודשים, ילדתי את בתי והיום אני אימא גאה לשלושה ילדים. מאז ועד היום לא הפסקתי לטפל ואני מאושרת שנפלה בחלקי זכות לעזור לנשים להביא ילדים לעולם". הבטחתי לעצמי שאם אצליח להרות אעזור לנשים וכך אני עושה אני עזרתי ועדיין עוזרת להרבה נשים עם בעיות פוריות: אל ווסת,הריון גיל המעבר. ועושה זאת עם גאווה גדולה.
כמטפלת שעברה בעצמה את התהליך אני מציעה למטופלות שלי את ההבנה העמוקה למצבן, מקצועיות, סבלנות, התמקדות, נחישות והתמדה וכמובן את מלוא המחויבות וההשקעה להשגת המטרה. יש לי סיפוק רב לטפל בנשים שעברו (או עדיין עוברות) שבעת מדורי גיהנום בניסיון להרות, לעיתים במשך שנים ארוכות וללא הצלחה. באמצעות התרגילים של שיטת אביבה, נשים רבות מאוד מצליחות סוף סוף להיכנס להיריון, תוך תקופה קצרה של מספר שבועות ! כיום, 'פזורות' ברחבי הארץ אמהות מאושרות עם ילדים רבים שאני רואה שותפה בלידתם. ידוע לי גם שבעתיד הקרוב עומדים להתחיל מחקר בבית החולים 'הלל יפה' בחדרה, כדי לחקור מבחינה קלינית את השפעות השיטה המהפכנית. כמו כן, השיטה כבר משמשת כחלק מהטיפול שניתן לנשים בבתי חולים שונים ברחבי הארץ, כחלק מהכנה לטיפולי פריון במטרה להכין את הרחם לקליטת הביצית ולהעלות את רמת תפקוד השחלות".

————————————————–

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

רחלי

הפוסט כך הצלחתי להיכנס להריון נגד כל הסיכויים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%99/feed/ 2 מחכה לדעת כמה הפריות יש לי- הזמן נראה כמו נצח http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9e/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9e/#comments Sun, 22 Nov 2015 00:10:16 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1199 אחרי השאיבה, "האי ודאות מאחוריי". התמודדתי עם הצום (למרות שהבטן מקרקרת), עברתי בשלום את הההכנסה של המחט לוריד- כי אחרי כל כך הרבה זריקות ובדיקות דם כבר הכל קטן עלי, הרדימו אותי ואני מרגישה יפיפיה אחרי שנת היופי. הרופא כבר היה אצלי ובישר לי כמה ביציות שאבו ואני מאושרת ומתחילה לדמיין איך עוד רגע כל

הפוסט מחכה לדעת כמה הפריות יש לי- הזמן נראה כמו נצח הופיע ראשון בהרטרס

]]> אחרי השאיבה, "האי ודאות מאחוריי".

התמודדתי עם הצום (למרות שהבטן מקרקרת), עברתי בשלום את הההכנסה של המחט לוריד- כי אחרי כל כך הרבה זריקות ובדיקות דם כבר הכל קטן עלי, הרדימו אותי ואני מרגישה יפיפיה אחרי שנת היופי.

הרופא כבר היה אצלי ובישר לי כמה ביציות שאבו ואני מאושרת ומתחילה לדמיין איך עוד רגע כל ביצית כזאת מתפתחת ובאה לעולם בדמות של ילד או ילדה ובמקרה שלנו כמטופלות פוריות לתאומים או שלישיה..

מחשבות- כמה הפריות יהיו

ואז מגיע הרגע שבעצם אף אחד לא מכין אותנו אליו- כמה הפריות יהיו לי?

בחשיבה פשוטה- שאבו לי 5 ביציות אז אמורות לי 5 ביציות (ראש של אישה אופטימית).

הרופא מסביר לי שאני יכולה ללכת הביתה ולחכות שהוא או המעבדה יעדכנו אותי כמה הפריות יש. איזה תחושה מוזרה זה ללכת הביתה ולהשאיר את הילדים שלך במעבדה בבית חולים.. כאילו מה יש להם לעשות שם- משועממים, יושבים להם בקור- מקווה שלפחות שמים להם מוסיקה (-:

מעכשיו עד הטלפון המיוחל הראש עובד- למה כבר לא מודיעים לי? כמה זמן לוקח להם לייצר הפריה? מה זה השטויות האלה 24/48 שעות ראשונות?

אמא שלי, אחרי שהבינה את התהליך שאני עוברת אומרת לי שמבחינתה אלה השעות שהיא הכי במתח! והאמת זה מתח ברור שעובר על כולנו..

אני תמיד לוקחת לעצמי יומיים של הפוגה, גם ככה לוקח לי זמן להתאושש מההרדמה, ובמקרה שלי החזרת העוברים גם הולכת להיות בהרדמה, אז אני חייבת לאגור כוחות!

אבל איך מעבירים את הזמן כשעוד פעם בלי הכנה מוקדמת אני נמצאת באי ודאות? מתפללת הרבה לאלוהים, מאמינה בלב שלם שמי שישרוד ויתפתח הוא עובר בריא, ונמצאת בתחושה שהילד/ה שיבואו לעולם יהיו בריאים ואמורים להיות שלי.. אין לנו הרבה מה לעשות אלא פשוט לחכות ועדיף בסבלנות.

אז עד הרגע שיתקשרו ויודיעו לי אני יהנה במיטה.

___________________________

איך את מעבירה את הזמן עד התשובה?

עדי

הפוסט מחכה לדעת כמה הפריות יש לי- הזמן נראה כמו נצח הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9e/feed/ 0 לישון על מיטת א-פריון http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/#comments Thu, 19 Nov 2015 15:59:06 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1237 לרצות עד כאב רודפת חלום כוזב לצלול לתהום הייאוש כבולה לנצח לגוף המאוס נחושה לברוא מציאות אחרת עד קצה העולם אני חותרת כדי להתחיל מההתחלה ולהיוולד מחדש בתור אמא את היומן שניהלתי ביני לבין עצמי התחלתי לכתוב לאחר שנתיים של נסיונות עקרים להרות. בשנתיים האלו הפנמתי חוויות מסוג חדש, חוויות עם טעם מר. זהותי הנשית

הפוסט לישון על מיטת א-פריון הופיע ראשון בהרטרס

]]> לרצות עד כאב

רודפת חלום כוזב

לצלול לתהום הייאוש

כבולה לנצח לגוף המאוס

נחושה לברוא מציאות אחרת

עד קצה העולם אני חותרת

כדי להתחיל מההתחלה

ולהיוולד מחדש

בתור אמא

את היומן שניהלתי ביני לבין עצמי התחלתי לכתוב לאחר שנתיים של נסיונות עקרים להרות. בשנתיים האלו הפנמתי חוויות מסוג חדש, חוויות עם טעם מר. זהותי הנשית התנפצה. אחרי עשרות טיפולי פריון שהסתיימו במפח נפש חשתי ריחוק הולך וגובר בין נפשי לגופי. ליתר דיוק תחושת הניכור היתה מכוונת בעיקר לרחמי. דימיתי אותה לאיבר עצמאי בעל רצונות משלו אשר מסרב פעם אחר פעם לשתף פעולה עם הרצון העז שלי.

השם שהענקתי ליומן היה "לישון על מיטת א-פריון". הסבל, ההתחבטויות, אי השקט התחוללו בי במהומה נוראה במיוחד בלילה. במיטה. כך גם התופעות ההורמונליות הציקו במיוחד על משכבי. שם על המיטה הסתורה מנדודי שינה, ריחות זיעה ומחשבות אימה התחלתי לנסות לחלץ את עצמי אל מחוזות מגוננים. לתפוש מרחק מהגוף ולהתבונן בו ממרחק שמקטין את הכאב. בשעות הקטנות של הלילה התחלתי לכתוב. לפרוט את הכאבים למילים. מרגע שהעלתי אותם על הכתב הם כבר לא היו שייכים רק לי. חלקתי אותם עם עוד מישהו. הנייר. קיוויתי שביום מן הימים יהיה בי האומץ להראות לעוד אנשים. לספר את הסיפור שלי. דמיינתי את עצמי כחיילת שחזרה מהמלחמה. חבולה ופצועה והלומת קרב ששרדה כדי להעיד על קורותיה.

היום אני יכולה לספר לכן שיצאתי מהארץ הפגועה והמדממת הזו לאחר חמש שנות לחימה ואני יושבת לבטח בארץ החלומות. היום אני יודעת שחלומות יכולים להתגשם. אני יודעת זאת על בשרי, אבל עדיין מתקשה להאמין. להאמין שאכן אני כבר לא שם- כבר לא מתכווצת למראה בטן הריונית, כבר לא מסיבה את ראשי למראה גן שעשועים, כבר לא צונחת למראה כתם אדום בתחתונים. אני במקום אחר. אבל אני לא יכולה לשכוח. לעולם לא אשכח.

* התמונה באדיבותו של האומן pedro santiago

————————————————–

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

מיכל ביטון

דף הפייסבוק של "דיבורים מהבטן"

הפוסט לישון על מיטת א-פריון הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%90-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/feed/ 0 אחרי שאיבת עוברים 3 בבית חולים אלישע http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/#comments Thu, 22 Oct 2015 09:57:58 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1197 הגענו לבית חולים אלישע, מבחינתי זה סוג של סגירת מעגל, מחלקת ה- IVF די אינטימית וקטנה ואין יותר מדי אנשים. אני דווקא אוהבת להגיע למקומות אינטימיים, זה נותן לי תחושה של בית. מכניסים אותי לחדרי התאוששות בשביל שאתארגן ואסדר את הדברים שלי בארונית, אני כמובן רוצה ישר לפרוש את המצעים שלי על המיטה, אבל לא

הפוסט אחרי שאיבת עוברים 3 בבית חולים אלישע הופיע ראשון בהרטרס

]]> הגענו לבית חולים אלישע, מבחינתי זה סוג של סגירת מעגל, מחלקת ה- IVF די אינטימית וקטנה ואין יותר מדי אנשים. אני דווקא אוהבת להגיע למקומות אינטימיים, זה נותן לי תחושה של בית.

מכניסים אותי לחדרי התאוששות בשביל שאתארגן ואסדר את הדברים שלי בארונית, אני כמובן רוצה ישר לפרוש את המצעים שלי על המיטה, אבל לא הסכימו ולא המליצו לי- לעיתים אין לי ברירה ואני חייבת לזרום ולשים את "ההפרעות" שלי בצד.

קוראים לי אחרי שלבשתי את החלוק המהם ושמתי כיסוי לרגליים ולראש. המרדים מסביר לי את הפרוצדורה ואותי הדבר היחיד שמעניין זה כמה אנטיביטיקה ומשככי כאבים הוא יתן לי- כמה שיותר יותר טוב!

נשכבת על המיטה, בחדר אינטימי וקטן, הכל רגוע ושלו, קושרים לי את הרגליים ואת הידיים כדי שלא תהיה תזוזה בזמן ההרדמה ומתחילים להכניס לי את חומרי ההרדמה. בשלב הזה אני נרדמת…

כשאני מתעוררת, מצד אחד יש לי תחושת הקלה, אבל מצד שני הכול כואב לי..

יש כאלה שקמות מיד אחרי ההרדמה, מתאוששת חצי שעה-שעה, אוכלות משהו, הולכות לעשות פיפי (כי חייבים) וממשיכות הלאה.

אצלי המצב מעט שונה, כל הרדמה בשבילי הייתה לא פשוטה, לקח לי זמן להתאושש והייתי קמה כאובה. לא משנה כמה משככי כאבים קיבלתי, לא משנה כמה ביציות שאבו לי תמיד הייתה לי תחושה של לחץ בשחלות ובפי הטבעת.

כמי שסובלת מאנדומטריוזיס, יש לי לעיתים תחושה שאולי יש קשר בין השניים- בין הכאב והמקום של הכאב לבין הנגעים.

אבל העיקר שאני אחרי, עכשיו נשאר לי להיות קשובה לגוף שלי..

אחרי השאיבה- אנחנו מחכות לתשובה כמה הפריות יש, לחצי ותגלי מה המחשבות שעוברות בראש שלי בזמן הזה…

__________________________

ספרי לי, איך את מרגישה אחרי שאיבה,

עדי

הפוסט אחרי שאיבת עוברים 3 בבית חולים אלישע הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/feed/ 0 בדרך לשאיבה מספר 3 בבית חולים אלישע http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/#comments Tue, 20 Oct 2015 09:22:15 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1195 הגיע הרגע אחרי 2 סבבים של שאיבות וערב הורמונלי לא פשוט שמצאתי את עצמי צורחת על רוני למה השולחן במרפסת עומד לרוחב ולא לאורך. אין ספק שב-24 שעות לפני שהולכים לשאיבה יש מתח ולחץ, איך תעבור עלי ההרדמה, איך אני ארגיש אחרי והכי חשוב, כמה ביציות ישאבו לי… בשבילי זאת שאיבה ראשונה שאני עוברת בבית

הפוסט בדרך לשאיבה מספר 3 בבית חולים אלישע הופיע ראשון בהרטרס

]]> הגיע הרגע אחרי 2 סבבים של שאיבות וערב הורמונלי לא פשוט שמצאתי את עצמי צורחת על רוני למה השולחן במרפסת עומד לרוחב ולא לאורך.

אין ספק שב-24 שעות לפני שהולכים לשאיבה יש מתח ולחץ, איך תעבור עלי ההרדמה, איך אני ארגיש אחרי והכי חשוב, כמה ביציות ישאבו לי…

בשבילי זאת שאיבה ראשונה שאני עוברת בבית חולים אלישע, וזה סוג של סגירת מעגל בשבילי. לפני 10 שנים עברתי ניתוח ואגינלי בבית חולים אלישע מהבעיה שסבלתי ועוד מהדהדת בגופי- וסטבוליטיס.

אז רגע לפני רוני ואני באוטו, מתרגשים וחוששים…

—————————————————

מוזמנת לכתוב איך את מרגישה לפני שאיבה,

עדי

הפוסט בדרך לשאיבה מספר 3 בבית חולים אלישע הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-3-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a2/feed/ 0 אפשרי לעצמך לקחת רגע http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%a2/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%a2/#comments Wed, 14 Oct 2015 13:33:33 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1219 הלב דופק בטירוף, הידיים והרגליים רועדות, קשה לנשום. מרגישה שאת עומדת ליפול והתחושה המוזרה שבראש לא תורמת לעניין. את כבר יודעת שלא מדובר בהתקף לב כי הרופאים אמרו שזה התקף חרדה, אבל מה אם הם טועים או שהפעם זה משהו אחר, אולי בלב, אולי במוח? וגם אם לא, זה בלתי נסבל, כל נים בגוף שלך

הפוסט אפשרי לעצמך לקחת רגע הופיע ראשון בהרטרס

]]> הלב דופק בטירוף, הידיים והרגליים רועדות, קשה לנשום.

מרגישה שאת עומדת ליפול והתחושה המוזרה שבראש לא תורמת לעניין. את כבר יודעת שלא מדובר בהתקף לב כי הרופאים אמרו שזה התקף חרדה, אבל מה אם הם טועים או שהפעם זה משהו אחר, אולי בלב, אולי במוח?

וגם אם לא, זה בלתי נסבל, כל נים בגוף שלך צועק לעשות משהו כדי לסיים את הסבל, אבל אין לך מושג מה בדיוק אפשר לעשות. את מנסה להירגע, אבל בסופו של דבר רק מרגישה גרוע יותר.

בימים טרופים אלה השילוב של המצב בארץ וההתמודדות היומית עם טיפולי הפוריות יוצרים בתוכנו סערה..

אפשרי לעצמך לקחת רגע, לעשות משהו שמסב לך הנאה- לבשל, לעמוד מול המראה ולהחמיא לעצמך, ליצור, או פשוט למלא את הלב והנשמה!

לי החיות שלי מאוד מקלות על המצב- הם התרפיה שלי..

עם רודי

שהמשך הימים יעברו בקלות על כולנו!

עדי

הפוסט אפשרי לעצמך לקחת רגע הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%a2/feed/ 0 האם מה שנראה זוהר מבחוץ באמת ככה מבפנים? http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comments Fri, 09 Oct 2015 12:51:07 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1213 כמה קשה לקבל הודעה שעוד מישהי מהמשפחה נקלטה. שעוד שחקנית מוכרת ילדה והיא נראית דקה אחרי מליון דולר- אבל האם מה שנראה זוהר מבחוץ הוא גם ככה מבפנים? איך מתמודדים עם התחושה שכולן מסביב בהריון וזה בא להן בקלות? אבל האם זה באמת ככה וזה בא להן בקלות? אני מאושרת שיותר נשים פתוחות וחושפות את

הפוסט האם מה שנראה זוהר מבחוץ באמת ככה מבפנים? הופיע ראשון בהרטרס

]]> כמה קשה לקבל הודעה שעוד מישהי מהמשפחה נקלטה.

שעוד שחקנית מוכרת ילדה והיא נראית דקה אחרי מליון דולר- אבל האם מה שנראה זוהר מבחוץ הוא גם ככה מבפנים?

איך מתמודדים עם התחושה שכולן מסביב בהריון וזה בא להן בקלות?

אבל האם זה באמת ככה וזה בא להן בקלות?

אני מאושרת שיותר נשים פתוחות וחושפות את המסע שלהן בדרך להורות- כי לכל אחת (כמעט) יש מסע… אל תתביישו לדבר- תהיו גאות שאתן רוצות להיות אמהות!

מצרפת את הכתבה עם שירלי בוגנים שבה היא משתפת בפתיחות על הרצון להיות אמא, שבת שלום! כנסו

שירלי בוגנים

____________________________________

עוד רגע גם את תהיי אמא,

עדי

הפוסט האם מה שנראה זוהר מבחוץ באמת ככה מבפנים? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/feed/ 0 חווית ברית מילה- לא של הילד שלי http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments Wed, 07 Oct 2015 11:08:25 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1163 שוב קיבלנו טלפון ומן העבר השני קול שמח ומאושר מודיע לנו "מזל טוב, מזל טוב",  תינוק נוסף הצטרף למשפחה המורחבת שלנו ובעוד שמונה ימים ניפגש כולנו לחגוג את המאורע ברוב הדרת מלך. את שאר הפרטים הטכניים נקבל בהמשך. ברק סוגר את הטלפון, וניגש אליי בשקט לבשר לי את הבשורה בצרוף חיבוק מנחם ומבולבל. פניי נופלות,

הפוסט חווית ברית מילה- לא של הילד שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]>

שוב קיבלנו טלפון ומן העבר השני קול שמח ומאושר מודיע לנו "מזל טוב, מזל טוב",  תינוק נוסף הצטרף למשפחה המורחבת שלנו ובעוד שמונה ימים ניפגש כולנו לחגוג את המאורע ברוב הדרת מלך. את שאר הפרטים הטכניים נקבל בהמשך.

ברק סוגר את הטלפון, וניגש אליי בשקט לבשר לי את הבשורה בצרוף חיבוק מנחם ומבולבל. פניי נופלות, גופי כבד ובטני מתכווצת בשנייה. למרות הידיעה הברורה כי הטלפון היה צריך להגיע אלינו בשבוע הקרוב, עדיין קשה לי לשמוח לשמע הידיעה. אני חשה את המצפון שלי כמו משיכת חבל אשר  מנסה לשמוח לקראת ייצור חדש שהגיע לעולם לבין העצב הגדול ששורה עליי בכך ששוב אין זו אני אשר יכולה לבשר כי נולד לי תינוק.

בשמונה ימים הבאים אני מקווה שאהיה מוצפת בעבודות ומבחנים, או שלא אוכל למצוא מחליפה בעבודה או אולי מישהו יזדקק לי באופן בהול. אך לצערי אף אחד מאלה לא קורה.

היום השמיני הגיע והטלפון לא מפסיק לצלצל, תזכורת על האירוע, הסבר כיצד מגיעים למקום. "תגיעו בזמן שנוכל כולנו להצטלם", "אל תאחרו", "תתלבשו יפה".

השעות חולפות מהר ואני כבר צריכה להתארגן, גם כאב בטן פתאומי לא יציל אותי מהמצב כעת. אני מנסה לעמוד מול המראה, לנגב את הדמעות ולהחזיר לעיני את צבעם המקורי. איך יכול להיות שאירוע מסוים יכול לגרום אושר כל כך גדול לאחד ועצב כל כך עמוק לאחר. מה לא בסדר איתי? מדוע אינני יכולה לשמוח בשבילם?

ברק מאיץ בי כי השעון דוחק ואולי אף מביט בי בסלידה, לכך שאני שוקעת בעצמי בלבד ולא מסוגלת לשמוח בשביל מישהו אחר.

אני ניגשת אל הארון ובוחרת את השמלה הצמודה והיפה ביותר שלי, כדי שאף אחד לא יחשוב שמא אני בהריון כשאני לא. ואם כבר אני במצב הזה שלפחות פעם אחת יקנאו בי כל אותן עגלגלות ששכחו כבר מזמן כיצד נראה באמת גוף של אישה.

אנו מגיעים לאירוע, חונים בחנייה, ולפני שיוצאים מהאוטו לא שוכחים ללבוש מעיל שיגן על גופנו ולעטות מסכה שתסתיר את הכאב. כבר בכניסה אנחנו זוכים ללחיצות ידיים וקריאות "מזל טוב" מכל כיוון. ברק מושיט את יד ימין ללחיצה, וביד שמאל מחבק ועוטף אותי כמו הייתי אני התינוקת שלו. הברית כבר עומד להתחיל, אך מחפשים מישהו אשר ישא את התינוק עד אל המוהל. אבא של ברק ניגש אלינו ומצביע על השעון לרמוז על האיחור. הוא לוחש משהו באוזנו, וברק מהנהן. לפתע הוא מרפה את ידיו מאחיזתי. "לאן?" אני שואלת, אך גבו מופנה אליי ואין לי מי שישיב. אני תקועה במקום ולא מסוגלת לזוז, משתדלת כמה שפחות ליצור קשר עין עם אנשים, כך אשמע פחות ופחות את הברכות ששולחים לעברי.

שקט משתרר באולם, הברית מתחיל ואני עומדת לבדי ללא מגן, ללא מעיל. מקצה האולם אני רואה לפתע את ברק צועד ובידו כרית לבנה ועליה הרך הנולד. אני רוצה לצעוק לו, לקרוא לו, לומר לו כי התינוק הראשון שיחזיק בחייו יהיה התינוק שלנו. אך את הקולות נזעקים מגופו אין איש שומע, הקהל מתלחשש מאחד לשני וכולם מביטים בברק ואח"כ מביטים הם בי.

אין זה הזמן להזיל דמעות, היי חזקה, תני לו להתמודד בדרכו שלו. אני רומסת את תחושותיי תחת רגליי ומכריחה את עצמי להרים ראש בגאון ולחייך את החיוך הגדול ביותר שלי. לאחר דקה או שתיים אני מצליחה להירגע ולחשוב על דברים מצחיקים שיגרמו לי לחייך. אט אט עיני עולות מטה מן הרצפה ומצליחות להביט קדימה לעבר המוהל. "כל הכבוד, את עומדת בזה יפה" אני מעודדת את עצמי. "הכול תכף נגמר, וברק שוב יהיה לצידך". הברית מסתיים וכולם פונים למקומם, גם אני מנסה למצוא מהו מקומי. לפתע אני חשה משיכה במעילי ומשוכנעת כי המגן שלי חזר אליי. אני מסובבת את ראשי ומקווה לחיבוק. אך לא המגן הוא שעומד למולי כי אם אבא של ברק אשר מחייך אליי ואומר "בקרוב אצלך, רוצה להחזיק את התינוק?" אני מביטה המומה, דמעות חונקות את גרוני וידי משותקות. אני רוצה לצעוק עליו, לספר לו על ההפלה האחרונה שהייתה לי רק לפני שבועיים, על כאבי הזריקות שאני מקבלת כמעט בכל יום. אך מבינה כי אין טעם, הוא לעולם לא יוכל להבין..

_____________________________________________________________________

אני אורית, כיום בת 38. התחתנתי בגיל 20 וחצי (ככה זה אצל דוסים), שנה אחרי שהתחתנתי נולד לי האחיין הראשון והמדהים שלי. כל כך התרגשתי ממנו, ואהבתי אותו שהודעתי לברק, הבן זוג שלי, גם אני רוצה יצור קטן ומתוק שכזה. אז אחרי 8 חודשים של גלולות הפסקתי אותם וניסינו להיכנס להריון. עד אז לא היה לי מושג מה זה אומר, הרי רק רוצים הריון וכבר זה מגיע, אז זהו שלא. אחרי שנה של ניסיונות להרות (אז עוד נהנתי מהנסיונות הללו) נכנסתי להריון הייתי בעננים וסיפרתי לכולם.

אחרי 3 שבועות הייתי צריכה לספר לכולם שזה כבר נגמר. זו היתה ההפלה הראשונה שלי, אחת מתוך 6. לבסוף אחרי 7 שנים של טיפולים, הפריות, הזרקות זרע, חיפוש מה הבעיה, טיפולים הומאופתים, עוד הפלות והרבה בכי ודמעות, נכנסתי להריון וילדתי את ביתי הראשונה- שי. ככה גם ראינו אותה מתנה נפלאה שהציפה אותנו באושר. אז לסיכום – היום אני אמא ל4 ילדים. שי בת 10.6 שנולדה מהפריה, זיו בת 9 שנולדה ממוקפאים, אורן בת 4 שנולדה מאהבה, ואמתי בן שנתים שנולד מניסים.

אורית קמין
2אורית קמין
———————————–

תודה שהגעת וקראת עד לכאן,

מחכה לתגובה שלך,

אורית

הפוסט חווית ברית מילה- לא של הילד שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 1 ארגון מחדש בחיים http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/#comments Thu, 01 Oct 2015 09:08:19 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1160 אני מרגישה שהזמן עובר, וכולן מתחילות ללדת.. החיים שלי חייבים לעבור שינוי, כדי שאוכל להמשיך את התהליך ולהיות חזקה בהתמודדות של מה שצופן לי העתיד. באופן קבוע אני נעזרת בתמיכה של טיפולים אלטרנטיבים, אני מבינה שאלה רגעי השפיות שלי. מצאתי את עצמי מזדקקת להמון מגע, מגע רך ומלטף שמקנה לגוף כל כך הרבה רוגע בתקופה

הפוסט ארגון מחדש בחיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני מרגישה שהזמן עובר, וכולן מתחילות ללדת..

החיים שלי חייבים לעבור שינוי, כדי שאוכל להמשיך את התהליך ולהיות חזקה בהתמודדות של מה שצופן לי העתיד.

באופן קבוע אני נעזרת בתמיכה של טיפולים אלטרנטיבים, אני מבינה שאלה רגעי השפיות שלי. מצאתי את עצמי מזדקקת להמון מגע, מגע רך ומלטף שמקנה לגוף כל כך הרבה רוגע בתקופה הזאת.

באחד הטיפולים, המטפלת היקרה שלי, מיקי לנגלבן, עשתה לי דימיון מודרך nlp, כלי שעם השנים למדתי גם אני להשתמש בו ולהיעזר בו רבות.

הגענו לאיזה רגע בטיפול שבו היא ביקשה ממני לדמיין.. לדמיין חיה, אני הרי חולה על חיות, והיה לי ברור שאני תוך רגע אחשוב ואדמיין את החיות שיש לי בבית, אבל לא.. איפשרתי לעצמי לשקוע והרצתי המון חיות, פתאום… קפצה לי לראש נמלה- נורא התבאסתי! מה הקשר שלי לנמלה, למה אני מדמיינת חיה שלא מסמלת לי כלום.

שיתפתי את מיקי שאני רואה נמלה והיא ביקשה ממני לתאר לה איך הנמלה נראית- בדמיוני היו לה 6 רגליים, אבל הרגליים האמצעיות שלה היו שבורות.

אני מודה שלא הבנתי מה זה אומר, אבל מיקי התחילה לתת לי את הפרשנות שלה שכל כך נגעה בי וחשפה במלוא עוצמתה את המקום הרגשי והמתוסכל בו אני נמצאת.. איך החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה ועברו ארגון מחדש- מאישה חרוצה כמו הנמלה מישהו שם לי ברקסים- אולי יש לזה סיבה ואולי לא, זה רק הזמן יגיד.

התקופה הזאת מצריכה מאיתנו לעשות ארגון מחדש בחיים שלנו- החיים לא יכולים להתנהל כפי שהיו, גם אם אנחנו מרגישות שאנחנו סופרוומן. כמו שכשאנחנו מתחתנות אז המשמעות היא שאנחנו חיות בזוג- אנחנו עושות התאמה לחיים החדשים שלנו.

אני מאמינה ששינוי הוא הכרחי, הוא מקל על הנפש ומנטרל את הרגעים שהקשו עלינו גם אם לא תמיד הייתה לנו מסוגלות להודות בזה ביננו לבין עצמנו.

אני רואה בטיפולי הפוריות משבר באמצע החיים, כמו כל משבר שהיינו יכולות לחוות- פרידה, גירושין, אבל, כישלון וכו'.. החוכמה שלנו היא לדעת ליישם על עצמינו כלים שיעזרו לנו להתמודד עם הדרך ולהפוך אותה לנעימה יותר..

כל אחד חווה משבר בתחומו, לאחד קל יותר בדברים כאלה ולשני בדברים אחרים.. בואו נגיד תודה על מה שיש לנו ולא נסתכל על חצי הכוס הריקה- היא ריקה אז היא לא מעניינת (-:

תעשו חושבים עם עצמכן, השינוי יביא לתוצאה שאת מצפה לה

עדי

הפוסט ארגון מחדש בחיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/feed/ 0 יום כיפור בשבילי http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99/#comments Tue, 22 Sep 2015 00:12:13 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1129 רגעים בדרך  לפעמים אני חיה בתחושה כי כל רגע בחיים הוא רגע משמעותי שיכול להשפיע עלי גם אם הוא קרה במקרה. לאורך התקופה של הטיפולים היו הרבה רגעים משמעותיים, שהיוו ציון דרך בשבילי, רגעים שקיוויתי שיגיעו ושם גם יהיה האור בקצה המנהרה, אור בקצה של המסע האישי שלי בדרך להורות. כשהאח שלי האהוב התגייס, כשבת דודה

הפוסט יום כיפור בשבילי הופיע ראשון בהרטרס

]]> רגעים בדרך 

אוסף של רגעים

לפעמים אני חיה בתחושה כי כל רגע בחיים הוא רגע משמעותי שיכול להשפיע עלי גם אם הוא קרה במקרה.

לאורך התקופה של הטיפולים היו הרבה רגעים משמעותיים, שהיוו ציון דרך בשבילי, רגעים שקיוויתי שיגיעו ושם גם יהיה האור בקצה המנהרה, אור בקצה של המסע האישי שלי בדרך להורות.

כשהאח שלי האהוב התגייס, כשבת דודה שלי ילדה, האמנתי שכבר אהיה בהריון.

null (1)

גל ממשיך את השושלת המשפחתית ומתגייס לגולני

 

כשחברה התחתנה וחגגנו לה מסיבת רווקות… בחגיגות יומולדת שלי

מסיבת רווקות

חוגגות במסיבת רווקות

 

מרוב משפטים- ״כשתשחררי זה יקרה״, לחברה שלי זה קרה בחו״ל״, טסנו רוני ואני לחו״ל ולגמרי שחררנו אבל זה עדין לא קרה.

אחרי ההפרשת חלה, וקידוש על במבה שוש (שעד היום אני מחכה לרגע המתאים לפתוח אותה- למרות שהתוקף עבר ב2012), עדין לא נכנסתי להריון…

הפרשת חלה

הכנות של השולחן להפרשת חלה- היו מעל 50 נשים

 

וככה הזמן עובר ואני יודעת שלפניי עוד הרבה רגעים שאני מתפללת שכשאגיע אליהם כבר אהיה במקום אחר.

כמו כל אישה מטופלת פוריות הדימיונות שלי רצים כרגע בערוץ אחד מרכזי- מתי יגיע הרגע הקטן הזה שאתבשר שאני בהריון, שאזכה לראות בטא חיובית או אפילו איזה 2 קווים על מקלון של בדיקה ביתית, איך הרגע הזה יראה ואותו אנצור לכל חיי.

מתי יגיע יום כיפור שבו אתקדם צעד קדימה במסע.

יום כיפור

יום כיפור בשבילי הוא לא עוד יום, זה יום מיוחד.

היום הזה תמיד נראה אותו הדבר, אני קמה בבוקר לריח הבישולים של אמא שלי, ומאותו הרגע אחים שלי ואני לא מפסיקים לנשנש ומגיעים לארוחה כבר שבעים. אחרי זה הולכים לנוח ולקראת הערב מתחילים להתארגן לסיבוב, בצעירותי היינו קוראים לזה ס.ד- סיבוב דאויין. ואני כהרגלי מאחרת, לכל מקום אני מאחרת, פשוט ביום כיפור זה מאוד בולט כי אני מגיעה תמיד אחרונה לבית הכנסת.

פגישה עם החברים מהילדות-

אני נפגשת עם החברים מהעבר, אנחנו תמיד יושבים באותו הבית, ומעבירים חוויות, ואלה הרגעים הקטנים ביום הזה שמצד אחד מאוד מרגשים אותי, חברים מהילדות שהקשר עם השנים התרופף, פתאום מוצאים את עצמם בני 16, משחקים משחקים וצוחקים על החיים..

הרגעים האלה שאני מדברת עליהם, הרגעים שנצורים וחקוקים בזכרוני הם אלה מהשנים האחרונות- כמו מראה שמציפה בפני כל פעם מחדש את המציאות, איך כולם מתקדמים, מתחתנים, נכנסים להריון ומביאים ילדים ואני…. אני מחכה שגם לי זה יקרה, שיגיע יום כיפור וגם לי תהיה את הזכות לבוא עם הילד או הילדה שלי, שגם אני אוכל לטייל איתם בעגלה, וללכת עם הראש מורם בס.ד ולהגיד היי, אני אמא!

והנה הרגע הזה קרה (אספר עליו בהמשך) והשנה, סוף סוף אני יכולה ללכת בגאווה עם ארבל בעגלה ולהגיד היי, אני אמא!

כנראה שבסוף זה קורה… אומנם הישיבות עם החברים כבר פחות מתקיימות, כל אחד במקום אחר, אבל לכל אחד מהם תמיד יש מקום נצור בלב שלי..

——————————————————————————–

צום קל וגמר חתימה טובה ושבשנה הבאה כל מי שרוצה שתהיה אמא!

עדי

הפוסט יום כיפור בשבילי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99/feed/ 12 כוחות לראות דברים http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/#comments Mon, 21 Sep 2015 13:10:32 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1106 הפייסבוק הוא כלי מאוד חושפני- לטוב או לרע, אם נחשוב על זה הוא תמיד מציף בעיקר את הדברים הטובים שקורים לאנשים- תמונות מטיולים, מאירועים, תמונות של הריוניות מאושרות וילדים מחייכים.. אבל אף אחד לא באמת יודע איך נראים החיים שמאחורי התמונות, איך התמונה צולמה בשבריר של שנייה שבה האנשים חייכו למצלמה.. אני מוצאת את עצמי

הפוסט כוחות לראות דברים הופיע ראשון בהרטרס

]]> הפייסבוק הוא כלי מאוד חושפני- לטוב או לרע, אם נחשוב על זה הוא תמיד מציף בעיקר את הדברים הטובים שקורים לאנשים- תמונות מטיולים, מאירועים, תמונות של הריוניות מאושרות וילדים מחייכים.. אבל אף אחד לא באמת יודע איך נראים החיים שמאחורי התמונות, איך התמונה צולמה בשבריר של שנייה שבה האנשים חייכו למצלמה..

אני מוצאת את עצמי מסתכלת בפייסבוק, על הריוניות ומתחילה יותר ויותר לשחק מעין משחק מוזר עם עצמי כדי לנחש מי עוד לא בהריון מהחברים שהעלו סטטוס של חתונה.. אני מבינה שאני לא טועה, כל מי שחשבתי שיש לה קושי להיכנס להריון, אכן זה נכון.

מרגישה דרך התחושות שאני לא לבד- הנה יש עוד בנות שאני מכירה שלא מצליחות כמוני להביא ילדים בקלות. זה גורם לי לעצב מצד אחד, לא פייר שגם הן לא מצליחות. אבל גם לתחושה שאולי הן יוכלו להבין אותי. אני מוצאת את עצמי בלי יותר מדי מחשבה שולחת לכמה מהן הודעה, אם גם להן יש קושי בקליטה להריון- חוצפה לא נורמלית מצידי, אבל באותו רגע אני מרגישה שאני חייבת.. ואני מבינה שפעלתי נכון ושאכן אנחנו באותו הסרט..

איך לפעמים אנשים שהכרנו במקרה, אנשים שפגשנו לרגעים בחיים וכרגע הקשר הוא פייסבוקי בלבד, חוזרים להיות משמעותיים בחיינו.

אני מתחילה להבין שיש לי כוחות לראות דברים- אני מזהה נשים עם קשיים, מזהה נשים שבהריון, נשים שמבייצות, מתחילה להבין שאני מקבלת מסרים.. תמיד היה בי צד רוחני, אבל אף פעם לא התמדתי במטרה לפתח אותו יותר מדי… אןלי הגיע הרגע לתת לו יותר מקום בחיי…

———–

התחברת,

אשמח לדעת אם גם לך יש כוחות מיוחדים,

עדי

הפוסט כוחות לראות דברים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/feed/ 0 בדידות בתהליך http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a/#comments Thu, 17 Sep 2015 16:12:27 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1033 השעה 2:00 בלילה, אני שוכבת לי במיטה ומרגישה ריקנות עצומה בלב.. כל החברות שלי בהריון, לחלקן יש כבר ילדים, ורק אני שוכבת לי במיטה ומרגישה נורא בודדה… למה זה קרה לי? למה זה כל כך קשה? אלף פעם שמעתי את האנשים בסביבתי אומרים, מה הבעיה להיכנס להריון? תשכבי עם בעלך וזה יקרה.. אבל זה לא

הפוסט בדידות בתהליך הופיע ראשון בהרטרס

]]> השעה 2:00 בלילה, אני שוכבת לי במיטה ומרגישה ריקנות עצומה בלב..

כל החברות שלי בהריון, לחלקן יש כבר ילדים, ורק אני שוכבת לי במיטה ומרגישה נורא בודדה…

למה זה קרה לי? למה זה כל כך קשה? אלף פעם שמעתי את האנשים בסביבתי אומרים, מה הבעיה להיכנס להריון? תשכבי עם בעלך וזה יקרה..

אבל זה לא קורה.. וככל שעובר הזמן אני מרגישה איך משהו בחיוך נעלם, בשמחת החיים משתנה..

תמונה לפוסט מחשבות בדידות בתהליך

התחושה הזאת שאני מסתובבת לי בעולם והעיניים רואות רק נשים הריוניות, רק נשים שהתחתנו השנייה וכבר אימהות, היתה מוציאה לי את הלב מהמקום כל פעם..

אף אחד בסביבתי לא באמת הבין, מה כל כך קשה בלרצות להיות אמא ולא להצליח ובמיוחד שקשה מאוד לראות את האור בקצה המנהרה…

רגעים של עצבות- זה קורה לכולנו, זה חלק מהחיים…

————–

התחברת?

מוזמנת לשתף,

עדי

הפוסט בדידות בתהליך הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a/feed/ 0 פשוט עצובה http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%94/#comments Thu, 17 Sep 2015 08:10:27 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1114 פשוט עצובה.. לפעמים אין מה להוסיף… ————- התחברת? מוזמנת לכתוב לי, עדי

הפוסט פשוט עצובה הופיע ראשון בהרטרס

]]> פשוט עצובה..

לפעמים אין מה להוסיף…

————-

התחברת?

מוזמנת לכתוב לי,

עדי

הפוסט פשוט עצובה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%94/feed/ 2 איך אפשר להגיד לי להפסיק עם הכל http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c/#comments Wed, 16 Sep 2015 08:16:59 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1111 ד"ר סוריאנו מערער אותי לגמרי, הוא טוען שהחיים עם אנדומטריוזיס זה קושי גדול ושצריך לטפל באיכות חיים לפני שחושבים על הריון.. אבל איך אפשר אחרי שנתיים שבהם אני מרגישה שאני עובדת בלהביא ילדים, להגיד לי להפסיק את הכל… ————- התחברת? מוזמנת לכתוב תגובה, עדי

הפוסט איך אפשר להגיד לי להפסיק עם הכל הופיע ראשון בהרטרס

]]> ד"ר סוריאנו מערער אותי לגמרי, הוא טוען שהחיים עם אנדומטריוזיס זה קושי גדול ושצריך לטפל באיכות חיים לפני שחושבים על הריון..

אבל איך אפשר אחרי שנתיים שבהם אני מרגישה שאני עובדת בלהביא ילדים, להגיד לי להפסיק את הכל…

————-

התחברת?

מוזמנת לכתוב תגובה,

עדי

הפוסט איך אפשר להגיד לי להפסיק עם הכל הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c/feed/ 1 וסטבוליטיס- למה אף אחד לא יודע מה זה?? http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94/#comments Mon, 31 Aug 2015 16:07:11 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1031 אחרי שקראתי את הכתבה בעיתון לאישה, התחלתי להבין שכנראה אני לא סובלת סתם, כנראה שאולי אפילו יש שם לכל הדבר הזה- וסטיבוליטיס. זה שימח אותי במקצת לדעת שלפחות אם יש לי וסטיבוליטיס אז אפשר לחפש מידע, לקבל טיפול ראוי ולהבין איך יוצאים למלחמה.. מלחמה להחזיר לעצמי את הנשיות, את הילדותיות, את התחושה שאני מסוגלת להיות כמו כולן…

הפוסט וסטבוליטיס- למה אף אחד לא יודע מה זה?? הופיע ראשון בהרטרס

]]> אחרי שקראתי את הכתבה בעיתון לאישה, התחלתי להבין שכנראה אני לא סובלת סתם, כנראה שאולי אפילו יש שם לכל הדבר הזה- וסטיבוליטיס.

זה שימח אותי במקצת לדעת שלפחות אם יש לי וסטיבוליטיס אז אפשר לחפש מידע, לקבל טיפול ראוי ולהבין איך יוצאים למלחמה.. מלחמה להחזיר לעצמי את הנשיות, את הילדותיות, את התחושה שאני מסוגלת להיות כמו כולן…

קבענו פגישה לפרופ' בורנשטיין בחיפה, אני אפילו זוכרת מה לבשתי.. הייתי כל כך תמימה.. ילדה בת 18 שבאה עם אמא שלה לקבל עוד חוות דעת מרופא, רופא שיבדוק אותה וישאיר לה עוד צלקת באזור הכי אינטימי לכל אישה.

נכנסנו אליו, הייתי מלאת פרפרים מצד אחד של התרגשות, מצד שני של חששות.. התיישבנו מולו והתחלתי לספר לו לפרטי פרטים, איך הפעם הראשונה שלי, הרגע שכל ילדה/נערה מצפה לו ומדמיינת אותו, הפך בן רגע לחוויה אחרת..הוא הקשיב לי ולמה שסיפרתי וביקש שארד לפרטי פרטים..

בשיחה עם הרופא הבנתי שכל התסמינים שאני סובלת מהם, לא בדיוק התסמינים שמאפיינים את הוסטיבוליטיס.. והייתי במתח. ביקשתי ממנו שיבדוק אותי.

פעם ראשונה שראיתי מכשור כל כך משוכלל, מצלמות תלת מימד, כיסא נוח ומפנק, כזה שלרגע היה אפשר לחשוב שעוד שנייה קופצים אגרופים מהמשענת ועושים לי מסג'. הוא היה מאוד עדין וביקשתי שיסביר לי בכל שלב מה הוא עושה.. הוא ניסה לגעת לי שם אבל אני הייתי כל כך כאובה, נפשית ופיזית, לא יכולתי יותר הרגשתי שאני נאנקת מפחד מהכאב ומהכאב עצמו וישר התחלתי לבכות… מעטות הפעמים שלאורך השנים עליתי על כיסא הגניקולוג והדמעות לא זלגו..

הוא סיים את הבדיקה ואמר לי שיש לי וסטיבוליטיס, חייכתי לעצמי כי כבר זיהיתי את השם מהכתבה בעיתון. הוא התחיל להסביר לי לפרטי פרטים מה זה בעצם המילה הזאת שהולכת במובן מסוים לשנות אותי ואת הייעוד שלי בחיים.

לפני 13 שנים עולם האינטרנט לא היה נגיש ומוצף במידע כמו היום… עדין גם היום קשה למצוא ברשת נשים שמשתפות בנושא, שכותבות על התהליך ועל התמודדות עם הבעיה. לכן אני אמשיך לספר את הסיפור שלי ולהציף אותו ואת מה שעברתי ועדין עוברת…

——————————

אהבת? מוזמנת לכתוב לי,

עדי

הפוסט וסטבוליטיס- למה אף אחד לא יודע מה זה?? הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94/feed/ 7 תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8/#comments Mon, 24 Aug 2015 09:52:06 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1057 שיר תקווה אמא שלי ילדה אותי בגיל 25. אבא שלי היה בן 26 כשנולדתי. בתור ילדה היה לי ברור שכשאהיה בת 25 יהיה לי ילד. זה לא היה אז חלום. פשוט ככה היו הדברים נראים לי מתוזמנים. זה מה שהכרתי. כשהתבגרתי והתקרבתי לגיל הזה כבר הייתי חברה 4 שנים של מי שיהפוך 3 שנים אחכ

הפוסט תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר הופיע ראשון בהרטרס

]]> שיר תקווה

אמא שלי ילדה אותי בגיל 25. אבא שלי היה בן 26 כשנולדתי. בתור ילדה היה לי ברור שכשאהיה בת 25 יהיה לי ילד. זה לא היה אז חלום. פשוט ככה היו הדברים נראים לי מתוזמנים. זה מה שהכרתי. כשהתבגרתי והתקרבתי לגיל הזה כבר הייתי חברה 4 שנים של מי שיהפוך 3 שנים אחכ להיות בעלי. אבל דווקא אז נורא נהניתי מהחופש. מחוסר ההתחייבות. דווקא אז בכלל לא מיהרתי לשום מקום. לא מיהרנו להתחתן. להפך. לקחנו את הזמן. לא מיהרנו לחשוב על ילדים. הרגשנו ילדים בעצמנו.

תמיד אמרנו שכשנרצה ילדים נחשוב על חתונה. ובאמת כך היה. התחתנו אחרי 7 שנות חברות. כשהרגשנו שהגיע הזמן שלנו להיות הורים.

והתחלנו. מי חשב בכלל שיש אופציה כזאת שזה לא ילך. הרי אנחנו אנשים של אהבה. לא סקס. אהבה. כזאת שמביאה ילדים.

את הסיפור שלי אני אתחיל בשיר. שיר שליווה אותי ברגעים בהם התהום היתה קרובה יותר מהדרך. רגעים בהם השביל היה מכוסה ערפל סמיך. שיר שברגעי שבר איפס אותי והחזיר לי את המטרה אל מול העיניים. שיר שנתן לי תקווה שיום אחד יהפוך האין הנורא והבודד כל כך ליש גדול.

halaa2

חור שחור

אבל לפני השיר ולפני שהלכנו הלאה ולפני שהחלטנו שלא מרימים ידיים. היה בעיקר אין. מילה יומיומית כביכול. משתמשים בה המון. בחיים שלי האין היה הדבר המשמעותי ביותר שניתן לתאר. ריק גדול. שחור משחור. תהום עמוקה ובלתי עבירה שנפערה ביני ובין האמא שכל כך רציתי וייחלתי להיות. הרגע בו עמדתי מולה (מול התהום), היה אחד הרגעים הקשים וגם השקטים בחיי. שקט שאי אפשר להסביר. שקט שמילא כל פינה ונים בין כל מה שהיה קודם שוקק חיים ומחשבות ומילים. הן נעתקו ממני. נלקחו ממני. נשאבו בכוח בלתי רצוני. ישבנו אז. אני והאיש שלי ושתקנו. אני אפילו לא זוכרת דמעות. רק שקט. שקט נורא.

נאמרו בחלל החדר כל מיני דברים. מושגים רפואיים. מילים של גדולים. דיברו איתנו על סטטיסטיקות. על בדיקות שנצטרך לעבור. על סבלנות. על אמונה. על דרך. על כל מיני רופאים מומחים. על מקרים שכבר היו. דיברו איתנו על זמן. הו כמה זמן. אמרו שאנחנו מקרה נדיר. אבל שלא נאבד תקווה. הרגע ההוא. היה בדיוק הרגע בו איבדתי אותה. את התקווה. כמו שנעתקו המילים. כך גם הפסקתי לשמוע. ראיתי רק פיות נפתחים ונסגרים. וקולות. המון קולות. הכל נשמע לי כמו בליל מעורבב של אנשים ורעש. דמויות של אנשים שמחשבים את עתידי בזמן שאני מחשבת את קיצי.

אני זוכרת את זה כמו סתירה מצלצלת. כמו מכה חזקה בבטן. כמו בלון שהוציאו לו את כל האויר ולא נשארה טיפה בשביל לנשום.

אני לא זוכרת איך הגעתי הביתה באותו יום. אני גם לא זוכרת מה היה אחר כך וכמה זמן לקח לי להתאושש.

אבודה ועבודה

אני זוכרת שחשבתי על העבודה שלי. בדיוק הייתי בשלבים של יציאה לעצמאות. פתחתי סטודיו משלי למיתוג ולעיצוב אריזות. הסטודיו הזה הפך להיות מרכז חיי בימים ההם. הרחתי עבודה. נשמתי עבודה. שקעתי בה מבוקר עד ליל ולפעמים גם עד בוקר. היא העסיקה אותי והבריחה ממני את המחשבות הנוראיות שעמדו להשתלט עלי בכל פעם שהיה לי קצת זמן פנוי.

לא ראיתי חברים. לא נפגשתי עם חברות. בטח לא עם חברות שילדו. התחמקתי ממפגשים חברתיים. במיוחד כאלה שבאים עם ילדים. התחמקתי ממפגשים משפחתיים מורחבים שיש בהם סיכוי לשאלות לא במקום. כל אמא ברחוב עם ילד על הידיים או עגלה פתחה את סכר הדמעות. כל טלפון של חברה מתרגשת שמספרת שהיא בהריון כיווץ לי את הנשמה. הסתגרתי לי בתוך חומות התקווה הפרטיות שלי ולא נתתי לאף אחד להכנס למבצר. מבצר נעול בשרשראות ברזל.

בנתיים התחלנו בסדרה בלתי נגמרת של בדיקות. כל יום, במשך כמעט ארבע שנים תמימות, הייתי מתייצבת בבית חולים בשש בבוקר. ומשם ממשיכה לעבודה כאילו כלום. הרגשתי כמו עכבר מעבדה. עכבר שרץ על הגלגל המסתובב ולעולם לא מצליח לעלות. אני מכירה לפחות 6 מחלקות כמו כף היד שלי בבית חולים מאיר. ובעוד מספר בתי חולים ברחבי הארץ. כל בדיקה שעשינו, הביאה אותנו לגלות עוד מכשול ועוד פגם. הובילה לעוד מסכת ייסורים. ולעוד מושגים רפואיים בלתי אפשריים.

גוגל ואני נהיינו חברים טובים. אני הייתי מספרת לו בדמעות על כל בעיותיי והוא בתמורה היה נותן לי מידע. מספר לי על מושגים שלא ידעתי על קיומם. מחבר אותי למציאות עגומה. לא שאלתי אף אחד אחר. לא טיילתי בפורומים. לא רציתי לשמוע סיפורים. לא רציתי שישאלו אותי. לא רציתי לענות. לא סיפרתי. לא שיתפתי. לא נתתי לאף אחד לגעת בפצעים המדממים שלי. פחדתי פחד מוות מכישלון. פחדתי מעין הרע. פחדתי. נקודה. שמרתי את הכל לעצמי. לעצמי ולאיש שאיתי.

סיפורי נשים- הגר (3)

צילום: איילת לנדאו

פגע וברח

הסביבה (בהקשר הזה) היתה לי למועקה גדולה בגרון. אני חושבת בדיעבד שפגעתי לא פחות ממה שנפגעתי. לא ידעתי להכיל אותם. חברות סביבי נכנסו להריון מימיני ומשמאלי. אלה מהילדות. אלה מהצבא. חברות לספסל הלימודים. הנשים של החברים. החברות שלו. הנשים של החברים שלו. כולם היו בהריון. או אחרי לידה. או בחופשת לידה. או אחרי חופשת לידה. או מתכננים את הילד השני. הם לא ידעו להכיל אותי. ובעיקר לא ידעו. אני לא יכולה להאשים אותם. כל מפגש עורר בי פחדים. ישאלו. לא ישאלו. אני אצטרך להתנצל או שזה יעבור בשלום. תאונות פגע וברח מכל הכיוונים. או שפוגעים בי או שאני פוגעת. אבל תמיד אני זו שבורחת. חלקם בטח ניחשו (והניחו לי). חלקם חשבו שחיי הפרטיים הם רכוש הציבור וניתן לחפור בהם ולפתוח דלתות נעולות ללא רשות. שאלו. בדקו. התבדחו. הפשיטו אותי בעינהם הבוחנות. היודעות. ריחמו. הביעו דאגה. חלקם התעניינו מתוך רגישות ונסיון להיות לעזר. חשבו שהם מבינים את סערת הרגשות שהתחוללה בתוכי. חלקם האשימו. "את סנובית" "לא חברה" "אפשר לחשוב שהעבודה שלך מצילה חיים". (מה שהם לא ידעו.. זה שאת החיים שלי, במובן מסויים היא הצילה). חלקם בנו לעצמם סיפור (שהיה ועדיין נכון בחלקו) שבחרתי בקריירה על פני הילדים. החלק הנכון היה הקריירה. רק שלא בחרתי. היא בחרה בי. ולא על פני הילדים. אלא על פני הכאב. על פני הדיכאון. על פני הפחד. על פני כל מה שיכול היה להיות אילו הייתי מפנה לו זמן.

בתחילת הדרך עוד חשבתי לעצמי. למה שלא תכתבי. למה שלא תצלמי ותעשי מזה סרט. את הרי יודעת שאת תכתבי לסרט הזה סוף טוב. אבל הסרט שלי היה כל כך רע שלא יכולתי אפילו להרים את המצלמה או לחשוב על התסריט.

לא ראיתי כלום. לא היה לי אכפת מה אומרים הרופאים. לא התעניינתי בסטטיסטיקה השלילית של המקרה המוזר שלנו. לא עניינו אותי השמות. ובטח שלא המספרים. חתמתי על טפסים בעיניים עצומות. בשבילי מחכה בסוף הדרך רק 100% אחוז הצלחה. רק סוף אחד. סוף טוב. כל השאר לא מעניין. כל מי שניסה להכניס נתונים נוספים, הוזז מהדרך. מבחינתי לא היתה אופציה אחרת.

אני לא אכנס כאן לפרוצדורות עצמן. אני רק אגיד שהן היו חודרניות. כואבות. פיזית ונפשית. ארוכות. מייגעות. מתישות. היו שלבים שתיפקדתי על אוטומט. רובוט. המקרה המוזר שלנו לא אפשר לנו אפילו להגיע לשלב הטיפולים כי כל כך הרבה דברים בדרך התגלו כבעייתיים שאף אחד לא היה מוכן לקחת סיכון. עוד בדיקות. עוד הרמות גבה. עוד פרוצדורות. והדרך התארכה והתארכה.

עברה שנה. ועוד שנה. ולא היינו אפילו קרובים להבין מה יש לנו. למה דווקא השילוב שלנו לא עובד.

היתה שם בדידות גדולה. אמנם מתוך סוג של בחירה. כי לא אפשרנו לאף אחד להתקרב. אבל זה היה כל כך בודד שאפילו אחד את השני לא תמיד יכולנו לעודד.

משחק החיים

שיחקתי את המשחק. הייתי האשה הקרייריסטית העסוקה. זו שאין לה זמן. זו שלא יכולה לפנות את עצמה למפגשים חברתיים. רק עבודה. עם הזמן, המשחק נהיה מציאות אמיתית. באמת נהייתה המון עבודה והסטודיו שלי פרס כנפיים והתחיל לעוף.

בתחילת דרכי המקצועית והעצמאית, הייתה לי שותפה. מקצועית היינו באותו ראש לגמרי. הובלנו סטודיו לתפארת. אבל עסקית, ברגע שהבנתי שבעולם הפרטי שלי אני הולכת לעבור את טלטלת חיי. התחתנתי עם העסק. הוא מילא את חיי. כוונותי העסקיות השתלטו על הכל. גם עליה. היא לא היתה שותפה לשני העולמות בהם אני התנהלתי. ושם גם נסדקה השותפות שלנו. רגע השבר הגדול היה כשהיא נכנסה להריון. שם הסדקים הפכו לשברים.

היה רגע אחד. רגע בו כל החזיתות היו למלחמה. רגע בו בין כל האנשים הרגשתי בדידות איומה. לא מצאתי את עצמי בתוך כל הכאוס. הסטודיו. השותפות. האיש שלי והזוגיות. המשפחה. החברים. הסביבה. לקוחות. ספקים. בדיקות. בתי חולים. הייתי על ראש הצוק. לבד. כל כך לבד. ומתחתיי תהום גדולה.

ארבע שנים רקדתי במחול של שדים. ארבע שנים הייתי חצויה. חצי אחד היה גוף. חצי שני היה נפש. הגוף היה נתון בידי כל מי שרק נדמה שיכול היה לסייע. הנפש היתה אסופה בימים ומתפרקת בלילות. מחייכת בזריחה ונכבית עם השקיעה.

אמא יש רק אחת

ברגע ההוא. קניתי כרטיס טיסה. יש אשה אחת בעולם. זאת שאוהבת אותי בלי תנאים. זאת שתעשה בשבילי הכל. זאת שגם בלי מילים יודעת בדיוק מה אני מרגישה. זאת שליבה היה יוצא אלי וידיה היו כבולות. זאת שהחלומות שלי היו מעירים אותה משנתה מרוב דאגה וייסורים. זאת שיודעת שלהיות אמא זה אולי הדבר הכי קשה שיש ברגעים כאלה. אבל היא היתה שם בשבילי. תמיד. כמו שרק אמא יכולה להיות. אמא שלי. ככה. פשוט. בלי לשאול שאלות. באותו יום בלילה הייתי על מטוס לברצלונה. עם אמא. אמא מגוייסת שרק רצתה להציל ולהדביק את הרסיסים שנותרו ממני. זאת היתה טיסת התנתקות. שבוע שלם של אמא ובת. אמא מקשיבה. ואני שופכת. שבוע של קסם. של הכלה. של דמעות. וגם של מחילה. בעיקר לעצמי. על כל מה שהיה. על כל מה שעוד יהיה.

וחזרתי. חזרתי אסופה. מפוקחת. שלמה. עם תובנות והחלטות. חלקן קשות. החלטתי קודם כל לטפל בעצמי ובזוגיות שלי. החלטתי שאת השותפות בסטודיו אני מפרקת. שאני ממשיכה לבד. ולא משנה כמה זמן ואנרגיה וכסף זה ידרוש ממני. ושהכל יהיה בסדר. עוד מעט.

happylog א(ה)פילוג 

חצי שנה. אולי קצת יותר. אני והאיש התחלנו להבריא. חזרנו להיות חברים. חזרנו למקום בו התחלנו יחד ותחושת הבדידות החלה להתפוגג. באותו זמן סיימנו גם את תהליך פירוק השותפות. קיניתי את חלקה של שותפתי והסטודיו הפך שלי. הכנסתי את העובד הראשון. פתאום זרחה השמש. יכולתי לראות יום עובר ואת היום הבא מגיע אחריו. החלקים המפוזרים של פאזל חיי התחילו להערם לכדי תמונה ברורה ואפילו יפה. ובמקביל המשכנו אני והאיש שלי במשימת חיינו.

הפרוצדורות האישיות והעסקיות סוף סוף התיישבו במקום וקיבלו תוקף. הסטודיו היה שלי. הלקוחות קיבלו את השינוי והאדמה לא רעדה. שגרת עבודה ונורמאליות נכנסו חזרה לסדר היום. אז בדיוק קיבלנו אישור להתחיל בתהליך איי.וי.אף. מיוחד ומורכב מהרגיל שאותו אני לא אפרט (מי שתרצה פירוט מוזמנת לפנות אלי בפרטי ותקבל את כל הפרטים).

זה היה הרגע שאליו כוונו כל השנים והחודשים והשבועות והימים ואפילו השעות. והוא היה קסום. הזוי וקסום. שם. בחדר ההוא. עם שני עוברים .

במבחנה עושים את דרכם אלי. ידעתי שזה הרגע שלי. שלנו. פשוט הרגשתי וידעתי.

שבועיים אח"כ קיבלתי הודעה טלפונית שאני בהריון.

וחודש אח"כ גם ראיתי שני לבבות דופקים על המסך. תאומים.

סיפורי נשים- הגר (5)

צילום: גל חרמוני

 

הם נולדו בספטמבר 2011. ארבע שנים וחודש ועשרה ימים אחרי היום בו חשבנו שזה לא יקרה לעולם.

והם (ובמידה מסויימת גם האין שהיה מנת חלקי לפניהם) המתנה הגדולה ביותר של חיי.

שי ולי.

סיפורי נשים- הגר (1)

סיפורי נשים- הגר

סיפורי נשים- הגר (2)

צילום יפעת גולן

 

זהו סיפור חיי. שירת חיי. הסיבה בגללה וגם בזכותה אני פה. שנים פחדתי לדבר או לכתוב. זו פעם ראשונה שאני מספרת את הסיפור שלי. אני מקווה שהצלחתי להדליק אור קטן עבור מי שזקוקה לו. כי תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר..

אני כאן עבור כל מי שזקוקה לעוד מילה. עוד שאלה. מבטיחה לענות על הכל הכל.

——————————————————— 

תודה שהגעת וקראת עד כאן. מחכה לתגובה שלך.

הגר

sign-hagar-cs2

הפוסט תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a8/feed/ 26 כי בחיים הכל עובר http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8/#comments Sun, 16 Aug 2015 12:24:20 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1050 אם תסתכלי אחורה על חייך, תזכרי כמה פעמים חשבת שהגיע סוף העולם.. תזכרי בכמה סיטואציות לא פשוטות עמדת והרגשת כאילו האדמה מתחתייך נשמטת.. את זוכרת את הסיטואציות האלה? את חיה את הרגש שליווה את התקופות האלו? סביר להניח שלא ואת כבר אחרי זה… התחושה שבחיים הכל עובר חיזקה אותי, שהזמן באמת מרפא.. והיום אני יודעת

הפוסט כי בחיים הכל עובר הופיע ראשון בהרטרס

]]> אם תסתכלי אחורה על חייך, תזכרי כמה פעמים חשבת שהגיע סוף העולם.. תזכרי בכמה סיטואציות לא פשוטות עמדת והרגשת כאילו האדמה מתחתייך נשמטת..

את זוכרת את הסיטואציות האלה? את חיה את הרגש שליווה את התקופות האלו? סביר להניח שלא ואת כבר אחרי זה…

התחושה שבחיים הכל עובר חיזקה אותי, שהזמן באמת מרפא..

והיום אני יודעת שהכול עובר, כל מה שנראה כל כך קשה עכשיו, כל כך מלא באי ודאות בסוף יסתדר,

אני יודעת שבסוף תהיי אמא!

—————————————

אהבת? אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט כי בחיים הכל עובר הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8/feed/ 2 אולי הפעם http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9d/#comments Wed, 12 Aug 2015 19:01:49 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1035 אולי הפעם… סרטון מדהים שיצא לאויר לפני שנתיים על-ידי אסנת אפשטיין כל מילה שאוסיף תהיה מיותרת… הלוואי והפעם זה יהיה התור שלך.. ————————————– אהבת? אשמח שתכתבי תגובה, רגע קטן מזמנך שישמח וירגש אותי מאוד, עדי

הפוסט אולי הפעם הופיע ראשון בהרטרס

]]> אולי הפעם…

סרטון מדהים שיצא לאויר לפני שנתיים על-ידי אסנת אפשטיין

כל מילה שאוסיף תהיה מיותרת…

הלוואי והפעם זה יהיה התור שלך..

————————————–

אהבת? אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שישמח וירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט אולי הפעם הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9d/feed/ 1 אמא של אף אחד http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%97%d7%93/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%97%d7%93/#comments Wed, 12 Aug 2015 00:12:21 +0000 http://www.retters.co.il/?p=996 "אין לך סיכוי להיכנס להריון" בגיל 20 זה היכה בי לראשונה. הרופא שלי אמר :"יש לך שחלות פוליציסטיות! פעם נשים במצבך לא יכלו להיכנס להריון!" הידיעה זעזעה אותי, אבל אמרתי אני עוד צעירה אין לי מה להתעסק עם זה עכשיו. ובכל זאת, ילדה בת 20 מתהלכת בידיעה כי להביא ילדים יהיה אתגר עבורה, זה חילחל

הפוסט אמא של אף אחד הופיע ראשון בהרטרס

]]> "אין לך סיכוי להיכנס להריון"

בגיל 20 זה היכה בי לראשונה.

הרופא שלי אמר :"יש לך שחלות פוליציסטיות! פעם נשים במצבך לא יכלו להיכנס להריון!"

הידיעה זעזעה אותי, אבל אמרתי אני עוד צעירה אין לי מה להתעסק עם זה עכשיו.

ובכל זאת, ילדה בת 20 מתהלכת בידיעה כי להביא ילדים יהיה אתגר עבורה, זה חילחל עמוק משחשבתי.

רונה מילוא לפוסט (2)

ואז בגיל 30 רציתי …

כשהגיע הרגע שבו הרגשתי את צורך האמהות מבעבע בי, הגעתי בחשש כבד לרופאה החדשה שלי,

לחשתי לה: "אני לא יכולה להיכנס להריון! יש לי שחלות פוליציסטיות"

לא סיפרתי לה שכבר כמה זמן שאני מרגישה שכל האנרגיה בגוף שלי יורדת, רק מהמחשבה שלא יהיו לי ילדים, שהבטן מתהפכת ודמעות עולות כשאני שומעת את המשפט של הרופא, מכה בי כמו פטיש בלב,

שכל עגלה גורמת לרעד בעמוד השדרה.

היא ענתה, הכי בנונשלנטיות:"אז מה?"

אז אחרי שניסיתי לשכנע אותה כי אי אפשר להיכנס להריון עם שחלות פוליציסטיות וידה ידה…

היא קטעה אותי :"קודם כל תנשמי!" (מודה אז ממש שנאתי שאמרו לי את זה!)

היא הסבירה קצת על מה זה ומה המשמעות וכו' וסיכמה :"בואי נתחיל בלהפסיק את הגלולות ונראה…"

(למי שלא מכירה – טיפול המניעה בשחלות פוליציסטיות הוא נטילת גלולות, החשש ברגע שמפסיקים את הגלולות שיהיה ציסטות בשחלות ואז אין אפשרות להיכנס להריון)

טוב מה יש לי להפסיד? זורמת איתה…

בין אמונה גדולה לספק כבד

חודש עובר, אין סימן למחזור, אני מתנפחת בנוזלים, מתחצ'קנת, מצבי רוח של בת 16, וזה רק כי הפסקתי את הגלולות.

חודש וחצי יש מחזור! מתחילה להתרגש, אולי זה בכל זאת אפשרי עבורי.

מתחילה למדוד חום/לספור ימים/ לקרוא כל מאמר אפשרי על ביוץ ובכלל…

חודשיים אחרי עוד מחזור ועוד בדיקת הריון שלילית, מטלטלת בין אמונה גדולה לספק כבד.

מגיעה מיוסרת לרופאה, מבט אחד על פני והיא מבינה :"טוב נתחיל איקקלומין"  אני: "מה זה איקקלומין???"

כל כך התמקדתי בביוץ ובאמונה שאני כבר רוצה להיות אמא, שמגיע לי להיות אמא! הרגשה שהלכה והתעצמה ובכל מהלומה בדרך חטפה זעזוע ועירעור של החוסן הנפשי, בכלל לא חשבתי על השלב הבא,

אבל זורמת איתה …

נכנסים לזירה

סיבוב ראשון, ביוץ בזמן, זקיקים יפים, התרגשות שיא ו…עוגמת נפש, אכזבה, ושאלות: איך? למה? הכל נראה טוב? נכון שרירית הרחם התקצרה אבל קיבלתי עוד כדור שסובב לי את הבטן והראש, איך זה לא עזר?

סיבוב שני, נכנסת לזירה עם הרבה פחות אנרגיות, והפלא ופלא, למרות האיקוקלומין והכדור לרירית, הביוץ לא מגיע.  תחושת כשלון קשה, איזה פארשית אני! לבייץ עם כדורים אני לא יודעת! אני הרי אהיה אמא נפלאה, למה זה מגיע לי? לא סבלתי מספיק מכל מיני דברים בחיי – בקיצור תהום של רחמים עצמיים ואני שוקעת וסוחפת את בעלי היקר והתומך איתי.

אני רואה בעיניים שלו את הכאב. כואב לו לראות אותי מיואשת ומותשת, הורמונלית וטוב נגיד את האמת קצת משתגעת (איך אפשר לתאר יותר טוב מישהי שעוברת מבכי לצחוק וכן הלאה במהירות שיא)

ביוץ הגיע אחרי 21 יום (ולא 14 כמו שאמור – ימים בהן כל בוקר לפני העבודה ולפני זריחת השמש אני נוסעת למעבדה למעקב זקיקים – לעוד ציפיה ולעוד אכזבה).

"יופי 3 זקיקים יפים" מצהירה טכנאית האולטרסאונד.

ממש יופי, אני מגחכת, הרי גם ככה זה התעכב, לצערי אני מחכה כבר לכשלון כדי שנמשיך לסבב שלישי ואז כבר נראה, בשלב הזה התחלתי כבר לקרוא על הזרקות, הפריות, אימוץ…

סופרת עוד 14 יום מאז גילוי הזקיקים,

משתינה על מקל – כלום, מתקשרת לרופאה מודיעה לה שכלום, היא מבקשת לחכות עוד כמה ימים,

זורמת איתה…

עוד יום עוד בדיקה (ואפילו שתיים ברגעים שפתאום הרגשתי/דמיינתי תזוזה ברחם) ועוד בדיקה ו…

2 פסים! לא יכול להיות! זה אמיתי?! התרגשות שמתחלפת לפחד, מיד אני קוראת את כל ההוראות של הבדיקה שוב ושוב, משתינה על עוד מקל ושוב 2 פסים!

רונה מילוא- בדיקת הריון

קולות מבפנים סותרים אחד את השני:

"יש!!"

"די רונה אל תתלהבי!"

"למה לא?"

אני עונה לה/לי: " כי הכל עוד יכול להיות ו…"

בבת אחת כל (קול) האופטימיות שבי הרימה את קולה וצעקה : "הכל יהיה בסדר! זמן לשמוח ולצהול!"

זרמתי איתה!

הבדיקה הראשונה והגילוי המרעיש!

מתיישבת בחדר ההמתנה אצל הרופאה, הבן זוג מחנה את הרכב.

הרופאה מבקשת שאכנס, אני מבקשת שנחכה לו, היא מרגיעה אותי שנראה לו גם שיגיע.

נשכבת, מסניפה את ריח החומר הדביק של האולטרסאונד שהפעם נהנתי לשאוף לתוכי.

"הנה שק" היא מראה לי, אני נרגשת ודומעת, היא ממשיכה לפשפש, אני מרימה גבה "הנה עוד שק!"

"מה?" אני בשוק, אני בהלם ואני המומה! אני מכירה בנות שלקחו את הכדור ( כי ברגע ששמעתי עליו פתאום התברר שעוד רבות השתמשו – מדהים איך שאנחנו מכוונים למשהו התת מודע משדר לנו אותו לכל מקום) אבל לכולן ילד אחד.

והיא ממשיכה לפשפש. "מה עוד יש לך לחפש שם?" אני שואלת בהלם

"כלום רק בודקת… רגע רגע… אני לא מאמינה" היא ממלמלת ופה כבר חשדתי, קולה של טכנאית האולטרסאונד נשמע חזק בראש והדהד בחדר מתחבר לקולה של הרופאה "יופי 3 זקיקים ….3 שקים…"

"לא נכון את עובדת אלי?!!!" הזדעקתי, כן אני רוצה להיות אמא אבל לאט לאט, ילד, עוד שנתיים/שלוש עוד אחד, ואז נראה…

"לא ממש" היא כבר מחייכת ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות אז שילבתי את שניהם.

"תתלבשי ותחכי בחוץ ואל תגלי לבעלך נעשה שוב אולטרסאונד וניתן לו לראות לבד" כמובן שזורמת איתה,     אולי עד אז אבין מה קרה פה כרגע.

מתיישבת בחוץ,

הבחור מגיע "מתי נכנסים?"

"בטח עוד רגע " לוחשת

"קרה משהו?" הוא מבחין שאני מוזרה מתמיד.

"כלום, כלום…"

נכנסים,

כמעט התעלף ואחרי שראה את השק השלישי נדבק בטרפת ו…בכי וצחוק וחיבוקים ושוק והלם ושמחה ו… מסיבה גדולה הלילה!

וזו הייתה רק ההתחלה :-)

סיפור ההריון המורכב, ההפחתה והלידה הם כבר סרט אחר…

רונה מילוא לפוסט (1)

רונה מילוא

מפתחת שיטת  NLPlay

אימון ילדים, נוער והוריהם

באמצעות NLP דמיון מודרך וקולנוע

ronanlplay@gmail.com

050-6676503

————————————————–

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

רונה

הפוסט אמא של אף אחד הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%90-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%97%d7%93/feed/ 7 את צריכה לבחור איזה בייבי את רוצה http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94/#comments Wed, 29 Jul 2015 12:58:24 +0000 http://www.retters.co.il/?p=984 התחתנו בספט' 2010, הייתי בשנה האחרונה של התואר שלי (משפטים וממשל בבינתחומי). תמיד הייתי מן אדם כזה עם מטרות, תאריכים, עקרונות, כמו מן הוראות הפעלה של החיים שצריך ללכת לפיהן. לא נוטה להיות ספונטנית יותר מדי. הכל חייב להיות מתוכנן. ולצערי, זאת הייתה הטעות הראשונה שלי. התחלנו לנסות במרץ, כחצי שנה אחרי שהתחתנו. אני זו

הפוסט את צריכה לבחור איזה בייבי את רוצה הופיע ראשון בהרטרס

]]> התחתנו בספט' 2010, הייתי בשנה האחרונה של התואר שלי (משפטים וממשל בבינתחומי). תמיד הייתי מן אדם כזה עם מטרות, תאריכים, עקרונות, כמו מן הוראות הפעלה של החיים שצריך ללכת לפיהן. לא נוטה להיות ספונטנית יותר מדי. הכל חייב להיות מתוכנן. ולצערי, זאת הייתה הטעות הראשונה שלי.

שירן חתונה

התחלנו לנסות במרץ, כחצי שנה אחרי שהתחתנו. אני זו שדחפתי את זה, להפסיק את הגלולות והתחיל "לנסות להיכנס להריון". רק שמבחינתי, כבר בפעם הראשונה שזה לא צלח נכנסתי למן mode של תחרות, זה הפך להיות מן goal/מטרה שצריך להגיע אליה, וכמה שיותר מהר. (בעלי אמר לי לפני כמה זמן שהוא זוכר שבאחת הפעמים הראשונות שניסינו אפילו אמרתי לו שבסוף נגיע לטיפולים- מי היה מאמין שהמשפט הזה חרץ את גורלי).

כמו כולן ניסינו במשך שנה, כל כשלון היה נוראי, וכמובן שמסביבי החברות התחילו להיות בהריון. אז זה לא היה עד כדי כך כואב ומשמעותי כמו במהלך הטיפולים. זה היה יותר בקטע של אני לא משיגה את זה כמו כולם.

באותה תקופה התחלתי את ההתמחות במשפטים, סיוט בפני עצמו. נכנסתי למשרד שכ"כ לא התאים לי ולתחומי העניין שבאמת מעניינים אותי. מה שעניין אותי זה רק העובדה שמשלמים סבבה, השעות בסדר והעיקר שזה קרוב לבית.

בנוסף לזה, קנינו את הדירה הראשונה שלנו. דווקא במקום הזה כן הייתי ספונטנית. לא תכננו בכלל לקנות, במקרה הגענו לשם ותוך 3 ימים חתמנו על חוזה (בדיעבד, ורק היום אני יודעת להגיד את זה, זה היה צעד נכון לאותה תקופה כי זה החזיק אותנו יחד). רק שמדובר היה בדירת קבלן- מה שאומר שכל הזמן יש התעסקויות וויכוחים ושינויים וחתימות ודחיות ותכנונים וספקים והתרוצצויות, ובמצב החרא שהרגשתי בהתמחות+ המצב של החוסר כניסה להריון זה רק נהיה גרוע יותר ומועצם יותר. אז כן, רבנו המון, מאוד, ברמות של פיצוצים. ושנאתי את זה, שנאתי את עצמי ככה, אבל לא יכולתי לשלוט על כלום (אהה כן, מיותר לציין שהייתי אדם שחייב שליטה).

אחרי כמה חודשים בהתמחות הרגשתי שאני לא יכולה יותר, שזה לא מתאים, שאני לא אני, הרגשתי שאני נובלת בתור בן אדם. והחלטתי להחליף מקצוע.

תחום האופנה הוא תחום שתמיד היה בתוכי אבל אף פעם לא ידעתי איך בדיוק ולאן לנתב אותו. באותה תקופה התחילו לעלות כל קורסי הסטיילינג שרואים היום, אבל אז זה עוד היה בקטנה כזה. חברה טובה שלי הלכה ללמוד, ומשהו קרץ לי, משהו קרא לי ללכת ולנסות, to take a leap of faith. אז נרשמתי לקורס והרגשתי שאני פורחת, שאני כ"כ נהנית מהתחום, ובמקביל התחלתי לעבוד בחנות בגדי מעצבים (שם גם הכרתי את בעלת הבלוג היקרה).

שירן אופנה

וכל אותו הזמן אנחנו בניסיונות. כבר בשלב של ההזרעות, עם רופאה ששנאתי ממש וכ"כ לא הייתה רגישה לצרכים שלי.

ההזרעות היו סיוט מבחינתי. הייתי כ"כ לחוצה, כ"כ עצבנית כל הזמן, ההורמונים חירפנו אותי לגמרי. כל פעם שהייתה לנו הזרעה הייתי רבה, כועסת, מתעצבנת- על מה לא? על זה שהוא איחר, על זה שצריך לנסוע לעשות את ההשבחה, על זה שהרופאה מאחרת, על זה שהאחות סתומה, הכל!! וזה רק הרחיק בינינו, פתאום התחיל להיווצר מן קרע כזה (בעצם לא פתאום אבל באותו הרגע ככה זה מרגיש).

לפני ההזרעה האחרונה הרגשתי שאני לא יכולה יותר, לא יכולה לשכב איתו, לא יכולה להיות איתו, לא מרגישה נכון בבית, לא מרגישה נכון בנישואין- נדפק לי כל המנגנון. מן תחושה כזאת של צומת דרכים, עם בלבול, וסערת הוריקן עם ברקים רעמים וברד. הכל קורה בבת אחת, ואני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי יותר. שאף אחד לא מבין אותי, לא מבין מה אני עוברת, לא מבין כמה כואב לי (נפשית ופיזית). לא מבין כמה אני אבודה בתוך כל הבלאגן הזה, כמה זה היה כ"כ שונה מהאופי השתלטני שהיה לי, כמה הרגשתי שאין לי קרקע מתחת לרגליים ואין לי במה להיאחז.

בינתיים עברנו לבית וגם עברתי מקום עבודה (עוד חנות) לאזור השכונה שבה אנחנו גרים. ובנוסף לכל זה גם ניסיתי לפתח עסק בתור סטייליסטית אישית עצמאית. וזה היה קשה, מאוד.

וכדי שהמצב יהיה יותר מסובך, סבתא שלי (שהייתי מאוד מאוד קרובה אליה) חלתה, ומצאתי את עצמי לוקחת את התפקיד של הטיפול בה. היא עברה המון, מהבית אבות שגרה בו, לניתוחים וטיפולים בבתי חולים בארץ, ומשם למלבן בנתניה, ואח"כ לתחנה הסופית של בי"ח לניאדו (אין לי חלילה דבר רגע להגיד על הבי"ח הזה פשוט מבחינתה זה היה הסוף כי ההחלטות שהייתי צריכה לקבל שם היו הרות גורל).

והתחושה של הקושי והבלבול והכאב והתסכול והחוסר רצון רק התגברה אצלי. החלטתי להפסיק, להפסיק לנסות עם הטיפולים, לקחת קצת הפסקה מזה, ממנו. לא נפרדנו אבל ככה הייתה התחושה בבית. וכאב לי, כאב לי שאני עושה לו רע, כאב לי שהוא לא מכיר את מי שנמצאת לידו.

ואני זוכרת שמישהו באותה עבודה אמרה לי פעם אחת- 'את צריכה לבחור באיזה בייבי את רוצה, אי אפשר גם להקים עסק וגם לנסות להיכנס להריון- זה לא עובד ככה' וכמה שהיא צדקה! (אבל כמובן שאז לא ראיתי את זה).

באותו הזמן עברנו לרופא פרטי. רציתי פרטי כי חשבתי שזה ישנה את המזל, שבפרטי יתייחסו אלי יותר, שאולי אחוזי ההצלחה גבוהים יותר- לא יודעת. פשוט רציתי לסיים עם זה, להצליח להיכנס להריון ולשים את הסאגה הזו מאחורי.

היינו אצל בפגישה אחת, בה הוא דבר על לעשות הזרעה אחרונה לפני IVF. הבטחתי לבעלי שאני אבוא לתור, שננסה לשפר את הנישואין, נטפל, נעבוד על מה שצריך. אבל בפגישה הזו הייתי כ"כ מנותקת, לא יכולתי כבר לשאת את זה יותר ואחרי הפגישה הזו לקחנו 8 חודשים הפסקה מהטיפולים.

קצת לפני הפגישה הזו, משהו כמו כמה שבועות, התקבלתי לעבודה באחת מרשתות האופנה בתור VM בסניף חדש שעתיד להיפתח כמה חודשים אחרי שנכנסתי לחברה. כל ההכשרה שלי הייתה לא פשוטה, זו עבודה לא פשוטה ובגלל שהייתי כ"כ מוטרדת בחיים הפרטיים שלי זה כנראה הפריע לי מאוד להתרכז, ועד כמה שאהבתי ועד כמה שזו הייתה עבודה שממש רציתי והנחתי שתקדם אותי לתוך העולם הזה, היה לי קשה מאוד. עבדתי הרבה שעות וזה רק המשיך ליצור בינינו את הריחוק. הייתי חוזרת הביתה גמורה מעיפות, לא הייתי מסוגל להתמודד עם זה.

הייתי בשלב כ"כ נמוך מבחינת הנפש שלי וממש הרגשתי בדיכאון (כן, אפילו לקחתי איזה כמה ימים כדורי הרגעה ואני שמחה על כך מאוד כי זה איזן אותי, החזיר לי את הדרך). בנוסף לכל, סבתי נפטרה, וזה שבר אותי לגמרי.

היינו בטיפול זוגי, גם ביחד וגם לחוד. בהתחלה הייתי מאוד אנטי, כאילו נכנסתי מראש בקטע שהנישואין כבר לא יצליחו ואין טעם ואני סתם עושה את זה כדי לרצות אותו. אבל ככל שעבר הזמן התמונה התבהרה, נהיה לי יותר קל לדבר איתו, יותר קל להיפתח, להתמודד, לשתף. עבדתי על עצמי המון, מלא עבודה והתבוננות פנימית. למידה של השקפת עולם חדשה (גם דרך הטיפול הזוגי/יחידני וגם דרך רוחניות).

חזרנו לטיפולים. עשינו הזרעה באיכילוב. כמובן שזה לא צלח, אז עברנו להפריות. את ההפריות כבר עשיתי במדיקל סנטר בהרצליה כי רציתי להיות במקום נעים, פרטי, קרוב.

בהתחלה לא הבנתי כלום, מה זה פרוטוקול, מה זה הזריקות האלה, איך מוציאים טופס 17, איך בכלל מקבלים את האפשרות לקנות את התרופות. מלא בירוקרטיה שהכניסה אותי להמון המון לחץ שלא תרם בכלל לתהליך.

ובעבודה נהיה לא קל. פתאום הגוף נחלש, מתעסק במשהו אחר, והפיזיות של העבודה הקשתה עלי. אחרי ההחזרה הראשונה חשבתי שאני גיבורה- חזרתי לעבוד במלוא המרץ, אבל תוך כמה ימים הבנתי שזה לא עובד ככה ואני חייבת מנוחה (שם התחיל השינוי האמיתי אצלי).

עשינו הפריה שנייה שהייתה מזעזעת. כל הפרוטוקול היה שונה כי היה צריך לבחון תרופות אחרות על הגוף שלי מתוך הנחה שאולי אקלט. היה לי ממש קשה להזריק אותן ולא הסתדרתי, כאב לי, ובתוך כל זה שוב נהיה לי קשה, קשה לשתף את בעלי ולבקש עזרה, קשה לשתף את הסביבה. הוא גם לא רצה, לא רצה שידעו, רצה לשמור את זה לעצמו, ולי היה קשה עם זה כי אני אדם שכן אוהב לדבר ולשתף, שרואים בעיניים שלי כשמשהו לא בסדר. אבל שתקתי ואז הכל התחיל להצטבר בפנים. אחרי השאיבה כאב לי מאוד, לא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגליים ולתפקד, וקלחתי שבועיים חופש מהעבודה. בהחזרה התחננתי שהרופא יחזיר לי 3 עוברים כי קיוויתי שאולי אחד ייתפס והסיוט הזה יגמר.

אם אני לא טועה, אחרי ההפריה הזו נהייתה לי את "הדלקת"- גירוי יתר שחלתי.

הייתי בעבודה באותו יום שזה התחיל. עבדתי קשה על קמפיין שהייתי צריכה להעלות ואפילו נשארתי (למזלי) עם שני עובדים מהמחלקה שלי שהתנדבו לעזור. ופתאום התחלתי להרגיש רע, מאוד רע. הגוף נהיה חלש, הכל הסתחרר, הרגשתי שאני בוערת, אבל נשארתי לסיים את הכל. לא יודעת בכלל איך הגעתי הביתה בשלום. נכנסתי ונשכבתי על הספה ואמרתי לבעלי שאני ממש ממש לא מרגישה טוב. בודקים חום- 39 מעלות!! בחיים לא היה לי דבר כזה. ותוך כמה שניות החילו הכאבים האלה, כאבים מהגהינום! (יותר גרוע מהצילום רחם שכאב לי נורא גם ככה). במשך שבועיים שלמים התקפלתי מכאב אבל המשכתי לתפקד. כמו מן צירים כאלה שתוקפים כל כמה דקות וצריך רגע לעצור ולהתרכז בכאב. לקחתי אנטיביוטיקה וקיוויתי שאני לא אפספס עוד מחזור נוסף על זה שפספסתי עכשיו. גם באותו החודש לאחיינית של בעלי הייתה בת מצווה. אני זוכרת שנכנסו לאולם וכבר הדמעות התחילו לחנוק אותי. בקושי הצלחתי להוציא הגה מהפה ואני וזכרת שכאב לי לשבת וכל הערב הייתי עם כדורים.

הרופא הציע לעשות הזרעה נוספת כדי לתת צ'אנס. ההזרעה הזו הייתה נוראית! כ"כ כאב לי, הוא לא הצליח לפתוח את צוואר הרחם, דיממתי, בכיתי. ישבנו אצלו במשרד ולא הצלחתי להתגבר על הבכי, על הצער. הוא ביקש שנגיע להיסטרוסקופיה לפני שנעבור להפריה הבאה. כשהגענו לעשות את ההיסטו' לא הפסקתי לבכות מהרגע שהחננו את הרכב. הייתי לחוצה ופחדתי מהכאב. המזכירה שם שאלה אותי שאלות ובקושי הצלחתי לענות לה. הרופאים שעשו לי את הבדיקה היו סופר נחמדים, אבל אני מרוב הלחץ לא הצלחתי להקשיב. אני אציין שזה בדיוק היה כשסיימתי את המחזור החודשי והייתי חייבת כבר להגיע לתור, ובמהלך הבדיקה מרוב שבכיתי והייתי לחוצה התחלתי לדמם מחדש. ממש נהדר. כמובן שהבדיקה יצאה תקינה וזה רק הוסיף לתסכול של חוסר ההבנה על מה בעצם הבעיה.

כל אותו הזמן (מהרגע שהתחלנו את ההפריות) בסביבת החברים שלנו כולם בהריון= אחת ילדה, השנייה הייתה בהריון (בישרה לי כשאני ובעלי היינו במשבר, אז באותו הזמן זה לא כ"כ כאב לי) והשלישית הודיעה שהיא בהריון. אני זוכרת את זה כמשהו מאוד כואב לשמוע. יצאנו לאכול כולם במסעדה, חגגנו שם למישהו יום הולדת לדעתי ואז היא הודיעה ואני חשבתי שאני רוצה שהאדמה תבלע אותי באותו רגע. בשנייה אחת הפנים שלי היו כ"כ נפולות ורק רציתי לברוח משם. וכמובן, כדי לגרום לזה להיות יותר כואב, אחת הבנות (וברור לי שזה לא נעשה ממקום רע אבל לא ראיתי את זה ככה אז) שמה את ידה על ידי ואמרה לי 'אל תדאגי זה גם יקרה לך'. רציתי לרצוח אותה באותו הרגע!! חזרנו הביתה והתפרקתי. בכיתי על מר גורלי ועל איך כל העניין הזה קורה ומתגלגל, וכמה זה לא פייר, ולא הגיוני ומה לא.

עוברים להפריה שלישית. מבצע צוק איתן. לא יודעת למה המבצע הזה כ"כ הטריד אותי, אולי בגלל שזה הפך להיות קרוב- כל האזעקות והבלאגן שהיה. הייתה לי הרגשה שהטיפול לא יצליח מההתחלה. לא היו לי הרבה ביציות שנשאבו, וממה שהצליחו לשאוב רק 2 הופרו. בכל זאת עשינו את ההחזרה והמשכנו לקוות.

בשלב הזה אני כבר מבינה שהעבודה והטיפולים לא הולכים יד ביד. שחייב להיות כאן איזשהו שינוי, אני צריכה לוותר על משהו כי הלחץ משני הכיוונים הוא בלתי אפשרי לי. התחלנו לחשוב אולי להקטין במשרה, אולי לחפש משהו אחר, אבל כמובן בעבודה כמו בעבודה, מהרגע שהמוח והנפש מבינים שרע נהיה רע מאוד.

את התשובה השלילית קיבלנו ביום שישי בדרך לארוחה משפחתית. רציתי למות, פשוט למות. התחושה הזאת שזה שוב פעם לא הלך, ושוב פעם צריך להתחיל את הטיפול הזה מחדש, ובכלל העניין הזה שצריך ללכת לאכול ולשמור את זה בסוד היה נוראי.

באותה תקופה ההיא שהייתה בהריון ילדה, ואני כמו חברה טובה התגברתי על עצמי והלכתי לבי"ח לבקר והייתי איתה בבית, ואני באמת לא יודעת מאיפה הצלחתי למצוא בתוכי את התעצומות נפש האלו.

אני חושבת שמכל התחושות שחשתי באותו הזמן מה שהכי שנאתי היה תחושת הרחמים, שאנשים מרחמים עלינו כאילו אנחנו מסכנים או משהו כזה. וכל אחת עם העצות המטומטמות והמשפטים חסרי ההיגיון וחסרי בסיס. כולם כאילו מנסים להבין אותך אבל אף אחד לא באמת מצליח.

אחרי הכישלון הזה היה לי "חופש" של חודשיים מההפריות- איכשהו זה יצא ככה, אני כבר לא זוכרת למה, אבל זה היה טוב, כי אז באמת הבנתי שאני לא אהיה מסוגלת לעבור עוד הפריה בעבודה. הגוף שלי כבר לא היה מסוגל לשאת את המעמסה הפיזית והנפשית, והייתי חלשה ומתוסכלת בעיקר.

אז החלטנו שזהו. נגמר הפרק הזה בחיי, מתוך תחושה שאולי אם נסגור את זה, ואת כל הלחץ והמתח והפיזיות שהייתה סביב זה, אולי זה יגרום להפריה להצליח.

להפריה הרביעית הגעתי "מובטלת". מובטלת אבל נקייה. משהו בי השתחרר, התנקה והרגשתי שהפעם זו הפעם המנצחת. הפעם זה מצליח, הפעם אני אהיה בהריון. הגענו לשאיבה מוקדם בבוקר, סביבות 6 וחצי בבוקר. לפני הפריה צריך לצום, תמיד. אבל הפעם אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי והייתי כבר מבולבלת שפשוט שתיתי מים (משום מה התבלבל לי בין ההפריה להחזרה). נכנסו להסבר קצר עם הרופא והמרדים והוא שואל אותי אם צמתי אז עניתי שכן אבל שתיתי מים. הוא שאל אם השתגעתי, והסביר שהרדמה לא ניתן לתת אלא רק טשטוש, והוא יעשה את זה כמה שיותר עדין כדי שלא ארגיש. הייתי בהלם, אבל לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב וכבר הכניסו אותי פנימה. התיישבתי שם על המיטה, כל האחיות מטפלות בי והתפרצתי בבכי. בכי של כאב אמיתי. התחננתי לשמיים שיעזור לי לעבור את זה, שיהיה איתי הפעם הזו. התחלנו את ההפריה, אמרתי בהצלחה כמו כן פעם ונרדמתי. מסתבר שבאמצע נגמרו המבחנות והרופא יצא לדבר עם בעלי ואני כנראה ישנתי כי לא שמתי לב לזה בכלל. הייתי גמורה לחלוטין, נפשית וכמובן עייפה מאוד מהשעה המוקדמת. הטשטוש הזה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש. יצאתי מהשאיבה חזקה, תפקדתי, הרגשתי ממש טוב. נשאבו 9 ביציות. יומיים אחרי, בשבת, התקשרתי לברר כמה הפריות וגיליתי לשמחתי שהופרו 7! בעלי היה סקפטי אבל אני האמנתי שהפעם זה אכן מצליח. חזרנו להחזרה, ותמיד היה לי קטע כזה שלהחזרות אני מתלבשת יפה= באה לקבל את הילדים שלי. אבל הפעם ממש דפקתי הופעה הוחזרו 2 ושלושה ימים אח"כ החזירו עוד אחד (פעם ראשונה שעשינו בלסטוציסט).

ביום ה- 14 עשיתי בדיקת דם אבל הפעם החלטתי לעשות בקופה ולא לנסוע עד למדיקל- מבחינת משנה מקום משנה מזל. הייתה לי הרגשה שהתשובה תהיה חיובית אבל פחדתי בכל זאת. כל היום הייתי עם הטלפון וחיכיתי למייל הזה שיגיד לי שיש תשובה חדשה באתר של הקופה. השעה 16:00 הגיעה וכמובן שהגיע המייל. הרגשתי שאני עומדת לקבל התקף לב מהלחץ והתקשרתי לבעלי שיחזור הביתה. פתחתנו יחד את האתר ואנחנו רואים את המספר 58. מה זה אומר, אלוהים יודע. מסתכלים באינטרנט, שולחים הודעה לרופא עם תמונה אבל אין מענה. התקשרתי למרפאה וביקשתי מהמזכירה שהרופא יחזור אלי. ואנחנו על קוצים. כל זה עניין של כמה דק' אבל הרגיש כמה שעות. הרופא מתקשר ואומר לי 'נו שלחת שהגיעה בדיקה אבל לא כתבת מה התוצאה', אני שואלת אותו 'מה זה 58?' והוא בישר לי את התשובה שחיכיתי לשמוע 4 שנים- אני בהריון!!! בכיתי מרוב התרגשות וסוף סוף הרשתי לעצמי להרגיש קצת הקלה. שבוע אחרי כר קבעתי תור לאולטרסאונד. לא התאפקתי. הלכנו לרופא של הקופה כי הרופא שלי אמר לחכות לשבוע 7 כדי לשמוע דופק בוודאות אבל לא עניין אותי. ראינו שני שקים- אחד קטן ואחד גדול. הרופא הזהיר ואמר שיכול להיות שהקטן יתמוסס.

שבוע אחרי הייתה מסיבת אירוסין של גיסתי. בעלי לא הסכים שנספר לאף אחד וזה עמד לי על הקצה של הלשון. לא יכולתי להחזיק את ההתרגשות וגם את הפחד שפתאום יקרה משהו. כמובן שבאיזשהו שלב ההורמונים השתלטו עלי והבכי צף ולא הייתה ברירה וסיפרנו.

עד שבוע 11לקחתי עוד הורמונים. ואני לא אשקר, עדיין פחדתי, עדיין לא הצלחתי להשתחרר מהכבלים של הטיפולים. מהפחד שיקרה משהו. אני חושבת שרק אחרי שסיימנו את הסקירה הראשונה הרשתי לעצמי בפעם הראשונה, מזה הרבה מאוד זמן, לנשום לרווחה, נשימה עמוקה כזו, ולהבין שסוף סוף אני עוברת שלב, מתקדמת, לעבר המתנה הכי גדולה של החיים שלי.

לפני כמה ימים ילדתי את בני הבכור

שירן ורום (1)

קל לאבד תקווה זה נכון, ולפעמים צריך קצת, כי זה עוזר לחזור חזרה.

היה שיר שמאוד חיזק אותי בטיפולים, גרם לי לבכות ללא ספק, ואפילו היום אני עדיין לא מצליחה לשיר אותו בלי שהקול שלי יישבר

 

שולחת לכן את כל הכוחות שבעולם. תאמינו בעצמכן, בכוח שלכן כנשים. אתן יכולות לעשות את זה, וזה יצליח!

—————————————————

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

שירן

הפוסט את צריכה לבחור איזה בייבי את רוצה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94/feed/ 12 קיום יחסים יום 12 ותפילה לאלוהים http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-12-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-12-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 21 Jul 2015 06:15:30 +0000 http://www.retters.co.il/?p=961 כמה פעמים ספרת עד 12? כמה פעמים?? מהיום שהתחלת לדמם (או לא היית בטוחה שאת מדממת) ואכן התחיל המחזור, את מתחילה לחשב את הימים עד הביוץ. בשלבים האלה את עדין תמימה, בטוחה שהנה הופ והחודש זה קורה, הנה עוד רגע ואת נכנסת להריון.. והזמן עובר ואת רואה שכבר יותר מדי חודשים את סופרת עד 12.

הפוסט קיום יחסים יום 12 ותפילה לאלוהים הופיע ראשון בהרטרס

]]> כמה פעמים ספרת עד 12? כמה פעמים??

מהיום שהתחלת לדמם (או לא היית בטוחה שאת מדממת) ואכן התחיל המחזור, את מתחילה לחשב את הימים עד הביוץ.

בשלבים האלה את עדין תמימה, בטוחה שהנה הופ והחודש זה קורה, הנה עוד רגע ואת נכנסת להריון..

והזמן עובר ואת רואה שכבר יותר מדי חודשים את סופרת עד 12.

ואת מתחילה להילחץ, אולי יש לי בעיה? אולי כדאי להתייעץ עם רופא? אולי אני לא סופרת נכון?

את מתחילה להשתין על מקלות ביוץ, למדוד חום כל יום בשש בבוקר, ולדמיין שאת מרגישה שעכשיו זה קורה..

את מתקשרת לבעלך, הוא בכלל באמצע פגישה בעבודה ואת, את חייבת שעכשיו הוא יבוא להתנות איתך אהבים- כי את מבייצת!

אתם עושים את זה, ואז את נזכרת שאיזה סבתא רבא של אבא של איזה מישהו אמרה שאחרי שמקיימים יחסים כדאי להרים רגליים, ואת בכלל לא בכושר, אז אתם מוצאים את עצמכם באיזה תנוחה מוזרה שהוא מעליך מחזיק לך את הרגליים ואת יודעת שכדי שזה יהיה אפקטיבי את צריכה להיות במצב ההזוי הזה לפחות 10 דקות, ואז.. עוד פעם מגיע המחזור..

ואז יהיו את אלה שיסבירו לך שלהרים את הרגליים, זה באמת מה שעזר להן להיכנס להריון, למרות שהסיבה האמיתית היא שהן מבייצות כל החודש  או פשוט נקלטות מהאויר. את מבינה מהר מאוד שאין לסיפורים שלהן שום קשר אליך.

עוברת שנה ואת מתחילה להבין שאולי באמת כדאי שתלכי להתייעץ עם הרופא…

מקדישה לכן שיר שגורם לי לתהות כמה פעמים…

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש וישמח אותי מאוד,

עדי

הפוסט קיום יחסים יום 12 ותפילה לאלוהים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-12-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d/feed/ 2 בקליניקה של ד"ר סוריאנו http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/#comments Tue, 21 Jul 2015 00:17:19 +0000 http://www.retters.co.il/?p=967 בקליניקה אצל ד"ר סוריאנו, שכחתי כבר שכעסתי בבוקר על רוני. אמא שלי, שליוותה אותי לאורך כל הדרך מצטרפת אלינו, לשמחתי רוני הוא כמו ילד בשבילה והיחסים שלהם מצויינים, מה שגרם לזה שהאוירה בין כולנו הייתה נעימה. אני מודה שהלחץ שהייתי בו, מה יהיה איתי? מה יהיה אם אני צריכה עכשיו ניתוח? גרמו לי להיות די

הפוסט בקליניקה של ד"ר סוריאנו הופיע ראשון בהרטרס

]]> בקליניקה אצל ד"ר סוריאנו, שכחתי כבר שכעסתי בבוקר על רוני.

אמא שלי, שליוותה אותי לאורך כל הדרך מצטרפת אלינו, לשמחתי רוני הוא כמו ילד בשבילה והיחסים שלהם מצויינים, מה שגרם לזה שהאוירה בין כולנו הייתה נעימה.

אני מודה שהלחץ שהייתי בו, מה יהיה איתי? מה יהיה אם אני צריכה עכשיו ניתוח? גרמו לי להיות די עצבנית, אז מזל ששניהם היו איתי.

אנחנו מחכים מחוץ לחדר ומשתעשעים לנו (-:

————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש וישמח אותי מאוד,

עדי

הפוסט בקליניקה של ד"ר סוריאנו הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/feed/ 2 כמה שעות לפני הבדיקה אצל ד"ר סוריאנו http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/ http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/#comments Tue, 21 Jul 2015 00:16:18 +0000 http://www.retters.co.il/?p=965 יום אחרי שמצאתי את הכלבה (גיליתי שהיא נקבה), אני לוקחת אותה לבדיקת צ'יפ ואת החתולים לחיסונים, כמה שעות מפרידות ביני לבין פגישה עם ד"ר סוריאנו- מומחה לאנדומטריוזיס וכירורגיה גניקולוגית. אני בלחץ, כי שנים אני חיה בידיעה שיש לי אנדומטריוזיס, אני סובלת מכאבים ברחם, בשחלות ובקיום יחסי מין ופתאום אני מבינה שאולי יש קשר בין המחלה

הפוסט כמה שעות לפני הבדיקה אצל ד"ר סוריאנו הופיע ראשון בהרטרס

]]> יום אחרי שמצאתי את הכלבה (גיליתי שהיא נקבה), אני לוקחת אותה לבדיקת צ'יפ ואת החתולים לחיסונים, כמה שעות מפרידות ביני לבין פגישה עם ד"ר סוריאנו- מומחה לאנדומטריוזיס וכירורגיה גניקולוגית.

אני בלחץ, כי שנים אני חיה בידיעה שיש לי אנדומטריוזיס, אני סובלת מכאבים ברחם, בשחלות ובקיום יחסי מין ופתאום אני מבינה שאולי יש קשר בין המחלה לבין העובדה שאני לא מצליחה להיכנס להריון.

רוצים לדעת מה היה אצל ד"ר סוריאנו? לחצו

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש וישמח אותי מאוד,

עדי

הפוסט כמה שעות לפני הבדיקה אצל ד"ר סוריאנו הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%95/feed/ 0 להחדיר טמפון http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%9f/ http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%9f/#comments Mon, 20 Jul 2015 20:12:01 +0000 http://www.retters.co.il/?p=867 מה הבעיה להחדיר טמפון?.. אחת ההמצאות הגאוניות! כל מחזור היה מלווה בדימומים קשים שגרמו לי ללכת עם 3 תחבושות אולדייז נייט וגם זה לא היה מספיק. והבנתי שטמפון זה הפיתרון בשבילי. החלטתי לנסות.. אני מנסה ומנסה ולא מצליחה. בשלב כלשהו התחלתי לתהות מה אני עושה לא בסדר, אבל הייתי יחסית צעירה אז אני משערת שלא

הפוסט להחדיר טמפון הופיע ראשון בהרטרס

]]> מה הבעיה להחדיר טמפון?.. אחת ההמצאות הגאוניות!

כל מחזור היה מלווה בדימומים קשים שגרמו לי ללכת עם 3 תחבושות אולדייז נייט וגם זה לא היה מספיק. והבנתי שטמפון זה הפיתרון בשבילי.

החלטתי לנסות.. אני מנסה ומנסה ולא מצליחה. בשלב כלשהו התחלתי לתהות מה אני עושה לא בסדר, אבל הייתי יחסית צעירה אז אני משערת שלא התעסקתי בזה יותר מדי.

יש מן קטע כזה כשלא מצליחים במשהו לכולם יש עצות.. רק פה, מדובר בנושא כל כך אינטימי.. וגם זה לא הפריע לאמא שלי/דודה שלי/חברות של אמא לתת עצות…

תרימי את הרגל על השירותים/על השיש ותנסי

תשבי בשירותים- יהיה לך הכי נוח לדחוף את הטמפון פנימה

אולי את יבשה, שימי ג'ל ואז זה יחליק

היום בהסתכלות אחורה אני מבינה שזה היה הסימן הראשון לזה שיש בעיה, אבל מי חושב על זה ברגעים כאלה?

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שישמח וירגש אותי מאוד,

עדי

 

הפוסט להחדיר טמפון הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%98%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%9f/feed/ 2 בחרתי בחיים http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 14 Jul 2015 08:42:33 +0000 http://www.retters.co.il/?p=915 התחתנתי יחסית צעירה, בגיל 22, בחורה צעירה ללא מודעות וידע לגבי הריונות וילודה. אחרי שנה, החלטתי לנסות להיכנס להריון, ומסביבי כולם אומרים לי לקחת את הזמן להנות ולבלות.. בשנה הזאת נכנסתי 3 פעמים להריון ספונטני. כל פעם בשבוע 10 התחילו דימומים והפלתי. המשכתי לנסות להיכנס להריון טבעי, כל חודש מחזור, בכי, תסכול, תחושה שאולי הזדקנתי, שאולי עשיתי

הפוסט בחרתי בחיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> התחתנתי יחסית צעירה, בגיל 22, בחורה צעירה ללא מודעות וידע לגבי הריונות וילודה. אחרי שנה, החלטתי לנסות להיכנס להריון, ומסביבי כולם אומרים לי לקחת את הזמן להנות ולבלות..

בשנה הזאת נכנסתי 3 פעמים להריון ספונטני. כל פעם בשבוע 10 התחילו דימומים והפלתי.

המשכתי לנסות להיכנס להריון טבעי, כל חודש מחזור, בכי, תסכול, תחושה שאולי הזדקנתי, שאולי עשיתי משהו לא בסדר. רגשות אשם על זה שהמשכתי ללמוד חינוך גופני, תחושות קינאה על חברות ומשפחה.. וברקע כל הזמן המשפט המעצבן הזה שאני צעירה.

כבר הייתי בת 25, מצד אחד הייתה בי תקווה כי היו לי הריונות מצד שני היו לי הפלות בשלבים מוקדמים. לכן החלטנו לפנות לקופת חולים, לרופאת משפחה, וביקשנו ממנה עזרה בכניסה להריון. היא שלחה אותנו לבדיקות והתוצאות יצאו תקינות, זה היה מתסכל. קיוויתי שימצאו בעיה ואוכל לקבל טיפול מתאים.

המליצו לנו על איקקלומין, עשינו 2 ניסיונות טבעיים שלא צלחו ועברנו להזרעות. היה לי מאוד קשה בתקופה הזאת להתמודד עם השאלות של הסביבה, עליתי במשקל בטירוף וכולם שאלו את בעלי איך ככה אישתך השמינה?

התהליך של ההזרעות היה נוראי עבורי, בכי, חוסר מוטיבציה, חוסר אהבה, חוסר תמיכה ולבעלי לא היה פשוט לקבל את המצב ואת העובדה שהוא צריך לתת זרע, בעדה שלו לא קיבלו את העובדה שאני לא בהריון, המעמד החברתי שלו נפגע, ואף אחד לא דיבר על זה.

בזוגיות לא היה קל, הוא מאוד ניסה לתמוך, אבל כל עניין המיניות נפגע כי הייתה מטרה להביא ילדים. המחזור כל חודש בחודשו שבר אותנו.

יום אחד הרגשתי שאין לי למה לחיות אם אין לי המשכיות- בעלי אמר לי שהוא קובע לי תור לפרופ' משיח. ואני לא רציתי כי המשפטים- תורידי לחץ ואת צעירה הדהדו לי בראש. הגענו לרופא והייתה לי מעין תחושת הקלה, כאילו לקחו בלון ופוצצו אותו, יצא לי כל האוויר מהמפרשים. האמונה חזרה פתאום, התקווה, אבל הרבה חששות. הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. התחלתי לספר לו את מה שעבר עלי, ואמרתי לו שאמרו לי שאין בעיה. והוא אמר שיש בעיה רק עוד לא עלו עליה, אם לא היתה בעיה אז כבר הייתי עם ילדים. ופה נפל לי האסימון.

אף אחד לא כיוון אותי, אף אחד לא הושיט לי יד. היית אצל כל הרבנים, וכולם אמרו בעזרת השם, בעזרת השם תהיי בהריון וזה נתן לי תקווה ולכן לא הלכתי לרופאים פרטיים. אבל פרופ' משיח נתן תחושה שאני בידיים טובות.

אחרי בדיקות מקיפות, הוא עלה על הבעיה. יש אי התאמת כרומוזומים- הזרע מפרה את הביצית אבל העובר לא יכול לשרוד ולהתפתח לילד תקין. אתם צריכים ivf- נבהלתי, לא הבנתי את המשמעות, ירדימו אותי, כאילו נפלה לי אבן על הראש. התחלתי לחקור, שאלתי שאלות, קראתי הרבה והתחלתי תהליך להפריה. הזרקות במשך 14 ימים, הרגשה נוראית, כאב לי, התנפחתי, בעלי היה מזריק לי. יום כן יום לא, בדיקות דם, חשש, הסתרה, שקרים, איך להתמודד עם מקום העבודה.

בעלי היה מתוסכל, כל דימעה שאני מורידה הוא בוכה כפליים. הפכתי להיות אדם לא שמח, לא מפרגן, מאוד קינאתי, התחמקתי ממפגשים חברתיים ולא רציתי ללכת. הרגשתי שאין לי עם מי לדבר, כולם שיקרו לי שכולן בהריון- ניסו לשמור עלי שלא אפגע.

אחרי השאיבה הופרו 16 ביציות- והגענו להחזרה, פרופ' משיח החזיר 3 עוברים כדי להגדיל את הסיכוי ואת השאר הקפיא. לקחתי חופש מהעבודה, זמן ההמתנה הרגיש לי כמו נצח, פחדתי מהבדיקה. עשיתי בדיקת דם וקיבלתי תשובה חיובית, אבל החששות מההפלות שחוויתי לא עזבו אותי.

לא אשכח את היום הזה- חיכיתי לשעה 14:00 בצהריים, הייתי אצל אמא שלי, הרגשתי שלא נקלטתי. אני רועדת כולי, התקשרתי לאסותא ואפילו לא הצלחתי להגיד את השם שלי. אמרתי שאני צריכה תשובה- שאלו אותי איך קוראים לי וננעל לי הפה, פחדתי לקבל שלילי, העברתי לאמא שלי את הטלפון, ואמא שלי אמרה את השם- ואמרו לה חיובי, אמא שלי הפילה את הטלפון ולא הפסיקה לבכות ולצרוח ואני זעקתי לשמים בלי קול. אמרו לי לחכות שבועיים ולא להתלהב

אמרתי לבעלי וגם הוא אמר לי לא לשמוח, וזה שבר אותי כי עד שאפשרתי לעצמי לשמוח, כל הסביבה הורידה אותי, שיכול להיות שזה לא יצליח. כאילו אף אחד לא מאמין בי, אף אחד לא מאמין שאהיה אמא.

אחרי יומיים הבטא עלתה. שמרתי על זה בסוד 3 חודשים וסיפרתי רק לסביבה הקרובה. כל הזמן רץ לי בראש, היית בהריון אבל לא יצאת בידיים מלאות..

המשכנו אצל פרופ' משיח, והגענו לסקירה ראשונה. אני בשיא ההתלהבות, מרוגשת מאוד, קיבלתי את הבשורה שהכל תקין. בעלי שאל אותו מה יש לנו והרופא אמר בת, אני זוכרת את הפנים הנפולות של בעלי, ידעתי כמה המשפחה שלו רוצה בן. הסיטואציה הביכה אותי ופגעה בי- איך אתה יכול לרצות בן או בת, אחרי כל מה שעברתי וזכיתי לפרי בטן ואתה אומר שרצית בן, לא הפסקתי לבכות- מאכזבה אבל גם משמחה על מה שגדל אצלי בבטן. מהר מאוד הוא הבין את הטעות והתנצל. אני סלחתי אבל לא שכחתי.

לאט לאט התחלתי להנות מתהליך ההריון- לקחתי כל דבר שקרה לי באהבה, עניינה אותי המטרה לצאת עם ילדה בריאה ושלמה. כל היום ליטפתי את הבטן, הייתי האישה הכי מאושרת עלי אדמות.

נולדה טליה. הלידה הייתה קלה, הייתי מאושרת, לא יכולתי לקבל ולהבין את האושר הזה ולהסביר אותו במילים.

טליה תינוקת ערוך

אחרי שנתיים, החלטנו להחזיר את המוקפאים, וקבענו לפרופ' משיח. נקלטתי שוב, ההתחלה הייתה מצויינת. בשבוע 20-21 גילו שיש בעיה בהריון. אמרו לי שלילד יש כליה אחת, המשכתי עם הבדיקות וראו שההתפתחות לא תקינה. בשבוע 26 הגעתי לבדיקה עקב כאבי תופת בבטן, הילד החליט לעשות את תיקונו, כל המערכות קרסו ואין דופק. אני זוכרת שלא היה לי כוח לבכות- הרגשתי שקורים לי יותר מדי דברים והחלטתי שאני לא רוצה יותר ילדים.

בעלי קיבל את זה מאוד קשה אבל היה בשבילי. אבא שלו בדיוק נפטר ממחלת הסרטן, ובא אלי בחלום בלילה שגיליתי שהעובר ללא חיים והבטיח לי שיהיה לי בן השנה. הגעתי לבית החולים והייתי מותשת, רציתי רק לחזור לבת שלי ולהעריך את מה שיש לי. עברתי לידה שקטה. שנה של לילות קשים, סיוטים ובכי, אבל החיוך והמגע של הבת שלי חיזק אותי.

אחרי שנה חזרתי שוב להחזרת מוקפאים. נקלטתי והייתי מלאת חששות, כל בדיקה הייתה קשה. כל הבדיקות היו תקינות והיה לי בן בבטן. היה הריון קשה, נהנתי קצת רק לקראת הסוף. הלידה הייתה ארוכה אבל זכיתי ללדת ילד בריא.

חוסר האמונה ליווה אותי אבל בסוף זכיתי הודתי לבורא עולם ולבעלי שהיה לצידי

לפני שנה נקלטתי להריון טבעי, לצערי בשבוע 18 התחילו לי צירים, הגעתי להילל יפה, וסגרתי את הרגליים שהילד לא יצא, לא רציתי להוציא אותו, לא עוד פעם, אבל הילד כבר היה בין הרגליים, השכיבו אותי וקשרו אותי ואיבדתי כמויות דם אדירות והרגשתי איך הילד שלי יוצא ממני.

אני כבר בת 35, והחלטתי שאני לא מנסה להילחם יותר. יש לי 2 ילדים בבית והם האושר שלי, הם צריכים אמא מאושרת, בריאה, ושלמה.

זה סיפור חיי מקווה שכל מי שתקרא את זה תתחזק, וכל מי שלא מאמינה, שתאחז במשהו קטן בחיים, ועם רצון, מוטיבציה ואמונה בעצמך- השמים הם הגבול.

מיטל טליה ויונתן ערוך (452x640)

פה בשבילך אם את רוצה להתייעץ,

שלחי מייל וישלחו אליך את הפרטים שלי

—————————————————

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

מיטל

הפוסט בחרתי בחיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/feed/ 14 הכתבה בעיתון לאישה http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94/#comments Mon, 13 Jul 2015 12:12:10 +0000 http://www.retters.co.il/?p=892 סיימתי את הקורס מדריכות ושובצתי בפלס… בא"ח גולני- ללא כל ספק המקום הטוב ביותר לשרת בו! בסופי שבוע המשכתי ללכת לבדיקות- עוד גניקולוג, עוד בדיקת דם ואף אחד לא מצליח לזהות מה יש לי.. יום אחד קמתי בבוקר בבסיס והרגשתי שאני לא יכולה ללכת, כאבים חזקים תקפו אותי בדיוק לפני שהייתי אמורה להעביר שיעור על

הפוסט הכתבה בעיתון לאישה הופיע ראשון בהרטרס

]]> סיימתי את הקורס מדריכות ושובצתי בפלס… בא"ח גולני- ללא כל ספק המקום הטוב ביותר לשרת בו!

בסופי שבוע המשכתי ללכת לבדיקות- עוד גניקולוג, עוד בדיקת דם ואף אחד לא מצליח לזהות מה יש לי..

יום אחד קמתי בבוקר בבסיס והרגשתי שאני לא יכולה ללכת, כאבים חזקים תקפו אותי בדיוק לפני שהייתי אמורה להעביר שיעור על מא"ג בפני כיתת לוחמים צעירים. ביקשתי ממישהי שתחליף אותי והלכתי להתקלח.

הרגשתי שכולי כאובה, פיזית ונפשית.. חוסר ההבנה מצד כולם מה לעזאזל יש לי שיגע אותי. התחלתי להתקלח והרגשתי שאני נפוחה בצורה חריגה, כל האיבר מין שלי איך נקרא לזה.. לא במיטבו..

ביקשתי לנסוע הביתה וביקשתי מאמא שתיקח אותי לבית חולים. הגענו לבית חולים איכילוב, ואני בקושי הולכת. הגענו למיון נשים ושם ראה אותי רופא שדבר ראשון נתן לי את התחושה שהוא הכי מזלזל בי בעולם.. מעין תחושה של מה את מתבכיינת.. ואני ניסיתי להסביר שחייבים כבר למצוא מה יש לי, ולא הגיוני שהכול נפוח וכואב בלי סיבה.

הרופא ביקש ממני לעלות על המיטה וכרגיל לפתוח את הרגליים, הכרתי את הכיסא הזה כל כך טוב. הוא הסתכל לי שם למטה וישר קרא לעוד רופא שקרא גם הוא לעוד 2 סטאג'רים בחיים לא הרגשתי כל כך מבוקשת.. הם התחילו לבדוק אותי עם כל מיני מכשירים וראו באמת שמשהו חריג קורה שם. קמתי מהמיטה והתלבשתי, כשיצאתי מהחדר שמעתי את הרופא מדבר עם אמא שלי, שמעתי כל מיני מילים גדולות שאני לא מכירה, אני זוכרת מילה אחת קונדילומות.. לא הבנתי מה זה אומר ועולם האינטרנט לא היה נגיש כמו היום ואמרתי לעצמי העיקר שסוף סוף יודעים מה זה. רק מה שלא הבנתי זה את העובדה שחשבו שיש לי סרטן, נגעים על האיבר ושצריך לקחת ביופסיה ולבדוק אותם.

האמת מהנקודה הזאת הכל מעורפל אצלי בזיכרון, אני חושבת שהכול קרה כל כך מהר ועד שהספקתי לחשוב על מה קרה בבית חולים הגיע הסופ"ש..

יום ששי בצהריים ישבתי בשירותים, במגירה שלפניי היו מלא עיתונים, ואני כהרגלי תמיד נמשכתי ל"לאישה". פתחתי את המדור הכל יחסים וקראתי שם משהו שבחורה צעירה כתבה.. הרגשתי איך היא מתארת לפרטי פרטים את מה שאני מרגישה, איך פתאום אני לא מרגישה שאני לבד בעולם והיה ברור לי סוף סוף שאני לא הוזה. וראיתי שקוראים לדבר הזה וסטבוליטיס.. לא שמעתי את השם הזה לפני כן אבל ידעתי שזה מה שיש לי. רגע לפני שהלכתי לספר לאמא שלי, כתבתי מכתב לאותה בחורה שהיא הצילה לי את החיים! תחושת ההזדהות שאני לא היחידה שסובלת חיזקה אותי עוד לפני שהבנתי את המשמעויות, ובאותו רגע היה לי ברור שגם אני אספר את הסיפור שלי כדי שאף אחת לא תרגיש שהיא לבד.

לא לבד 2

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט הכתבה בעיתון לאישה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94/feed/ 29 אם אין ילד אז אני רוצה כלב http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%91/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%91/#comments Sun, 12 Jul 2015 09:40:51 +0000 http://www.retters.co.il/?p=907 אני בדרכי הביתה מבילוי, פתאום אני רואה בצד הדרך כלב עומד מפוחד מסתתר מאחורי ערימת בלוקים. עצרתי וניסיתי להתקרב אליו אבל הוא לא נתן לי.. רצתי הביתה להביא אוכל, כשחזרתי הוא עמד באותו מקום, גוש שעיר מלוכלך ומכוער.. לקחתי אותו איתי.. כל כך רציתי כלב… הרגשתי שזה יכול למלא לי את החלל הריק בלב… רוני

הפוסט אם אין ילד אז אני רוצה כלב הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני בדרכי הביתה מבילוי, פתאום אני רואה בצד הדרך כלב עומד מפוחד מסתתר מאחורי ערימת בלוקים.

עצרתי וניסיתי להתקרב אליו אבל הוא לא נתן לי.. רצתי הביתה להביא אוכל, כשחזרתי הוא עמד באותו מקום, גוש שעיר מלוכלך ומכוער..

לקחתי אותו איתי.. כל כך רציתי כלב… הרגשתי שזה יכול למלא לי את החלל הריק בלב… רוני פחות רצה.. זה לא פעם ראשונה שאני מוצאת, אבל בסוף נמצאים הבעלים..

הפעם התפללתי שלא יהיה לכלב צ'יפ ואני אשאיר אותו אצלי…

—————————-

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש וישמח אותי מאוד,

עדי

הפוסט אם אין ילד אז אני רוצה כלב הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%90%d7%96-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%91/feed/ 2 אני מדממת http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9e%d7%9e%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9e%d7%9e%d7%aa/#comments Wed, 08 Jul 2015 20:42:02 +0000 http://www.retters.co.il/?p=862 התגייסתי.. איזה מן רגע הזוי, שפתאום ממתבגרת שמרגישה שהחיים בידיים שלה, את הופכת להיות רכוש. רכוש של הצבא. אם לא הייתי חווה כל כך הרבה טלטלות במסגרת השירות שלי, לא הייתי מבינה כמה כוח יש במשפט  הזה- רכוש של הצבא. התגייסתי.. ואני עם אותו בן זוג מסוף התיכון.. אין הסבר שיתאר כמה גדלות נפש צריך

הפוסט אני מדממת הופיע ראשון בהרטרס

]]> התגייסתי.. איזה מן רגע הזוי, שפתאום ממתבגרת שמרגישה שהחיים בידיים שלה, את הופכת להיות רכוש.

רכוש של הצבא.

אם לא הייתי חווה כל כך הרבה טלטלות במסגרת השירות שלי, לא הייתי מבינה כמה כוח יש במשפט  הזה- רכוש של הצבא.

התגייסתי.. ואני עם אותו בן זוג מסוף התיכון.. אין הסבר שיתאר כמה גדלות נפש צריך ילד בן 18 כדי לעמוד לצד חברה שלו שסובלת מכאבים ולא סתם כאבים.. במקום אינטימי, שאף אחד לא מדבר על זה, שאף אחד לא באמת מבין מה אתם חווים..

תמיד אמרתי שבעיות מיניות אצל האישה זה ממש לא רק שלה.. זה שלה ושל בן הזוג שלה. הנרתיק הוא אולי האיבר היחיד בגוף שאם כואב אז כואב לשניכם.. לך אולי פיזית אבל לבן זוג שלך נפשית.

כשאת בצבא את מחויבת להוכיח אם את חולה.. איך תוכיחי לרופא צבאי שרואה עשרות כמוך כל יום שאת ממש לא מנסה להתחמק מהשירות, שאת באמת חולה.. אני שגדלתי בבית שמושתת על ערכי הצבא, עם אבא ששנים אחרי השחרור עשה מילואים בהתנדבות, שחי ונושם את הצבא מהיום שאני זוכרת את עצמי, ממש לא מנסה להתחמק. להפך מחפשת שיעזרו לי, שיבינו אותי, שיתנו לי מענה לסבל שאף אחד לא מצליח להבין מהו..

השבירה הגיעה אחרי סופ"ש בבית.. הייתי באמצע קורס מדריכות חי"ר ויצאנו רק ביום ששי.. וכמו נערה/חיילת טיפוסית עם בן זוג חיכיתי לרגע בו נוכל לבלות ביחד..

בילינו ביחד.. היה לנו כל כך כייף. החיבור שלנו תמיד היה מיוחד, מלא בהבנה והכלה.

ניסינו לשכב, אבל הפעם זה היה קשה, כל כך קשה שלא הפסקתי לדמם.. לא ידעתי איך לעצור את הדמעות. הרגשתי כל כך מתוסכלת ולא הצלחתי להבין איך פעולה כל כך פשוטה פשוט לא הולכת לי.

כעסתי על כולם, הרגשתי שאני אובדת עצות ושאני גם כל כך מתביישת לדבר על מה שעובר עלי, כאילו מי יבין אותי?

חזרתי לקורס ביום ראשון עם אבן כבדה על הלב, המחשבות לא שחררו אותי וביקשתי לראות רופא. הרופא מיד הפנה אותי למיון בבית חולים. אני זוכרת את עצמי אולי ברגעי השבר הכי קשים בחיי.

הגעתי לסורוקה בבאר שבע, ליווה אותי אחד המפקדים של הקורס, שזאת סיטואציה מביכה בפני עצמה.. נכנסתי לרופא והוא הוציא את האפרוח/ברווז- המכשיר לבדיקה ששנאתי כל כך.. הוא ניסה לבדוק אותי ואני דיממתי.. שלחו אותי הביתה.

הפכתי להיות רכוש של הצבא.. כל הבדיקות והפגישות עם הרופאים היו מטעם הצבא והייתה תחושה שרק "בודקים" אותי אם אני באמת סובלת נורא.

אני יושבת עם עצמי ונזכרת בתקופה הזאת.. איך ברגע אחד קטן החיים טלטלו אותי ושברו לי את השיגרה.. מחיילת לילדה חולה. ואני חושבת כמה זה דומה לטיפולים, כמה אנחנו מתכננות ומדמיינות איך יראו רגעים והם פשוט משתנים. עם כל הקושי הייתי אופטימית וידעתי שבסוף יעלו על הבעיה שלי.

רוצה לדעת מה עבר עלי לפני? לחצי

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט אני מדממת הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%9e%d7%9e%d7%aa/feed/ 2 הוא אמר לי שאני חולת נפש http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/#comments Tue, 07 Jul 2015 11:52:27 +0000 http://www.retters.co.il/?p=886 הוא אמר לי שכל הבעיות שלי הן נפשיות. למה לאנשים יש נטייה לזרוק מילים לאוויר ולא לחשוב על הצד השני, מי שעומד מולם.. המשפט הזה גרם לי תקופה ארוכה לתהות עם עצמי ולחשוב שאולי כל הבעיות שלי הן נפשיות, שאולי הגוף עד כדי כך מושפע מהנפש ברמה כזאת, שכואב לי כל פעם שאני רוצה לשכב

הפוסט הוא אמר לי שאני חולת נפש הופיע ראשון בהרטרס

]]> הוא אמר לי שכל הבעיות שלי הן נפשיות. למה לאנשים יש נטייה לזרוק מילים לאוויר ולא לחשוב על הצד השני, מי שעומד מולם..

המשפט הזה גרם לי תקופה ארוכה לתהות עם עצמי ולחשוב שאולי כל הבעיות שלי הן נפשיות, שאולי הגוף עד כדי כך מושפע מהנפש ברמה כזאת, שכואב לי כל פעם שאני רוצה לשכב עם הבן זוג שלי, שכואב לי כל פעם שאני מגיעה לגיניקולוג..

חזרתי ממנו הביתה וישבתי על המדרגות בכניסה, בכיתי לאמא שלי ואולי לכל מי שהיה שם.. מי הוא שיגיד לי שאני חולה בראש וצריכה סקסולוג? מי הוא שיחרוץ את הלב שלי בצורה כזאת ולא ינשום שנייה ויבין שהוא עושה צלקת בלב של ילדה בת 18.

אני ידעתי שמה שיש לי הוא גופני- החזקתי את עצמי חזק כדי לא ליפול אחרי אמירה כזאת..

הכאב שלי הוא פיזי, כואב לי בנרתיק ומי תבין? רק מי שכואב לה גם.

אני כותבת לגניקולוגים- בבקשה תהיו יותר רגישים…

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט הוא אמר לי שאני חולת נפש הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9/feed/ 1 ההורים שלי http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#comments Mon, 06 Jul 2015 11:16:03 +0000 http://www.retters.co.il/?p=879 הגעתי לנקודה בטיפולים שספגתי יותר מדי אמירות קשות על רירית הרחם שלי וכמה שהיא לא מספיק טובה. ואצלי אין אפור, יש שחור או לבן- אם אין מצב להריון אז אני מחפשת דרכים אחרות להביא ילד לעולם. אני לא יכולה לספוג את הטיפולים בידיעה שאין לי סיכוי להרות… הפתיחות בבית של ההורים שלי חיזקה אותי בדרך

הפוסט ההורים שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> הגעתי לנקודה בטיפולים שספגתי יותר מדי אמירות קשות על רירית הרחם שלי וכמה שהיא לא מספיק טובה.

ואצלי אין אפור, יש שחור או לבן- אם אין מצב להריון אז אני מחפשת דרכים אחרות להביא ילד לעולם. אני לא יכולה לספוג את הטיפולים בידיעה שאין לי סיכוי להרות…

הפתיחות בבית של ההורים שלי חיזקה אותי בדרך עד שאהיה אמא… כנסו

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט ההורים שלי הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/ 0 חולמת בגדול http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/ http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/#comments Mon, 06 Jul 2015 00:15:11 +0000 http://www.retters.co.il/?p=856 כל החיים אני חולמת בגדול.. כל פרויקט הכי קטן שלקחתי על עצמי מצאתי את הדרכים להשפיע דרכו. ובנקודה הזאת, ביולי 2012.. החיים שלי מגיעים לרגע לא פשוט. כובד פיזי ונפשי מלווה אותי בעקבות הטיפולים ואני מתחילה להבין שאולי יש לזה סיבה… ההבנה שאני יכולה לתרום מהידע שלי לנשים על סמך הניסיון וכל מה שעבר עלי התחילה

הפוסט חולמת בגדול הופיע ראשון בהרטרס

]]> כל החיים אני חולמת בגדול.. כל פרויקט הכי קטן שלקחתי על עצמי מצאתי את הדרכים להשפיע דרכו.

ובנקודה הזאת, ביולי 2012.. החיים שלי מגיעים לרגע לא פשוט. כובד פיזי ונפשי מלווה אותי בעקבות הטיפולים ואני מתחילה להבין שאולי יש לזה סיבה… ההבנה שאני יכולה לתרום מהידע שלי לנשים על סמך הניסיון וכל מה שעבר עלי התחילה להתחזק אצלי.

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט חולמת בגדול הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/feed/ 4 געגוע http://www.retters.co.il/%d7%92%d7%a2%d7%92%d7%95%d7%a2/ http://www.retters.co.il/%d7%92%d7%a2%d7%92%d7%95%d7%a2/#comments Thu, 02 Jul 2015 10:47:01 +0000 http://www.retters.co.il/?p=840 געגוע לעצמי, למי שאני, או יותר נכון למי שהייתי.. לאיך שנראיתי. לשיער שלי ששכח מה זה להיות חיוני. לשמלות שלי בלי לחשוש שיצוצו שאלות- את בהריון? איזה חודש? לשתות אלכוהול, לרקוד כאילו אני מלכת הרחבה… לעשות ספורט בלי לפחד שאולי במקרה הפעם אני בהריון. לישון בלי מחשבות.. לקבוע דברים ולעמוד בהם ולא לבטל כי אני חלשה/עייפה/נפוחה..לחזור להתחייב

הפוסט געגוע הופיע ראשון בהרטרס

]]> געגוע לעצמי, למי שאני, או יותר נכון למי שהייתי.. לאיך שנראיתי.

לשיער שלי ששכח מה זה להיות חיוני.

לשמלות שלי בלי לחשוש שיצוצו שאלות- את בהריון? איזה חודש?

לשתות אלכוהול, לרקוד כאילו אני מלכת הרחבה… לעשות ספורט בלי לפחד שאולי במקרה הפעם אני בהריון.

לישון בלי מחשבות..

לקבוע דברים ולעמוד בהם ולא לבטל כי אני חלשה/עייפה/נפוחה..לחזור להתחייב לעבודה/ללימודים.

לשכב עם רוני כשבא לי ובספונטניות שתוקפת אותי רגע לפני שאני נכנסת הביתה.

לירח דבש..

ירח דבש פוסט געגוע

ירח דבש בכרתים- געגוע לחופש אמיתי

לודאות, מה יהיה איתי ומתי?

להתגעגע לפקידות בקופת חולים כי כמה אפשר לראות אותן..

פשוט מתגעגעת..

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט געגוע הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%92%d7%a2%d7%92%d7%95%d7%a2/feed/ 0 אנחנו בארץ ואני בבלבלות http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa/#comments Thu, 02 Jul 2015 07:15:13 +0000 http://www.retters.co.il/?p=836 הרגעים האלה שאת מרגישה מבולבלת, שאת מבינה איך הטיפולים שבשו את החיים שלך.. אני מתחילה להבין שהדבר הכי נכון עבורי זה לשחרר.. לאט לאט אני מתחילה להיחשף, להרגיש נוח עם המצלמה.. כנסו רוצה לראות מה עבר עלינו בהונג קונג? כנסי _______________ אשמח שתכתבי תגובה, רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד, עדי

הפוסט אנחנו בארץ ואני בבלבלות הופיע ראשון בהרטרס

]]> הרגעים האלה שאת מרגישה מבולבלת,

שאת מבינה איך הטיפולים שבשו את החיים שלך..

אני מתחילה להבין שהדבר הכי נכון עבורי זה לשחרר..

לאט לאט אני מתחילה להיחשף, להרגיש נוח עם המצלמה.. כנסו

רוצה לראות מה עבר עלינו בהונג קונג? כנסי

_______________

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט אנחנו בארץ ואני בבלבלות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa/feed/ 0 מתחילים לצלם http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a6%d7%9c%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a6%d7%9c%d7%9d/#comments Sun, 28 Jun 2015 21:18:15 +0000 http://www.retters.co.il/?p=363 אנחנו בהונג קונג מנסים להבין איך מרגיש לנו להצטלם… ככל שצילמנו תפסנו רגעים אותנטיים ומשמעותיים יותר כנסו לראות את הרגע בו המצלמה הפכה להיות חלק מחיינו.. רוצים לדעת מה עבר עלינו לפני? לחצו  ————————–  אשמח שתכתבי תגובה, רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד, עדי

הפוסט מתחילים לצלם הופיע ראשון בהרטרס

]]> אנחנו בהונג קונג מנסים להבין איך מרגיש לנו להצטלם…

רוני ועדי למצלמים (2)

ככל שצילמנו תפסנו רגעים אותנטיים ומשמעותיים יותר

כנסו לראות את הרגע בו המצלמה הפכה להיות חלק מחיינו..

רוצים לדעת מה עבר עלינו לפני? לחצו 

————————– 

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט מתחילים לצלם הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a6%d7%9c%d7%9d/feed/ 10 נקודת המפנה http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94/#comments Wed, 24 Jun 2015 20:18:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=353 רציתי להגשים חלום.. חלום שלי ושל הרבה אנשים טובים ומוכשרים באזור השרון. תמיד חלמתי בגדול, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות משהו, שאני רוצה לשנות.. הרצון לשנות מוביל אותי להרבה מקומות בחיים.. אני לא מפחדת מהשינוי להפך הוא מזין אותי. ביחד רקמנו רעיון לבניית ארגון שייצר שיתופי פעולה בין בוגרי בית ספר דרור בדגש על העצמת

הפוסט נקודת המפנה הופיע ראשון בהרטרס

]]> דרורס לוגו

רציתי להגשים חלום..

חלום שלי ושל הרבה אנשים טובים ומוכשרים באזור השרון. תמיד חלמתי בגדול, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות משהו, שאני רוצה לשנות.. הרצון לשנות מוביל אותי להרבה מקומות בחיים.. אני לא מפחדת מהשינוי להפך הוא מזין אותי.

ביחד רקמנו רעיון לבניית ארגון שייצר שיתופי פעולה בין בוגרי בית ספר דרור בדגש על העצמת האזור אליו אנחנו משתייכים וערבות הדדית אל מול בית הספר.

המטרה: להשתמש בכוח של ההון האנושי ולבנות מערך שלם של קשרים חברתיים ועסקיים כדי להצמיח את קהילת בוגרי בית הספר והאזור כולו ולהוליד מנהיגים חדשים.

הארגון החל לתפוס תאוצה, אנשים חזקים במשק התחילו להאמין בו ואני מצאתי את עצמי מתזזת בין פגישות עם המועצות, גיוס מתנדבים, הקמת מטה העמותה לבין זריקות, בדיקות ותשובות בטא שליליות..

הפרוייקט האחרון שלקחנו בו חלק היה הפקת אירוע התרמה לאיתי רייניץ ז"ל, דודה שלו היא חברה יקרה לליבי. עבדנו קשה כדי שהאירוע יצליח ואכן גוייסו טובי האומנים בארץ ונמכרו מעל 1000 כרטיסים. בתוך כל הלחץ של הפקת האירוע הייתי צריכה להזריק בשירותים. ביום האירוע עצמו הייתי כל כך נפוחה והרגשתי שאני פשוט חצויה- מצד אחד זה רגע אישי מרגש מהרבה מובנים ומצד שני הלב והראש שלי לא מרפים מהקושי האישי שאני עוברת.. אחרי האירוע התפרקתי, יום למחרת קיבלתי תשובה שלילית אחרי ההפריה השנייה והבנתי שאני צריכה לעצור את חיי ולהתמקד בתהליך.

החלטנו רוני ואני בעידוד המשפחות שאנחנו טסים לנקות את הראש.. טסנו לתאילנד הונג קונג ומקאו בידיעה שאנחנו חוזרים לתקופה לא פשוטה בעיקר פיזית.

רוני ועדי למצלמים

על הפרק היו הפריות, ניתוח לאנדומטריוזיס והתחילו לקנן בי מחשבות על פונדקאות…

קנינו מצלמה והתחלנו לצלם…

————————— 

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט נקודת המפנה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94/feed/ 0 בהריון מהורמונים http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comments Mon, 22 Jun 2015 10:18:17 +0000 http://www.retters.co.il/?p=633 וואו כמה אפשר להסתכל לנו על הבטן! גם אנשים שיודעים שאני בתהליך של פוריות לא מצליחים להוריד את העיניים מהבטן או במקרה שלי פשוט בשוק איך השמנתי. אז השמנתי מה אני יכולה לעשות כל הזמן להתנצל על זה? ממש לא בא לי, והאמת אני גם לא חייבת שום דבר לאף אחד. אני שומרת דיאטה כל

הפוסט בהריון מהורמונים הופיע ראשון בהרטרס

]]> וואו כמה אפשר להסתכל לנו על הבטן!

גם אנשים שיודעים שאני בתהליך של פוריות לא מצליחים להוריד את העיניים מהבטן או במקרה שלי פשוט בשוק איך השמנתי. אז השמנתי מה אני יכולה לעשות כל הזמן להתנצל על זה? ממש לא בא לי, והאמת אני גם לא חייבת שום דבר לאף אחד.

אני שומרת דיאטה כל החיים, משתדלת לאכול מסודר גם אם יש לי נפילות לעיתים. אני אוהבת אוכל ותמיד אהבתי ואני ממציאה או מקבלת השראה באינטרנט לדי הרבה מתכונים דיאטתיים- כי אני בעד שהאוכל יהיה טעים. (מבטיחה לשתף עם הזמן)

אבל עם כמה שאני שומרת על עצמי ברגע שאני מתחילה טיפול אני מלאת נוזלים ובצקות, מאוד נפוחה.

היי, אני נראית כמו פילסברי, לפחות אני מותג!!

מזריקה אוביטרל (2)

בינינו ההשמנה קשה- אני אוהבת בגדים ומאוד, אוהבת כל מיני סגנונות, בעיקר שמלות…

אני מוצאת את עצמי לא פעם מול המראה מחליפה עשרות בגדים ושום דבר לא עולה עלי.. אני יותר שמנה מאישה בחודש תשיעי ואני נראית בחודש רביעי, לפעמים בא לי להבליט את הבטן ולהגיד לכולם שאני בהריון, ככה אני ארגיש שלפחות אם השמלה צמודה עלי יש לזה סיבה…

ואז אני ארגיש הריונית יפה!

 

מרגישה שכלום לא עולה עליך בארון? תתרמי ותתחדשי, לנקות את הארון בגדים מדי פעם מנקה את הנפש.

קישור לכתבה נהדרת עם רעיונות למי כדאי לתרום כשאת עושה סדר- לחצי

————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט בהריון מהורמונים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/feed/ 2 החלטות http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-2/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-2/#comments Sat, 20 Jun 2015 20:18:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=628 החיים מעמידים אותנו בפני צמתים בהן אנחנו צריכות לקבל החלטה. מה נלבש בבוקר, איזה צבע סומק נשים, שיער פזור או אסוף- אלה ההחלטות הקלות. אבל מה קורה לנו כאשר אנחנו עומדות בפני צומת שכל החלטה שניקח יכולה לשנות את עתידנו? אצל איזה רופא לטפל? להחזיר את העוברים טריים או מוקפאים? לעשות את ההחזרה בהרדמה? לא חסרות שאלות. לפעמים

הפוסט החלטות הופיע ראשון בהרטרס

]]> החיים מעמידים אותנו בפני צמתים בהן אנחנו צריכות לקבל החלטה. מה נלבש בבוקר, איזה צבע סומק נשים, שיער פזור או אסוף- אלה ההחלטות הקלות.

אבל מה קורה לנו כאשר אנחנו עומדות בפני צומת שכל החלטה שניקח יכולה לשנות את עתידנו?

אצל איזה רופא לטפל? להחזיר את העוברים טריים או מוקפאים? לעשות את ההחזרה בהרדמה? לא חסרות שאלות.

לפעמים זה כל כך מעייף שהדבר שהכי בא לי לעשות זה להפסיק את הטיפולים או לצאת לחופש.. אבל אנחנו יודעות שלצערנו אין לנו אפשרות לעשות את זה כי אז נצטרך לחזור לנקודת ההתחלה או בדיוק לאותה הנקודה בה הפסקנו..

אני צריכה להחליט האם להמשיך עם הרופאה שלי או לעבור לרופא אחר, כרגע משניהם אני מקבלת חוות דעת, כל אחד אומר משהו אחר, והראש בכלל אומר טוסי לתאילנד!!!

בסוף כמו כל שלב בתהליך אני מכריעה ורק הזמן יגיד את שלו, אז בינתיים אני משתדלת להנות- דבר ראשון אני מתלבשת יפה, זה תמיד גורם לי גם להרגשה טובה, דבר שני אני שומעת מוסיקה, זה מכניס את הגוף שלי למצב רוח שמח ודבר שלישי אני משתדלת לעשות משהו שמשמח אותי ולרוב זה לצאת מהבית ולעזור למחשבות שלי להסתדר.

אתמול ספיציפית רקדתי על הבר (-: ממליצה בחום!

אני על הבר- מחשבות

על הבר בשבתאי כפר ויתקין- כמלצרית שנת 2010

 

בסוף החלטות מתקבלות אז שיבואו עם בשורות טובות.

 ————————-

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט החלטות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-2/feed/ 10 הרגע הזה שאת מבינה http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94/#comments Sat, 20 Jun 2015 10:18:51 +0000 http://www.retters.co.il/?p=349 אני לא אשכח את הרגע הזה… ישבתי באוטו דיברתי עם גילה המדהימה, אחות במקצועה שליוותה אותי לאורך כל התקופה והבנתי שזה לא הולך להיות קל. היא פירטה לי בקצרה מה התהליך של ההפריות כולל ואני הרגשתי שהמילים עוברות לידי, מרחפות להן בצד הדרך והדבר היחיד שעובר לי בראש איך אני עכשיו אשנה את חיי רק

הפוסט הרגע הזה שאת מבינה הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני לא אשכח את הרגע הזה…

ישבתי באוטו דיברתי עם גילה המדהימה, אחות במקצועה שליוותה אותי לאורך כל התקופה והבנתי שזה לא הולך להיות קל.

היא פירטה לי בקצרה מה התהליך של ההפריות כולל ואני הרגשתי שהמילים עוברות לידי, מרחפות להן בצד הדרך והדבר היחיד שעובר לי בראש איך אני עכשיו אשנה את חיי רק בשביל להביא ילדים כשיש לי עוד כל כך הרבה חלומות מעבר..

והשאלות רצות- למה אני? עברתי כל כך הרבה לא מגיע לי שקט? זה סה"כ פעולה פשוטה של קיום יחסים והופ יש הריון, איך הגיוני שזה כל כך מסובך?

ישבתי באוטו ופשוט בכיתי, הוצאתי את נשמתי והבנתי שאני צריכה כוחות והרבה, אנרגיות מלא וגם הומור כי בלי זה אי אפשר לעבור את התקופה.

כהרגלי התחלתי לשתף ולספר ועל הדרך נחשפו בפני המון נשים שגם הן עוברות את התהליך בדיוק כמוני, זה הקל עלי במקצת לדעת שיש עוד נשים במצבי למרות שבכנות באותו הרגע הרגשתי לבד, כי אף אחת בסביבתי הקרובה בסטטוס הנוכחי שהייתי בו עברה את מה שאני עוברת.

ידעתי שאני חזקה, ידעתי שרוני מדהים, ותומך ומבין אז מהבחינה הזאת הייתי רגועה אבל לא ידעתי איך הגוף שלי ישרוד.

הבנתי שאני הולכת לעבוד בלהביא ילדים

————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט הרגע הזה שאת מבינה הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94/feed/ 2 אמא בכל מחיר http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99/ http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99/#comments Tue, 16 Jun 2015 10:06:52 +0000 http://www.retters.co.il/?p=681 הגעתי לגיל 38 ולא מצאתי בן זוג. היה לי ברור שאני צריכה להתחיל תהליך כדי להיות אמא. לשמחתי מסביבי היו עוד כמה חברות שגם היו בתהליך להביא ילד לבד והרגשתי כי החיבור איתן מחזק אותי ואת ההחלטה שלי. עשיתי את כל הבדיקות הנדרשות וקבעתי תור למכון הזרע בבלינסון. היה לי מאוד חשוב לבחור מישהו שדומה

הפוסט אמא בכל מחיר הופיע ראשון בהרטרס

]]> הגעתי לגיל 38 ולא מצאתי בן זוג. היה לי ברור שאני צריכה להתחיל תהליך כדי להיות אמא.

לשמחתי מסביבי היו עוד כמה חברות שגם היו בתהליך להביא ילד לבד והרגשתי כי החיבור איתן מחזק אותי ואת ההחלטה שלי.

עשיתי את כל הבדיקות הנדרשות וקבעתי תור למכון הזרע בבלינסון. היה לי מאוד חשוב לבחור מישהו שדומה לי, בריא, גבוה ועם רמת משכל גבוהה. לשמחתי היה מבחר ולא לקח לי הרבה זמן להיסגר על עצמי. בחרתי זרע וקבעתי תור להזרעה… ואז הכרתי מישהו.

היינו ביחד כמעט שנה עם הפסקה באמצע והבנתי שאנחנו צריכים לדבר, לעשות תיאום ציפיות. היה לי קשה כי ידעתי שאם אני רוצה להיות אמא אולי אצטרך לוותר עליו. לו כבר היו 3 ילדים מהנישואים הקודמים שלו, הוא עבר את השלב של החיתולים ופתאום אני מעוניינת להחזיר אותו לשם. קיוויתי שהוא ירצה לעבור איתי את התהליך..

בהתחלה הוא באמת רצה והתחלתי מחדש אך די מהר ראיתי שהוא נלחץ והבנתי שלא אזכה להביא ילד עם בן זוג.

לא הייתה לי אפשרות להתמהמה, כבר הגעתי לגיל 39 וידעתי שאני חייבת לחזור לתהליך ומהר.. המשפחה שלי תמכה בי לאורך הדרך, בחרתי לשתף אותם בתהליך כדי שלא ארגיש לבד.

חזרתי לבלינסון ועשיתי 5 הזרעות, כולן מאותו הזרע, אך לצערי ללא הצלחה. המליצו לי לעבור להפריה והחלטתי בשלב הזה שאני עוברת מהציבורי לפרטי והגעתי לפרופ' עמי עמית. הוא שלח אותי לבדיקת AMH. הבדיקה הראתה כי איכות הביציות שלי לא טובה ובשלב הזה הוא כבר המליץ לי לא לבזבז את הזמן שלי וללכת על תרומת ביצית.

היה לי מאוד קשה בהתחלה לחשוב על זה שאביא ילדים שהם לא שלי אלא רק שאני סוחבת ברחמי, אבל עמי השרה עלי תחושת ביטחון וגרם לי להבין שהשד לא כל כך נורא ועדיף לי להיות אמא בהקדם מאשר "לבזבז" זמן יקר על טיפולים.

הגיע היום של הטיסה לקייב, הייתי בלחץ למרות שעמי הסביר לי את התהליך. סה"כ טסנו 15 נשים שכולן הלכו לעבור החזרת עוברים טריים מתרומת ביצית. ישנו לילה, ויום למחרת אחת אחרי השנייה נכנסנו להחזרה. החזירו לי 2 יפים. אחרי זה הלכתי לנוח, קיוויתי שזה יעזור לקליטה של העוברים.

אחרי 14 ימים קיבלתי בטא שלילית, הייתי מאוכזבת אבל אופטימית כי ידעתי שיש לי עוד 2 מוקפאים ואני יכולה לעבור את ההחזרה בארץ.

שוב פעם התחיל מסע של קבלת הורמונים, זריקות בטוסיק ובבטן וכדורים. אחות קופת חולים, אמא או חברה הזריקו לי, לא הייתי מסוגלת להזריק לעצמי. כבר הייתי מאוד נפוחה והתפללתי שהטיפול הזה יהיה המנצח, הרגשתי שהזמן עובר לאט ואני מתחילה להישבר לרסיסים. החזרתי את העוברים ושוב פעם קיבלתי תשובה שלילית.

לא ידעתי איך לקום, הרגשתי שאני עייפה נפשית ופיזית, המשפחה עודדה אותי, תמכה וחיזקה וכולם ניסו לתת לי תחושה שהנה ועוד רגע זה קורה, עוד רגע ואני אהיה בהריון. הרגשתי מאוד עצבנית ומתוחה, בכיתי הרבה, כאב לי כל הגוף ושנאתי את עצמי. כל הטוסיק שלי היה עם כתמים שחורים. לקח לי חודשיים לאסוף את עצמי ולהחליט שאני חוזרת לעוד החזרת עוברים טריים בקייב.

קיבלתי תשובה חיובית, ישבתי במשרד עם הבוס שלי, שכל תקופת הטיפולים תמך בי ועודד אותי ואיפשר לי כל מה שהייתי צריכה העיקר שבסוף אהיה בהריון. הוא זה שפתח את המחשב וראה על הצג 387!! הוא אמר לי שיש לי תאומים. שמחתי כי הבנתי שאם זה תאומים אני לא צריכה לחזור לטיפולים. אחרי יומיים הבטא השלישה את עצמה ובבדיקת דופק אכן נצפו שני שקים עם שני דפקים.

ההריון לא היה קל, סבלתי מדימומים, הזרקתי בטוסיק וקיבלתי הורמונים עד חודש חמישי והייתי בשמירת הריון. הייתי נפוחה ולא ראיתי או זכרתי כבר איך נראים הקרסוליים שלי. אבל ידעתי שאעשה הכל כדי לסיים את ההריון בטוב.

ילדתי בניתוח קיסרי 2 בנות מתוקות, מאיה ושירה ומאז השתנו לי החיים.

מאיה ושירה תמונה לפוסט

הן שלי לכל דבר, אני סחבתי אותן, עברתי הרבה סבל בשביל שהן יגיעו לעולם וביום יום מעסיק אותי רק כמה כייף לי שיש לי אותן.. הכל מתגמד כי עכשיו יש לי משפחה, זכיתי ועשיתי שתהיה לי משפחה. זה היה בידיים שלי ואני בחרתי דרך.. שאני שלמה איתה ומאושרת בחלקי

אני בושמת, היום בת 47 עדין רווקה ואני כותבת לך כדי שתדעי שגם לי לא היה קל, אפילו היה קשה אבל בסוף החלטתי ובחרתי להיות אמא בכל מחיר.

פה בשבילך אם את רוצה להתייעץ,

שלחי מייל וישלחו אליך את הפרטים שלי,

————————————————–

תודה שקראת עד לפה, מחכה לתגובה שלך,

בושמת

 

הפוסט אמא בכל מחיר הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99/feed/ 6 אני אוהבת את החיים http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/#comments Tue, 16 Jun 2015 10:02:57 +0000 http://www.retters.co.il/?p=810 אני תמיד מרגישה שאנחנו בעולם הזה על זמן שאול.. שגם ככה עוד רגע הכל יגמר ומה יזכרו מאיתנו? הטיפולים העצימו אצלי את התחושה הזאת, שהחיים קצרים מדי וצריך להנות מכל רגע. ואני, לומדת לקחת את זה ב2 הידיים ולמנף את ההנאות שלי הכי גבוה שאפשר… אחת האהבות שלי זה עיצוב.  עיצבתי לי עד הפרטים הקטנים בית

הפוסט אני אוהבת את החיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> אני תמיד מרגישה שאנחנו בעולם הזה על זמן שאול.. שגם ככה עוד רגע הכל יגמר ומה יזכרו מאיתנו?

הטיפולים העצימו אצלי את התחושה הזאת, שהחיים קצרים מדי וצריך להנות מכל רגע.

ואני, לומדת לקחת את זה ב2 הידיים ולמנף את ההנאות שלי הכי גבוה שאפשר…

אחת האהבות שלי זה עיצוב.  עיצבתי לי עד הפרטים הקטנים בית קטן בקיבוץ וכל יום וכל שעה אני ניזונה מיופי- באינטרנט, בחנויות, דרך אנשים.

ממליצה לכן על הבלוגריות של מיס פטל, 2 נשים שהלכו אחרי האהבה שלהן, ליצור ולהתעסק ביופי.

נותנת לכן טעימה קטנה מהבלוג שתמיד מרגש אותי- MISSPETTEL ובחרתי פוסט שנקרא 'שנה סוכריה'.

אצלי כל שנה מתחילה ונגמרת ביומולדת שלי- השנה זאת היתה יומולדת מיוחדת- שנה של התחלות חדשות ועשייה חדשה דרך הבלוג שלי.

מאחלת לעצמי להמשיך להנות מהחיים, לראות, לנשום ולהכיר דברים יפים וטובים…

להיות קשובה לעצמי, למה שנכון לי וטוב עבורי.. לא לפחד להעיז, לא לפחד לנסות, במקרה הכי גרוע לא אצליח.

שתהיה שנה סוכריה

 

_______________

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט אני אוהבת את החיים הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/feed/ 6 מחשבות http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa/ http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa/#comments Tue, 16 Jun 2015 00:18:56 +0000 http://www.retters.co.il/?p=666 אופטימיות ורוגע/אולי כדאי שנתייעץ/יש מצב שיש לנו בעיה להרות- תסכול- אישי, זוגי, קריירה/למה זה לא קורה?? ואיך לכולם זה בא בקלות/מתפללת שזאת שהתחתנה השנייה לא תהיה בהריון לפני וזאת שחוגגת בת מצווה גם לא/מנסה הכל- תזונה, דיקור, מסג׳, טיפול לנפש/כבר לא אופטימית- החיוך נעלם ואיתו שמחת החיים/מתרחקת מחברות ואולי גם מהמשפחה/עובדת על אוטומט/עובדת בלהביא ילדים/עצבים-

הפוסט מחשבות הופיע ראשון בהרטרס

]]> אופטימיות ורוגע/אולי כדאי שנתייעץ/יש מצב שיש לנו בעיה להרות- תסכול- אישי, זוגי, קריירה/למה זה לא קורה?? ואיך לכולם זה בא בקלות/מתפללת שזאת שהתחתנה השנייה לא תהיה בהריון לפני וזאת שחוגגת בת מצווה גם לא/מנסה הכל- תזונה, דיקור, מסג׳, טיפול לנפש/כבר לא אופטימית- החיוך נעלם ואיתו שמחת החיים/מתרחקת מחברות ואולי גם מהמשפחה/עובדת על אוטומט/עובדת בלהביא ילדים/עצבים- אין הסבר/נמאס משאלות של הסביבה- צאו לי מהרחם!/קשה פיזית- הגוף כבר עמוס בהורמונים ולא מתפקד/קשה בירוקרתית- כל יום משהו חדש ואף אחד לא יודע להסביר/תשתי מבאר, שבי בשירותים אחרי אישה שילדה, תאכלי ריבת חרובים, אתרוג מסוכה, תאמצי ארנב/שפן, תאכלי בריא- בלי פחממות, בלי סוכרים- עזבי אל תאכלי, תנוחי, תדמייני שאת אמא/תדמייני שאת סוחבת בבטן תינוק- תחיי מדימיונות, תנהלי זוגיות ותקיימי יחסים- אבל לפי זמנים/תהיי טובה לבעלך- גם לו קשה/תסתירי טוב טוב שאת מטופלת כאילו אנשים לא מנחשים/תהיי גאה שאת מטופלת פוריות ותאמיני שאם זה קשה זה מסיבה ודברים אחרים יבואו בקלות- הילד/ה שאמורים להיות שלך יגיעו בזמן המתאים!

ולא אין זמן מתאים כי לנו מהרגע שהחלטנו שאנחנו רוצות להיות אמהות זה הכי מתאים!!

—————————

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט מחשבות הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa/feed/ 0 בסרטים הכל נראה כל כך קל http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9c-%d7%9b%d7%9a-%d7%a7%d7%9c/ http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9c-%d7%9b%d7%9a-%d7%a7%d7%9c/#comments Tue, 16 Jun 2015 00:18:31 +0000 http://www.retters.co.il/?p=468 כבר שנה אני עם כאבים… רק סיימתי את התיכון, רק השנייה עליתי על הבמה עם שמלה אדומה מזעזעת ושיחקתי אמא פריחה, אני עוד ילדה, לא מבינה בכלל מה המשמעות של המילה לקיים יחסים.. בסרטים הכל נראה כל כך קל, כל כך פשוט.. מדליקים נרות, האישה לובשת איזה בגד סקסי שהיא קנתה במיוחד למפגש עם גבר

הפוסט בסרטים הכל נראה כל כך קל הופיע ראשון בהרטרס

]]> כבר שנה אני עם כאבים…

רק סיימתי את התיכון, רק השנייה עליתי על הבמה עם שמלה אדומה מזעזעת ושיחקתי אמא פריחה, אני עוד ילדה, לא מבינה בכלל מה המשמעות של המילה לקיים יחסים..

בסרטים הכל נראה כל כך קל, כל כך פשוט.. מדליקים נרות, האישה לובשת איזה בגד סקסי שהיא קנתה במיוחד למפגש עם גבר החלומות שלה שיגיע על הסוס הלבן, והם מתחילים להתנשק.. בסוף הם שוכבים..

גם אני רציתי לחוות ככה את הפעם הראשונה שלי.. תמיד דמיינתי את זה במים, הייתה לי מעין פנטזיה- בג'קוזי עם נרות, תחתונים סקסיות וסבון קצף מפנק..

ואז הגיעה אמא- "זה ממש לא כמו בסרטים!" לא הבנתי למה היא מנפצת לי את הפנטזיות, נערה מתבגרת עם הורמונים משתוללים, מותר לי לפנטז ולהנות מזה.

נסענו לצימר, כל כך התרגשתי, פעם ראשונה בצימר עם בן זוג, הכל היה מושלם, כמו בסרטים, עד שהגענו לג'קוזי.. הבנתי שהכאבים שלי הם לא סתם, שילדה לא סובלת במשך שנה ואין לה כלום.. חזרתי הביתה שבורה, בוכה ומתוסכלת..

ראיתי בעיניים של אמא שלי את הדמעות, היא אישה חזקה, ממש לא בוכה בקלות.. אבל היה ברור לשתינו שיש בעיה.

התחלנו במירוץ.. אחרי הרופאים, אחרי הסקרנות מה יש לי..

הייתי לפני הגיוס לצה"ל, התקבלתי להיות מדריכת חי"ר.. בנקודת הזמן הזאת הבנתי שעומדת בפני תקופה מאתגרת… בשבילי ובשביל המשפחה שלי… כדי להבין למה כואב לי…

 ————————–

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

 

הפוסט בסרטים הכל נראה כל כך קל הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9c-%d7%9b%d7%9a-%d7%a7%d7%9c/feed/ 11 שנתיים ולא רואים את האופק http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/ http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/#comments Tue, 16 Jun 2015 00:18:20 +0000 http://www.retters.co.il/?p=83 3 חודשים לפני החתונה הפסקתי גלולות- מגיל 22 אני רוצה להיות אמא, בעיקר בשביל הידיעה שאחרי כל מה שעברתי בחיים מבחינה גופנית אני יכולה להיות בהריון. הגוף שלי השתבש הורמונלית- הרגשתי את הרחם שלי עובדת שעות נוספות, החזה גדל כמעט ב3 מידות, אין ספק שזה גרם לרוני אושר רב (-: ואני כל הזמן הרגשתי שהנה

הפוסט שנתיים ולא רואים את האופק הופיע ראשון בהרטרס

]]> 3 חודשים לפני החתונה הפסקתי גלולות- מגיל 22 אני רוצה להיות אמא, בעיקר בשביל הידיעה שאחרי כל מה שעברתי בחיים מבחינה גופנית אני יכולה להיות בהריון.

הגוף שלי השתבש הורמונלית- הרגשתי את הרחם שלי עובדת שעות נוספות, החזה גדל כמעט ב3 מידות, אין ספק שזה גרם לרוני אושר רב (-: ואני כל הזמן הרגשתי שהנה אוטוטו אני לא מקבלת מחזור ומתבשרת שאני בהריון.

הגעתי ליום החתונה בלי הריון אבל פלוס 10 קילו שנוספו בגלל מה שעבר על הגוף שלי.

רוני ואני- תמונה לפוסט במצלמים

אני מגדירה את עצמי כבחורה די עניינית וברגע שראיתי שעד החתונה אני לא נקלטת ולאור העבר העשיר שלי עם גניקולוגים החלטתי ללכת להיבדק- הרי לא מזיק לבדוק שהכול תקין.

עשיתי בדיקות הורמונליות ביום 3 לוסת והגעתי לבדיקה ואגינלית.

"כנראה לא תוכלי להיכנס להריון באופן טבעי"- מה? למה? לא חשבתי שזה מה שיגידו לי. יש לך שחלות פוליציסטיות ויש בעיה ברירית הרחם.. בשלב הזה לא מאוד הבנתי מה זה אומר אבל הרופא מכיר אותי וליווה אותי הרבה שנים והחלטתי לזרום איתו- העיקר להוכיח לגוף שלי שאני אהיה בהריון.

התחלתי לקבל הורמונים- איקקלומין ואסטרופם- שעוררו את האנדומטריוזיס מהתרדמת שבה היה שרוי.

האנדומטריוזיס גרם לואגינסמוס לא קל, ואחרי 2 מחזורי טיפול עם הורמונים וקיום יחסים עברנו להזרעות.

לא היה לי קל פיזית כל הזרעה בשילוב עם הואגינסמוס היה מבצע, וכל לחץ החיים שלי לא הוסיף. באותה התקופה הייתי לקראת סיום התואר שלי במשפטים, עבדתי בתחום משאבי אנוש והתחלתי להקים עמותה חברתית בשם "דרורס"..

סה"כ עשיתי 10 הזרעות, רובן כפולות, עברתי 3-4 רופאים ובסוף הגעתי להפריות.

 ————————-

אשמח שתכתבי תגובה,

רגע קטן מזמנך שירגש אותי מאוד,

עדי

הפוסט שנתיים ולא רואים את האופק הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/feed/ 0 שלום עולם! http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/ http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/#comments Fri, 30 Jan 2015 18:35:44 +0000 http://www.retters.co.il/?p=1 סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון

הפוסט שלום עולם! הופיע ראשון בהרטרס

]]> סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

בדיקת כיתוב תמונה

בדיקת כיתוב תמונה

צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.

הפוסט שלום עולם! הופיע ראשון בהרטרס

]]> http://www.retters.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/feed/ 1